בפני | כבוד השופטת עמיתה אביבה טלמור | |
תובע | אלון בן דור | |
נגד | ||
נתבעות | 1.חברת ויזה כ.א.ל. בע"מ 2.איסתא ישראל בע"מ |
פסק דין |
בפני תביעה כספית.
התובע טען בתביעתו כי הופנה ע"י אתר נתבעת 1, חב' ויזה כ.א.ל. בע"מ (להלן: "נתבעת 1") לאתר "טסים עם ויזה" ובאמצעות אתר זה רכש שהיה של שני לילות בין התאריכים 2.8.16 ועד ליום 4.8.16 במלון בשם "סיאם קמפינסקי בבנגקוק (להלן: "המלון") דרך איסתא ישראל בע"מ (להלן: "נתבעת 2"), המפעילה את האתר (להלן: "החופשה").
הוסיף התובע כי עם הגעתו למלון, ושעה שבנו שהיה בדרכו מקופאנגן כדי להצטרף אליו לחופשה משותפת במלון, נאמר לו שלא התקבלה במלון הזמנה לשהייה של שני לילות במלון בין התאריכים 2.8.16 ועד ליום 4.8.16, ולא יוכל לקבל חדר במלון. התובע ציין כי משלא קויים ההסכם שבין הצדדים, נגרמו לו סבל ועוגמת נפש מרובה עותר הוא לחיוב הנתבעות בתשלום פיצוי כספי בסך של 20,000 ₪ עבורו ועבור בנו בצירוף ריבית, הפרשי הצמדה והוצאות.
נתבעת 1 בהגנתה עתרה לדחיית תביעת התובע שהוגשה נגדה בציינה כי נתבעת 1 הינה חברת אשראי, ולא חברת תיירות, אשר תפקידה הסתכם בפרסום ההטבה המוצעת על ידי ארגון ויזה העולמי ובאחריותו ואף באתר האינטרנט עצמו של "טסתי עם ויזה" בהתאם לתנאי תקנון באתר מצוין כי "הטיסות, חבילות הנופש ובתי המלון המוצעים למכירה באתר ובמרכז ההזמנות הם באחריותם הבלעדית של ספקי השירותים". נתבעת 1 הוסיפה כי אין היא אחראית למחדל/ים, במידה והתרחשו, של נותני השירות, שכן כל תפקידה הסתכם בהודעה לתובע כי חברת ויזה העולמית מעניקה הטבות ללקוחות מחזיקי כרטיס ויזה. במקרה נשוא התביעה ההטבה ניתנה ומומנה ע"י ארגון ויזה העולמי, באמצעות סוכנות הנסיעות איסתא, אך ורק ללקוחות המחזיקים כרטיס אשראי מסוג ויזה (משמע, גם חברות המתחרות ל-CAL בישראל, כדוגמת ישראכרט או לאומי קארד, פרסמו את ההטבה האמורה ללקוחותיהם, מחזיקי כרטיס אשראי מסוג ויזה).
משכך, עתרה נתבעת 1 לדחיית תביעת התובע שהוגשה נגדה תוך חיובו בהוצאות.
נתבעת 2, איסתא ישראל בע"מ (להלן: "נתבעת 2"), עתרה לדחיית תביעת התובע שהוגשה נגדה בציינה שנתבעת 2 הינה סוכנות נסיעות אשר משמשת כמתווכת בין נוסעים לבין ספקי תיירות שונים ואין היא מספקת בעצמה את שרותי התיירות ו/או אחראית לביצועם. במקרה דנן, הוסיפה וטענה נתבעת 2, הזמנת התובע בוצעה על ידי נתבעת 2 כראוי וכנדרש ומשכך הספק שהוא lnnstant travel-booking in an innstant (להלן: "הספק") הוא האחראי הבלעדי להזמנת בית המלון בפועל. משכך, ציינה נתבעת 2, ידע התובע כי חבילת הנופש מוזמנת עבורו מידי הספק וידע בעת ההזמנה כי האחריות לביצוע ההזמנה רובצת לפתחו של הספק ולא לפתחה של נתבעת 2.
נתבעת 2 שלחה הודעת צד ג' כנגד הספק, אלא שבישיבת ביהמ"ש שהתקיימה ביום 16.2.17 עתרה נתבעת 2 למחיקת הודעת צד ג' שנשלחה לצד ג' וביהמ"ש נעתר לבקשתה והודעת צד ג' נמחקה (ראה החלטה בפרו' ישיבת יום 16.2.17 עמ' 2 לפרו').
נתבעת 2 לדחיית תביעת התובע שהוגשה נגדה תוך חיובו בהוצאות.
עיינתי בכתבי הטענות, במוצגים שהוגשו, שמעתי עדויות הצדדים וסיכומיהם.
מחומר הראיות למדים כי דין תביעת התובע שהוגשה כנגד נתבעת 1, ויזה כ.א.ל. בע"מ להדחות מחמת חוסר יריבות וכך אני מורה.
