<#2#>

נוכחים:

העותר וב"כ עו"ד ליטן

ב"כ המשיבים עו"ד אוהד בוזי ועו"ד מצדה מועלם

פרוטוקול

ב"כ המשיבים:

בהסכמת חברי, מציג לבית המשפט את המידע החסוי.

ב"כ העותר:

היות ואנו מנסים לא להפוך את זה לדרמה ומנסים להיות יותר מדויקים, אראה לביהמ"ש באיזה אופן הסיפור הופך להיות לקומדיה ולא לדרמה.

קראתי תגובת חברי וכל שאוכל לומר שמדובר בבליל של מילים שמטרתו אחת – להטעות ואין מילה אחרת המתאימה יותר את ביהמ"ש ואסביר מדוע – חברי משחק עם המילה בין שלילה למניעה ולמה? כי כאשר אנו מדברים על מניעה, מדובר בפקודה של 0436. כאשר מדובר על שלילה זה פקודה אחרת 0417. חברי אומר שהתקבלו מדעים והוחלט להגביל ולא למנוע ולמה מספר זאת?

בעתירה קודמת ביהמ"ש זכר אותה וחברי בתגובתו ציין כך – שביום 10.5.16 עתיד להיערך עיון מחדש בעמדה של המשיב כדי לבחון האם ניתן להסיר את ההגבלה או להאריכה – מפנה לסעיף 4.

על פי הפקודה בתום 6 חודשים צריכה להתקבל החלטת סגן נציב. עד היום אין החלטה של נציב, אין הארכה ואין שום דבר. אני לא מרחיב חזית. בדברי העותר.

בשורה תחתונה אציע איזון, נגיע. יש מידעים אבל זו פעם ראשונה שכיף לי לבחון הליך מינהלי.

3 חודשים האסיר יושב ללא החלטה, זה משמעות הפקודה, בסעיף 6.2 לא הייתה הארכה. מגיש עתירה בחודש נובמ', נאמר שאין החלטה, לא שימוע ושום דבר, תעשו איתי משהו? כלום. החלטת ביהמ"ש שרירה וקיימת וממשיכה עד סוף המאסר. לא חוקי.

אנו עותרים על זה שהחליטו להמשיך ההגבלה כשאין החלטה – הכוונה לגורמי מודיעין.

ב"כ המשיבים:

אני לא אעמוד מאחורי מסך ואומר כי יש בעייתיות ונדרשנו אליה, ואמרתי בכתב התשובה, בנושא של הגבלה. הגבלת שיחות שזה מעמד ביניים – מצד אחד המשיב אינו רוצה לעשות מניעה גורפת וזאת גם בהמשך לדיון הקודם ומה שייעץ בית המשפט ומה שאפשר לתת או לא, כי המשמעות של מניעה גורפת, והמונח השני שקיים בפקודה זה נושא שלילת טובות הנאה. מונח הגבלה נועד כדי לתת – האסיר שמקבל טובת ההנאה של טלפון זה לא זכות מוקנית אלא טובת הנאה.

באפשרות המשיב להגביל שיחות טלפון היות ואם מתבצעים דברים שליליים כמו שנטען לגבי העותר, באפשרותנו להגביל נושא זה.

מהרגע שעברנו ביום 28.9 עברנו מסטטוס של מניעה גורפת, בחצי שנה ראשונה בסמכות מפקד המחוז ולאחר מכן בהמלצת בית המשפט הוא נהיה מוגבל.

עלתה שאלה משפטית שנדרשנו אליה, בעקבות פנייתו של העוררת לעניין תיחום ההגבלה, והמסקנה בעקבות הנחיית לשכה משפטית שהליך הגבלה הוא כמו הליך של שלילת טובת הנאה לפי פקודה 041700 שלילת טובות הנאה מאסירים.

הפקודה אומרת שבחצי שנה ראשונה, זה נמצא בסמכות בית הסוהר, שמי שאמור לקבל את ההחלטה... למעה במקרה שלו, אני מניח שזה יימנה מה- 28.9 מהשלב שבו הפך להיות ממנוע למוגבל.

לאור הנחיית הלשכה המשפטית, בעקבות העבודה שעשו, עשו שני דברים – אחד – פועלים לתקן את הפקודה של הקשר הטלפוני עם האסיר, לעגן את הפקודה. עד שהנושא יטופל בפקודה – למען הזהירות, מבצעים שימועים לכל האסירים. יש אסירים שנמצאים גם בהגבלות כאלה.

אתמול עשו לו שימוע.

כתב התשובה הוגש אתמול בשעה 17:00. לא העלינו אותו לפוסטה כי כתב בבוקר שלא רוצה לבוא.

אם הייתי אומר היום שייעשה לו שימוע בימים קרובים כמו שעושים לכול האסירים, כי ניתן חידוד בנושא זה.

במצב שימוע – בא גורם מוסמך ואומר לאסיר אנו מתכוונים להגבילך בטלפונים כי אתה משתמש בהם לא כפי שצריך, אומר האסיר אתם צודקים או טועים, כי אני אסיר למופת והגורם מקבל החלטתו.

