נוכחים:

ב"כ המאשימה – עו"ד גפני

ב"כ הנאשם/ת – עו"ד סמרה עבד – מגיש כתב העברה

הנאשם/ת – אין הופעה

פרוטוקול

כתב האישום הוקרא לנאשם/ת, ונשאל/ה מה התשובה לאישום:

תשובת הנאשם/ת הסנגור:

הנאשמת מודה בעובדות כתב האישום.

הכרעת דין

הנאשמת הודתה בכל העובדות הנטענות בכתב האישום.

לפיכך, אני מוצאת את הנאשמת אשמה בעבירות שיוחסו לה בכתב האישום ומרשיעה אותה בהתאם.

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ' חשוון תשע"ז, 21/11/2016 במעמד הנוכחים.

טיעונים לעונש

ב"כ המאשימה:

הנאשמת נוהגת משנת 2008. לחובתה 2 הרשעות קודמות – מגיש/ה.

עותרים לקנס ותנאי.

ב"כ הנאשמת:

אבקש לכבד את ההסדר. הפגם תוקן, הנאשמת עוברת חוק, אין לחובתה עבר מכביד. מבקש להתחשב בגובה הקנס.

גזר דין

בקביעת מתחם העונש ההולם, העיקרון המנחה הוא עקרון ההלימה בין חומרת המעשה בנסיבותיו ומידת אשמתה של הנאשמת ובין העונש המוטל עליו.

כאשר, מדיניות הענישה אמורה להרתיע מפני בצוע עבירות נוספות ולהעביר מסר ברור על מי שבהתנהגותו פוגע בערך החברתי שהינו פגיעה בביטחון הציבור וסיכון המשתמשים בדרך.

לאור האמור הנני קובעת כי מתחם העונש ההולם לאור נסיבות בצוע העבירה על פי עובדות כתב האישום הינו:

פסילה בפועל לתקופה של 3 חודשים עד 9 חודשים, פסילה על תנאי, קנס שנע בין מאות ש"ח עד אלפי ₪, מאסר על תנאי.

באשר לנסיבות שאינן קשורות לביצוע עבירה זו: הנאשמת מחזיקה ברישיון נהיגה משנת 2008 , צברה לחובתה 2 הרשעות קודמות.

נוכח התקופה בה הרשיון לא היה תקף, לאחר שהתחשבתי בעברה התעבורתי של הנאשמת שאיננו מכביד, בעובדה כי הפגם תוקן, וכיום היא מחזיקה ברישיון נהיגה תקף, לאחר ששקלתי את השיקולים השונים ובחנתי טיעוני הצדדים, הנני גוזרת על הנאשמת את העונשים הבאים:

דנה את הנאשמת לתשלום קנס בסך 800 ₪ .

הקנס ישולם תוך 90 יום מהיום.

הנני פוסלת את הנאשמת מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של חודשיים וזאת על תנאי למשך 2 שנים והתנאי הוא שלא תעבור אותה עבירה בה הורשעה או עבירות תוספת ראשונה ושנייה.

זכות ערעור תוך 45 יום.

<#2#>

ניתנה והודעה היום כ' חשוון תשע"ז, 21/11/2016 במעמד הנוכחים.