אין חולק כי התובע מחזיק בכרטיס אשראי מסוג ויזה המסתיים בספרות 8105 אשר תופעל והונפק ע"י נתבעת 1, CAL.
CAL הינה תאגיד עזר בנקאי כמשמעו של מונח זה בחוק הבנקאות (רישוי) התשמ"א-1981, העוסקת בהנפקת סליקת ותפעול כרטיסי אשראי מסוג ויזה בישראל.
כפי שטענה ובצדק נתבעת 1, הרי ש- CALהינה תאגיד בנקאי אשר לצורך מתן ערך מוסף לציבור מחזיקי כרטיסי אשראי אשר הונפקו או מתופעלים על ידה, וביניהם התובע, היא מעניקה להם הטבות שונות.
בענייננו, וככל שנוגע למקרה נשוא התביעה, ההטבה המוצעת ניתנה ומומנה על ידי ארגון ויזה העולמי באמצעות סוכנות הנסיעות איסתא, היא נתבעת 2, אך ורק ללקוחות המחזיקים כרטיסי אשראי מסוג ויזה (משמע, גם חברות מתחרות ל- CALישראל, כדוגמת ישראכרט או לאומי קארד, פרסמו את ההטבה האמורה ללקוחותיהם, מחזיקי כרטיס אשראי מסוג ויזה).
התובע ביצע את העסקה נשוא הדיון עם בית העסק סוכנות הנסיעות "איסתא".
פועלה של נתבעת 1 CAL במקרה נשוא התביעה מסתכם אך ורק בהעמדת קישור באתר האינטרנט שלה לאתר "טסתי עם ויזה", אשר מנוהל ומתופעל על ידי גורם אחר הוא נתבעת 2. עניין אחריותה המוגבלת של נתבעת 1 מצוין בפרסום באופן חד משמעי. בצמוד לקישור, CAL הדגישה כי אין היא אחראית להטבות וכי "ההטבות ניתנות ע"י ארגון visa העולמי ובאחריותו". כך גם באתר האינטרנט עצמו של "טסתי עם ויזה" בהתאם לתנאי התקנון באתר TASTI מצוין כי "הטיסות, חבילות הנופש ובתי המלון המוצעים למכירה באתר ובמרכז ההזמנות, הם באחריותם הבלעדית של ספקי השירותים".
קובעת אני, בקבלי גרסת נתבעת 1, כי במקרה נשוא התביעה נתבעת 1 לא התקשרה עם נותני השירות, לא אחראית כלל על אתר האינטרנט "טסתי עם ויזה" ו/או על המידע המצוי בו ומשכך, אין היא אחראית לנזק אם אירע שכזה, לתובע.
העולה מהמקובץ כי דין תביעת התובע שהוגשה כנגד נתבעת 1 להדחות וכך אני מורה.
באשר לתביעת התובע שהוגשה כנגד נתבעת 2, איסתא ישראל בע"מ, הרי שמחומר הראיות למדים כי התובע הזמין ביום 25.7.16 באמצעות נתבעת 2 את שירותי התיירות הבאים: שהות במלון "סיאם קמפלינסקי בנקוק", בין התאריכים 2.8.16 ועד 4.8.16. התובע הגיע למלון והופתע כאשר נאמר לו ע"י פקיד הקבלה במלון כי לא הוזמן כלל חדר במלון זה עבורו לתאריכים 2.8.16 ועד 4.8.16.
אין חולק שלא הייתה קיימת הזמנה עבור התובע לחדר במלון מיום 2.8.16 ועד ליום 4.8.16.
קובעת אני כי טענת נתבעת 2, לפיה ביצעה היא את הזמנת החדר במלון עבור התובע לתאריכים 2.8.16 ועד 4.8.16 וכי הספק, הוא צד ג', לא ביצע את המוטל עליו להזמנת החדר במלון לתקופה על פי ההזמנה, לא הוכחה על ידי נתבעת 2 בראיה ממשית כלשהי, דינה להדחות וכך אני מורה.
הודעת צד ג' ששלחה נתבעת 2 לצד ג' הוא הספק לטענתה – נמחקה על ידי נתבעת 2 לבקשתה בישיבת יום 16.2.17 (ראה החלטה מיום 16.2.17 עמ' 2 לפרו'), כך שנתבעת 2 לא הביאה ראיות ממשיות כלשהן להוכחת טענותיה כנגד הספק, הוא צד ג', ובחרה למחוק הודעתה לצד ג', הספק, לטענתה כאמור.
לא זו אף זו, קובעת אני כי התחייבותה המשפטית של נתבעת 2 היא לדאוג ולהבטיח כי השירות, ובענייננו קיום הזמנת התובע לחדר במלון קמפלינסקי בנקוק לתקופה מיום 2.8.16 ועד 4.8.16 תקויים ושרות כזה אכן יינתן. אמנם אין ולא מוטלת על נתבעת 2 אחריות כסוכנות נסיעות, לאיכות של השירות במלון ו/או לליקויים העלולים ליפול בו (למעט כאלה בהם ניתן לייחס לה אשם) אולם באשר להתחייבותה המשפטית להקנות ללקוח, ובענייננו לתובע, זכות משפטית לקבלת השירות – קיום הזמנת חדר במלון, כבענייננו, ולהבטיח כי שירות כזה אכן יינתן לתובע חלה על נתבעת 2 האחריות, ונתבעת 2 לא עמדה באחריותה זו כלפי התובע שעה שלא הבטיחה שההזמנה לחדר במלון לתקופה מיום 2.8.16 ועד 4.8.16 תקוים כפי שהוזמנה.