ההחלטה להגבלה מתבססת על גבי חוות דעת של גורמי מודיעין. יש חוות דעת של גורמי מודיעין שאומרת שעל פי חוות דעת גורמי מודיעין. ההגבלה הוארכה לו עד ליו 15.3.167. ואם אני אומר נכון, הוא מוגבל חצי שנה ואז זה מעביר אותו למקום של המחוז לעניי ההגבלה.

לאור המידע יכול להיות שגורמי המודיעין יגידו, היה מוגבל, לא הבין הרמז, עושה מה שעושה ולכן צריך לחזור למניע.

גם המלצת ביהמ"ש ניתנה לקראת החגים כדי לבוא לקראת וביהמ"ש רואה היום שכנראה שהעותר לא מבין רמזים, וחבל.

לכן אני מבין את דברי חברי.

ב"כ העותר:

אני שומע את חברי שאומר כך, אנחנו לא הצלחנו להמשיך לבל את החלטת סגן נציב השתמשנו ועברנו בהליך אחר, הגבלה, אבל מה קורה. נניח שאני רוצה להאמין לו, להבדיל, מה שחברי לא מספר, שם עניין המידעים לא עובד, הם צריכים לחשוף תשתית ראייתית גדולה כדי לבדוק מה הצידוק לאותה הגבלה. צריך אז להעניש האסיר. עד היום לא ערכו שימוע. למה 5 חודשים אחרי? לא בסדר.

יש סנקציות לגוף שפועל איך שהוא רוצה. זה תפקיד מותב זה.

יש סנקציות שלפני שמעלים אותו לפוסטה עושים שימוע.

יש לכך משמעות ומה שעושה חברי רמייה ואין מילה אחרת, אי אפשר לעשות משהו אחר. יראה ביהמ"ש את המידעים.

ב"כ המשיב:

אני מבקש שחברי ישמור על תרבות הדיבור . אין כאן שום דבר אישי.

ב"כ העותר:

מתנצל, חברי צודק. הטענות אינן מופנות לחברי.

לעניין המידעים – חברי בחצי חיוך סיפר לנו כי המשיב בא לקראת העותר ונתן לו לשוחח עם אשתו ואביו.

חברי הגיש הודעת עדכון ואז אמר לנו שיכול לדבר עם אשתו ואביו למשך 10 דקות בפיקוח סוהר וזה עד היום. ואז אני שואל את עצמי – איך זה שעד היום שהסוהר שמפקח על השיחות לא קיבל כתב אישום? יכולות להיות 2 או 3 אופציות - אנחנו צריכים לחשוב.

הטענה בסופו של יום – אני אומר שמה שנעשה כאן הליך מנהלי לא תקין ויש לבטלו. המשיב יבחן את עניינו מחש, לפי הספר. יכול שביהמ"ש יבטל הכל, יחזור העותר ויחליטו מחדש.

אם זה נבחן אתמול לפי הספר, ה אומר כי 5 חודשים לא התבצע מהו תקין ואז לא קורה פה כלום.

אנו צריכים לחשוב – וחברי רשם שיש האזנות – רצה להראות שיש קשר שמדבר בטלפון ועושה מה שעושה.

אני חושב שמישהו צרים להתריע ולפטר את מי שמונע את התנאים הבסיסיים של העותר.

אני מציע כך – יש לו בבית אחות שסובלת מפיגור שכלי. עם האבא לא מדבר כי יש לו טלפון אחר, צריכים לתת תצהיר שהאבא שינה מספר. הוא רוצה לדבר עם אחותו ענבל עבדו, עם אחותו.

ב"כ המשיב:

אבקש שיירשם בפרוטוקול כי ב"כ העותר השמיע איום מרומז כלפיי מה היה קורה אם היינו עוסקים באסיר בטחוני, משהו שקשור לצלב האדום ולמיקום שלי על הצלב הזה. ושיירשם שאמר שוב שאני משקר. מבקש מבית המשפט לקבל החלטה על בסיס המידע.

ב"כ העותר:

אני מקבל את המלצת בית המשפט – אותה המלצה רוצים לבחון אותה, בסדר אין לי בעיה. אבל שייבחנו את המספרים האחרים.

עם האבא אפשר לדבר במספר טלפון הנייד של האחות. אחותו קנתה לו את הטלפון.

נטלי: 050-8838748.

בשלב זה ולאחר שאני שומע את דברי בית המשפט, אני מבקש למשוך את העתירה.

<#3#>

החלטה

אני מורה על מחיקת העתירה, כמבוקש.

לאור העובדה כי בעיקרון יכול המשיב לשוחח גם עם אביו, יבחן המשיב את האופן שבו יוכל העותר למצות זכותו זו, לרבות, ככל שניתן באמצעות מספר הטלפון הכתוב בפרוטוקול.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י"ט טבת תשע"ז, 17/01/2017 במעמד הנוכחים.