תובע ב 58764-12-16 שרעבי

נגד

נתבעים 1. לילי עוזיאל

2. שומרה חברה לביטוח בע"מ

1. בפניי 2 תביעות בגין אותה תאונה.

לטענת מר שרעבי עת נסע ברחוב סלנט בפתח תקווה, יצאה לפתע הגב' עוזיאל מחניה בצד הדרך ללא כל איתות. בנסיבות אלה נדרש לסטות עם רכבו שמאלה, לעלות על אי התנועה הבנוי שבין הנתיבים, וכל זאת מבלי שהצליח למנוע פגיעה ברכבה של הגב' עוזיאל. מכאן לטענתו אחריות הגב' עוזיאל לתאונה ולנזקיו.

מנגד טוענת הגב' עוזיאל כי נסעה ברחוב סלנט, איתרה מקום פנוי לצורך העמדת רכבה בצד הדרך ליד שער הכניסה לאחד הבתים, עצרה את רכבה על הנתיב במקביל לרכב חונה ועוד קודם שהחלה בנסיעה לאחור כדי להכנס למקום הפנוי לצורך חנייה, פגע בה מר שרעבי עם רכבו וגרם לנזקיה. מכאן טוענת לאחריותו של מר שרעבי לתאונה ולנזקיה.

על-פי הוראת תקנה 214 טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, משמדובר בתובענה בהליך של סדר דין מהיר, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

1. עיון בתמונות הנזק ברכב הגב' עוזיאל ומיקומו ביחס לתוואי הכביש מעלה המסקנה כי לא ניתן לקבל גירסתה של הגב' עוזיאל לאופן קרות התאונה. אבהיר המסקנה.

הפגיעה ברכב הגב' עוזיאל היא בשתי הדלתות בצד השמאלי של הרכב. עיקר הפגיעה היא בדלת האחורית. כיוון המכה הוא 'מאחורה קדימה', כפי שניתן ללמוד מהכיפוף בקצה הדלת השמאלית הקדמית (תמונה סומנה ת/3 בעת כתיבת פסק הדין).

על-פי תמונה ת/1 רכבה של הגב' עוזיאל מיושר בכביש. הגלגלים עצמם מיושרים.

על-פי עדותה של הגב' עוזיאל התכוונה להכנס למקום חנייה פנוי מצד ימין של הכביש, אלא שהתאונה קרתה עוד קודם שהחלה בכניסה לחנייה (עמ' 4, ש' 20; עמ' 5, ש' 8).

אין מחלוקת בין הצדדים שמר שרעבי עלה על אי התנועה הבנוי משמאל. הדבר עולה מסימני הצמיגים כפי שנראים בתמונה ת/4 (סומנה במהלך כתיבת פסק הדין) כמו גם מעדותו של מר שרעבי (עמ' 2, ש' 1) ועדותה של הגב' עוזיאל (עמ' 5, ש' 11).

1. מר שרעבי פגע עם פינה קדמית ימנית של רכבו (תמונה סומנה ת/5 בעת כתיבת פסק הדין) בדופן שמאלי של רכב הגב' עוזיאל וזאת תוך שסטה שמאלה עם רכבו ועלה על אי התנועה הבנוי.

בעת שרכבו של מר שרעבי סוטה שמאלה ועולה על אי התנועה הבנוי, מטבע הדברים הפינה הימנית הקדמית של רכבו מתרחקת מרכבה של הגב' עוזיאל.

לאור המצב העובדתי כמתואר לעיל עולות המסקנות האלה:

ראשית, לו היה רכבה של הגב' עוזיאל ממוקם בעת התאונה כפי שהוא נראה בתמונה ת/1 כגירסתה של הגב' עוזיאל (מיושר בנתיב בסמוך לרכב חונה מימין) ומר שרעבי היה עולה על אי התנועה משמאל כפי שאין מחלוקת שקרה, ממילא היה די מקום לרכבו של מר שרעבי לעבור לצד רכבה של הגב' עוזיאל ולכאורה לא היתה מתרחשת כלל תאונה. יש להפנות לעניין למרווח הנראה בתמונה שנותר בין רכבה של הגב' עוזיאל לבין אי התנועה הבנוי משמאל.

שנית, אם לא היה די מרווח לרכבו של מר שרעבי לעבור בין רכבה של הגב' עוזיאל לאי התנועה הבנוי גם כאשר עלה עליו מר שרעבי, שעה שרכב הגב' עוזיאל מיושר בנתיב, הרי שרכבו של מר שרעבי היה פוגע ברכבה של הגב' עוזיאל מאחור ולכל הפחות בפינה שמאלית אחורית של רכבה. ואולם, בפועל הפגיעה היא רק בדופן הרכב, ללא פגיעה בחלק אחורי של רכב הגב' עוזיאל.

יוער כי לא ניתן לקבל הגירסה כי קודם היתה פגיעה ברכב הגב' עוזיאל ורק אז סטייה של רכבו של מר שרעבי לאי התנועה הבנוי וזאת מאחר שסימני הצמיגים (תמונה ת/4) על אי התנועה הבנוי מתחילים לפני מיקום רכבה של הגב' עוזיאל לפי תמונה ת/1 לגביה העידה כאמור הגב' עוזיאל כי התאונה קרתה עוד לפני שהזיזה את רכבה.

מהעובדה שיש גם פגיעה בדופן רכב הגב' עוזיאל וגם סימני צמיגים על אי התנועה הבנוי, אני מוצא כי גירסתה של הגב' עוזיאל לאופן קרות התאונה אינה מסתברת ולפיכך מקבל את גירסתו של מר שרעבי לאופן קרות התאונה.

משלא קיבלתי גירסתה של הגב' עוזיאל לאופן קרות התאונה וקיבלתי גירסתו של מר שרעבי אני קובע אחריות של הגב' עוזיאל לתאונה.

1. בצד האמור מצאתי להטיל על מר שרעבי אשם תורם, שאינו בגדר אחריות לתאונה. לו היה נוסע מר שרעבי במהירות סבירה בדרך עירונית בתוך שכונת מגורים, הרי שגם אם היתה הגב' עוזיאל מפתיעה אותו ממרחק של 15 מ' כפי שהעיד (עמ' 1, ש' 20), היה לכאורה יכול להספיק לעצור את הרכב וממילא לא היה נדרש לפעולה דרסטית כמו הסטת הרכב על אי התנועה הבנוי, שיש בה להעיד על מהירות נסיעה גבוהה. יושם לב שגם לאחר הסטת הרכב לא עצר את הרכב על אי התנועה אלא המשיך בנסיעה עד שעצר בהמשך הרחוב.

בנסיבות אלה מצאתי להטיל על מר שרעבי אשם תורם בשיעור של 25%.

1. באשר לגובה הנזק, הסכימו הצדדים כי בתיק 58764-12-16 עומדת התביעה על 53,480 (עמ' 8, ש' 26).

התוצאה:

1. אשר על כן התביעה בתיק 17306-11-16 נדחית.

אני מורה על קבלת התביעה בתיק 58764-12-16. הנתבעים ישלמו לתובע 40,110 ₪ בתוספת אגרת בית משפט (749 ₪), הוצאות התייצבות לדיון סך של 400 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 7,039 ₪.

הסכומים ישולמו תוך 30 ימים מהיום.

ניתן היום, ה' כסלו תשע"ח, 23 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.