בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר המבקשת (התובעת), במסגרתו, נדחתה תביעתה בהעדר התייצבותה.

בבקשה נטען, כי בשל מכתב גישור שקיבלה המבקשת מבית המשפט, לא ידעה שעליה להתייצב למשפט. כמו כן, נטען כי לא קיבלה זימון למשפט.

במכתב הגישור כתוב מפורשות, שהגישור לא מחליף את המשפט, ואם לא יוגש הסכם גישור לפני מועד הדיון, "עליך להתייצב לדיון שנקבע בבית המשפט".

המבקשת מוסרת, כי עד היום, לא זומנה לגישור, ממילא אין הסכם גישור, המייתר את שמיעת התיק. לכן, אין בכל העניין הגישור כדי להצדיק אי התייצבותה למשפט.

בנוסף, קיימת הזמנה לדין, וכן התחייבות של המבקשת כתובעת (ראו על גבי ראש כתב התביעה), לברר מתי המשפט. למרות זאת, לא התייצבה.

עוד יצוין, כי תמוה כיצד מכתב הגישור, שנשלח לאותה כתובת ממנה הוזמנה המבקשת, הגיע לידיה ואילו ההזמנה, לא הגיעה.

המסקנה היא, שאין כל הצדקה לאי התייצבותה של המבקשת (התובעת) למשפט.

אולם, שאלת אי ההתייצבות אינה השאלה היחידה שבית המשפט בוחן. ככל שבית המשפט מתרשם כי אם יוותר פסק הדין על כנו, תיווצר תוצאה בלתי צודקת, או שקיים חשש לעיוות דין, עקב אי ליבון עובדות, כי אז יטה בית המשפט לבטל את פסק הדין שניתן בהעדר בעל הדין שלא התייצב. את מחדל אי ההתייצבות ניתן לרפא בהטלת הוצאות.

במקרה דנן, נוכח טענות ההגנה, נמצא לנכון לבטל את פסק הדין, כנגד תשלום הוצאות בסך 600 ₪ (300 ₪ לכל אחד מהמשיבים), כתנאי לביטולו. ההוצאות ישולמו בתוך 14 יום מהיום, שאם לא כן, יוותר פסק הדין על כנו.

נקבע דיון ליום 12.7.17 בשעה 12:00.

המזכירות תודיע לצדדים ותזמנם לדיון.

כמו כן, תתקן המזכירות ברישומי התיק את פרטיה של התובעת, ירשם כך: שרה רונן במקום שחר רונן.

ניתנה היום, י"ח אייר תשע"ז, 14 מאי 2017, בהעדר הצדדים.