חוק הספאם החדש – (תיקון ס' 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים) התשס"ח(2008

בפניי תביעה קטנה בסך 15,000 ₪ בגין הודעות אי-מייל שנשלחו אל התובע מאת הנתבע וזאת באמצעות חשבון האי-מייל האישי של התובע.

רקע ועובדות

התובע הינו אדם פרטי, עו"ד במקצועו.

הנתבעת, הינה חברה המפעילה את לוח המודעות של אתר 'קומו' המשמש כלוח מודעות פרסום.

התובע קיבל כ- 11 הודעות מאת הנתבע וטוען כי הודעות אלו נשלחו בניגוד לס'30 לחוק התקשורת, בזק ושירותים (התשמ"ב 1982) (להלן: חוק הספאם).

טענות התובע

התובע טוען כי הנתבעת שלחה לחשבון המייל הפרטי שלו כ-11 הודעות ספאם וזאת בניגוד לחוק הספאם בכך שלא נתן הסכמתו למשלוח הודעות אלו.

בנוסף, טוען התובע כי על אף שביקש להסיר עצמו מרשימת התפוצה, המשיכה הנתבעת במשלוח הודעות פרסום.

טענות הנתבעת

הנתבעת טוענת כי התובע נרשם לאתר אותו היא מפעילה ובכך נתן הסכמתו למשלוח וקבלת הודעות.

בנוסף, הנתבעת טוענת כי הנתבע לא שלח כל מכתב לפיו הוא מבקש להפסיק את משלוח ההודעות.

זאת ועוד, הנתבעת טוענת כי כאשר התובע ביקש להסיר עצמו מרשימת התפוצה הוא אכן הוסר וכי המערכת שלחה אליו באופן אוטומטי מכתב פניה לפיו התובע לא הראה כל סימן פעילות באתר ועל כן חשבונו עשוי לקפוא ומשלוח הודעות יפסק.

דיון והכרעה

בדיון שבפניי נכחו התובע בעצמו ונציג הנתבעת, מר שי חן.

תחילה, העיד בפניי התובע אשר מסר כי קיבל כ-11 הודעות ספאם וזאת בניגוד להסכמתו לכך.

התובע טען כי אינו נרשם כלל לאתר ועל כן לא העניק כל רשות כלשהי לנתבעת לשלוח אליו דבר הודעות פרסום.

לטענתו של התובע, משלוח ההודעות נעשה בניגוד לחוק הספאם וזאת משום שלא נתן הסכמתו לקבלתן, כי לא ניתן לבצע הסרה כדין וכי הודעות אלו גרמו לו נזק כספי.

לאחר מכן, העיד בפניי נציג הנתבעת (להלן: הנתבעת) כאשר מסר כי התובע נרשם לאתר ואף אישר משלוח וקבלת דיוור מאת האתר.

הנתבעת הציגה בפניי מסמך לפיו נרשם התובע עם כתובת המייל האישית שלו לאתר וזאת בצירוף יום ושעת הרשמה ואף כתובת IP ממנה בוצעה ההרשמה.

בחקירתה הנגדית של הנתבעת מאת התובע, נשאלה הנתבעת מדוע לא ניתן להסיר את הכתובת של התובע מרשימת התפוצה.

הנתבעת השיבה כי ניתן להסיר וכי כל משלוח ההודעות נעשה על פי דין.

כתגובה, הציג בפניי התובע סרטון אשר לטענתו מאשש גרסתו לפיה לא ניתן להסיר עצמו מרשימת התפוצה. בסרטון נראה ההפך הגמור מטענתו של התובע לפיו הצליח התובע להסיר עצמו מרשימת התפוצה. התובע הגיב לכך באומרו כי "כדי להסיר את עצמי מהאתר של הנתבעת נדרשתי ליותר מדקה ולהיכנס ללינקים" (ראה: שורה 13-14 עמ' 4 לפרוטוקול הדיון).

מיד לאחר מכן, הציגה בפניי הנתבעת את המיילים אותם קיבל התובע לכתובתו האישית ובהם ניתן לראות כי עמדה לרשותו של התובע דרך להסיר עצמו מרשימת התפוצה (ס' (ד) לחוק הספאם).

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, עיינתי בכתבי הטענות, צפיתי בסרטון ובמסמכים שהוגשו בפניי, אני קובע כי דין התביעה להידחות מאחר ואני מעדיף את גרסת הנתבעת ולהלן נימוקיי:

מטרתו של חוק הספאם הינה למגר תופעה לפיה נשלחות הודעות טורדניות שיש בהן משום פרסומת בדרך של מדיה וזאת שלא על-פי הסכמתו של נמען ההודעות.

זאת ועוד, החוק מעודד חברות פרסום וגורמים השולחים הודעות, לפעול על-פי החוק וזאת בדרך של הרתעה לפיה מפרסמים עלולים להיקנס כאמור בחוק הספאם.

בבואו של המחוקק בחיקוק חוק זה, אין הייתה כוונתו למקרים כמו מקרה זה שלפניי שכן, אין הנתבעת שלחה את הודעות האמורות בניגוד לסעיפיו של חוק זה ולהלן הפירוט:

אין חולק כי המדובר בדבר פרסומת המשוגר על-ידי מפרסם.

סעיף (ב) לחוק הספאם מציין כי משלוח הודעות ספאם יהא אסור אלא בכפוף להסכמתו של אותו אדם לקבלת הודעות אלה.

הנתבעת עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה כאשר הציגה בפניי מסמך לפיו נרשם התובע לאתר והסכים לקבלת הודעות אלו.

ס' (ד) לחוק הספאם מתייחס לעניין דרישתו של הנמען שלא לקבל הודעות ספאם נוספות באומרו כי במידה ונשלחה בקשת סירוב והסרה, על אותו מפרסם להסיר מידית את הנמען מרשימת התפוצה ואי הסרתו עלולה להוביל לקנס כאמור בחוק.

גם במקרה דנן עמדה הנתבעת בנטל ההוכחה המוטל עליה לשם סתירת טענתו של התובע אשר גרס כי ביקש להסיר עצמו מרשימת התפוצה וכי הנתבעת לא עשתה כן. זאת ועוד, התובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו לשם הוכחת טיעון זה שכן, לא התרשמתי כי הנתבעת המשיכה לשגר אל חשבון המייל האישי שלו דבר פרסום נוסף.

זה המקום לציין כי התרשמתי מאופייה והיקף פעילותה של הנתבעת כאשר פועלת על פי חוק הספאם בבואה לשגר דבר פרסום.

הרחיבה הנתבעת והגדילה לעשות כאשר היא מפעילה מערכת חכמה המזהה משתמשים לא פעילים באתר ולאחר זמן מה של אי-פעילות, חשבון המשתמש מוקפא ושיגור דברי הפרסומת פוסקים כשלעצמם.

אי לכך ובהתאם לזאת, אני קובע כי דין התביעה להידחות.

סוף דבר

התביעה נדחית.

התובע ישא בהוצאות הנתבעת בסך 500 ₪.

בקשת רשות עירעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, כ"ד חשוון תשע"ח, 13 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.