בפני בקשה לביטול פסקי דין שניתנו ביום 21.11.16 בגין תיק זה ובגין תיק נוסף שנידון

תת"ע 2469-11-16.

במסגרת פסקי הדין הטלתי על המבקש קנס בסך 250 ₪ עבור כל תיק. המדובר ב- דוחות שניתנו בגין עבירה של אי חגירת חגורת בטיחות.

לטענת המבקש, הפקידה שלו סייעה לו בהכנת הבקשה להישפט, והוא זה ששלח בדואר.

(צורף אישור שליחה) והמתין המון זמן לזימון למשפט.

בהתייחס לעבירה – כפר המבקש וטען כי הוא היה חגור וברצונו כי יינתן לו יומו בבית המשפט.

ב"כ המשיבה הביעה התנגדותה לבקשה מהטעם שהזימון להישפט נשלח לכתובת, אותה ציין המבקש בבקשה להישפט ששלח, וחזר בציון "לא נדרש" ולכן על המבקש להלין על עצמו.

לאחר עיון בבקשה ונימוקיה וכן בתגובת המשיבה, מצאתי כי אין כל ממש בטענות המבקש ולכן דין הבקשה להידחות.

כפי שניתן לראות מהמסמכים שצורפו לעיונו של בית משפט הזימון למשפט אכן נשלח לכתובת אותה ציין המבקש בבקשה להישפט וחזר בציון "לא נדרש". המבקש לא ערך כל בירור בסניף הדואר, כדי להוכיח כי אי קבלת הזימון לא באשמתו.

לגבי כפירת המבקש בעבירה המיוחסת לו, אם אכן טענתו לפיה, הוא נוהג תמיד חגור בחגורת בטיחות – נכונה. מדוע זה קיבל דו"ח נוסף על עבירה זו בהפרש של חודש??!!

בנוגע עונש שקיבל המבקש – מדובר בקנס בסך 250 ₪, קנס מקורי ומידתי ולכן אי היעתרות לבקשת המבקש – אין בה בכדי לגרום לעיוות דין.

משלא ניתן טעם מוצדק להיעדרות מהדיון ומשלא ניתן עונש מעבר לקנס המקורי– לא ייגרם כל עיוות דין באם הבקשה בגין שני הדוחות תידחנה.

לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית.

מזכירות תעביר תוכן הודעה זו לצדדים בשים לב כי מדובר בשני תיקים.

ניתנה היום, כ' טבת תשע"ז, 18 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.