בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן נגד המבקשת ביום 23.5.18 בשל אי הגשת כתב הגנה.

גם המבקשת עצמה אינה חולקת על כך שכתב התביעה הגיע לידיה, אולם לאור העובדה כי השם אשר הופיע עליו לא היה שמה אלא שמו של בעל הרכב, סברה כי הוא הנתבע ומסרה לידיו את התביעה להמשך טיפולו.

מס' תעודת הזהות שהופיע על כתב התביעה היה מספרה של המבקשת, והיא אשר נהגה ברכב בזמן התאונה, אולם לטענתה לא הבחינה בכך לאור השם שהיה נקוב ע"ג כתב התביעה.

תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 קובעת:

"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה – לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בענינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם."

בפר"ק (מרכז) 45345-10-13 מועצה מקומית באר יעקב נ' עו"ד מרדכי שלו – מנהל מיוחד לעמותה (פורסם בנבו) קבע בימ"ש:

"בית המשפט ייעתר לבקשה שעניינה ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד אם מצא כי ביטול כאמור מתחייב מן הצדק (קרי, כאשר נפל פגם דיוני היורד לשורשו של עניין, כשלרוב מדובר בפגם בהמצאה או פגם אחר שפגע ביכולת להשמיע טענות) או בהתאם לשיקול דעת בית המשפט בשים לב לסיבה בגינה ניתנה ההחלטה במעמד צד אחד ולסיכויי ההגנה של הצד המבקש את הביטול (ר' לעניין זה רע"א 2582/13 גריפאת נ' רשות הפיתוח מינהל מקרקעי ישראל - צפון (2.6.2013) (פורסם בנבו); ע"א 1782/06 משרד הבינוי והשיכון נ' סולל בונה בע"מ (6.4.2008) (פורסם בנבו))."

ברת"ק (באר שבע) 12626-12-11 אליהו ג'רבי נ' יעל בן משה, (פורסם בנבו) קבע בימ"ש:

"אי ביטול פסק הדין כמוהו כנעילת שערי בית המשפט בפני המבקש זאת תוך מניעת אפשרות קיום בירור ענייני והוגן של הנושא שבמחלוקת והכרעה בו על סמך ראיות של צד אחד בלבד. אין לשכוח שבדר הדין אינו אלא אמצעי להשגת המטרה של עשיית משפט צדק ואין להפוך את האמצעי למטרה בפני עצמה. בתי המשפט נזהרים ב "נעילת שערי בית המשפט", במיוחד לאור חשיבותה של זכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד במשפט הישראלי, ויש שרואים בה כזכות חוקתית של ממש".

וראה לעניין זה גם "סדר דין אזרחי – חידושים, תהליכים ומגמות" , דודי שוורץ, 113-

"פסק דין הניתן במעמד צד אחד באותם מקרים שבהם לא הוגש כתב הגנה או שהנתבע לא התייצב לדיון, ניתן על ידי בית המשפט בלא שהסכסוך נדון לגופו של עניין. הפסיקה פיתחה כללים לבחינת בקשתו של הנתבע לבטל את פסק הדין, ובכלל זה בדיקת התייחסותו בבקשתו לסוגית המצאת התובענה או לסוגית זימונו לדיון וכן, וזה העיקר, בדיקת התייחסותו לסוגיית סיכויי הגנתו. מעתה נבחנים שיקולים אלה גם באספקלריה של זכות הגישה של הנתבע לערכאות כזכות חוקתית."

ההלכה היא כי בבוא בית המשפט להחליט בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, עליו לבחון שתי שאלות: מהי הסיבה שגרמה למבקש שלא להתייצב ומהם סיכויי ההצלחה של המבקש אם יבוטל פסק הדין. השאלה השניה היא העיקר והשאלה הראשונה יש לה רק חשיבות משנית (ראה הש' אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה 9, עמ' 365)-

"באשר לשאלה השניה אין הנתבע חייב להראות, כי הגנתו איתנה ובטוחה ודי לו אם יראה כי ההגנה אפשרית."

דברים אלה מקבלים משנה תוקף לאור החלטתו של בית המשפט העליון שניתנה בע"א 1643/00 פנינת טל השקעות נ. פקיד שומה (פורסם בנבו) בה נקבע כי הזכות לבטל פסק דין הנה בעלת מימד חוקתי והינה חלק מזכות הגישה לבית המשפט. ככל ואכן התקיים מחדל ניתן לרפאו בשלב מקדמי זה בתשלום הוצאות לטובת המשיבה.

דהיינו, הלכה פסוקה היא כי יש להעדיף בירור סכסוך לגופו על פני הכרעה על בסיס מחדלים בסדרי הדין, וזאת גם כאשר מחדלו של המבקש עולה כדי זלזול מסוים בהליך. הימנעות מביטול פסק הדין משמעו סגירת דלתות ביהמ"ש בפני המבקש ובכך איון יכולתו לשטוח עמדתו לגופה בפני ביהמ"ש על מנת שיוכל לקבל הכרעה עניינית, לליבתה של מחלוקת.

בענייננו, אין ולא יכולה להיות מחלוקת כי כתב התביעה הגיע לידיה של המבקשת, אולם נכונה אני להניח כי בשל הטעות שנפלה בשם הנתבע, טעות שנפלה אצל המשיבה, נפתח הפתח להמשכה של הטעות אצל המבקשת. אכן, על מי שמקבל לידיו כתב תביעה, בודאי כאשר המבקשת מודעת לעובדה כי היא זו אשר היתה מעורבת בתאונה, שומה היה לעקוב אחר הטיפול בסוגיה ולא להניח כי הינה מטופלת. עם זאת, לאור טענת המבקשת בדבר מחלוקת עובדתית ביחס לכיסוי הביטוחי אשר יש בו כדי להשפיע אף על התובעת, נכונה אני לאפשר לה יומה כאשר ביטויו של מחדלה של המבקשת יבוא לידי ביטוי בפסיקת הוצאות התובעת אשר החלה לפעול למימושו של פסק הדין.

לאור המפורט לעיל, פסק הדין מיום 23.5.18 מבוטל בזאת.

המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בסך של 1,500 ₪. הסכום ישולם תוך 30 ימים מהיום. במידה והסכום לא ישולם במועד הנקוב לעיל, יישא הסכום הפרשי הצמדה כדין מיום מתן החלטה זו ועד ליום התשלום המלא בפועל.

המבקשת תגיש כתב הגנה תוך 30ימים מהיום ולאור העובדה כי התיק קבוע לדיון ליום 10.10.18 ימי הפגרה יבואו במניין.

לאור החלטתי זו ייקבע התיק לישיבה מקדמית במעמד הצדדים חלף ישיבת התזכורת שנקבעה.

לאור טענות הצדדים יבחנו הצדדים האם קיימת מחלוקת לעניין האחריות לתאונה וכפועל יוצא האם יש צורך בזימון הנהגים המעורבים.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ג אב תשע"ח, 25 יולי 2018, בהעדר הצדדים.