לתובע נגרמה עוגמת נפש שעה שאחרי טיסה ממושכת עד לבנקוק הוברר לו בהגיעו למלון שאין חדר עומד לרשותו לשהיה במלון כמתוכנן על ידו לתקופה מיום 2.8.16 ועד 4.8.16, מקום בו חפץ לבלות עם בנו שאמור היה להגיע למפגש, ולבלוי עמו במשך יומיים בבנקוק.
עם זאת, התובע לא מצא לנכון לציין בתביעתו שמנהלת במלון סיאם קמפינסקי בנקוק ציינה בפניו שקיימת הזמנה על שמו למלון אחר, בן 3 כוכבים והוצע לו לעבור לאותו מלון והוא סרב. לשאלה "למה לא ציינת בתביעה שלך שמלון קמפינסקי הציע לך לעבור למון אחר ואתה סירבת" השיב "המלון לא הציע לי. אמרתי שהמנהלת אמרה לי שיש הזמנה על השם שלי למלון אחר של 3 כוכבים מרוחק מהמקום". ומשנשאל "למה לא ציינת זאת בתביעה שלך" השיב "אני לא ציינתי כי תביעה היא תקציר של כל הדברים ובדיון אני מרחיב ומספר בפירוט. אבל אם את שואלת אותי למה לא קיבלתי את הדברים שאמרה לי המנהלת שיש הזמנה של מלון אחר של 3 כוכבים שמרוחק מהמקום אז אני אומר המטרה שלי היתה לבלות עם הבן שלי במלון מפנק 3 ימים מלון של 5 כוכבים אחרי ששנה שלמה לא ראיתי אותו".
כך גם לא ציין התובע בתביעתו כי קבל מנתבעת 2 חזרה את כל עלות המלון בגין ההזמנה שלא מומשה ומדובר בסך של -.113 דולר. לשאלה " למה לא ציינת בתביעה שלך שקיבלת מהנתבעת 2 את כל עלות המלון חזרה בגין הזמנה שלא מומשה ומדובר ע"ס של 113 דולר" השיב: "הייתי בטוח שאתם תציינו זאת במשפט כטענה ראשונה שהחזרתם את הכסף. זה סכום זעום למלון לשני לילות . אני אומר שקניתי את העסקה בעלות זולה , אבל אם הייתי נמצא במלון אז הרמה של המלון היתה גבוה והייתי נהנה יותר מאשר העלות בפועל. המחיר של המוצר שאני קניתי זה 1,100 דולר. זה המחיר של המוצר שקניתי אבל בפועל שילמתי עבור המוצר הזה 113 דולר, כי זה היה במבצע. לא זכיתי לקבל את המוצר."
עוד יצויין כי בענייננו מדובר בתביעת התובע בלבד שהוגשה כנגד הנתבעים, ולא בתביעת בנו.
התובע בחר שלא להשאר בבנקוק ,לא לן כטענתו במלון כלשהו אחר בבנקוק אלא המשיך דרכו לטיול עם בנו בקמבודיה.
לסיכום, על הנתבעת 2 מוטלת אחריות לפיצוי התובע בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו כתוצאה מהפרת התחייבות נתבעת 2 כלפיו.
על כן, ותוך התחשבות בנסיבות כולן כפי שפורטו, ובכך שנתבעת 2 החזירה לתובע את הסך של 113 דולר בגין ההזמנה למלון שלא מומשה, הרי שעל דרך הערכה אני מורה שהנתבעת תשלם לתובע בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו, הכל כפי שפורט בהרחבה בפסק הדין, סך של 2,000 ₪. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.
כמו כן, אני מחייבת את נתבעת 2 לשלם לתובע הוצאות משפט ובזבוז זמן בסך של -.500 ₪. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.
אני מחייבת את התובע לשלם לנתבעת 1, אשר תביעתו נגדה נדחתה, הוצאות משפט ובזבוז זמן בסך של -.500 ₪. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה החל מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.
ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי מרכז-לוד בתוך 15 יום.
פסק הדין יישלח לצדדים על ידי המזכירות בדואר רשום בצירוף אישורי מסירה.
ניתן היום, כ"א אדר תשע"ז, 19 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.
תאריך | כותרת | שופט | צפייה |
---|---|---|---|
19/03/2017 | פסק דין שניתנה ע"י אביבה טלמור | אביבה טלמור | צפייה |
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
תובע 1 | אלון בן דור | |
נתבע 1 | חברת ויזה כ.א.ל. בע"מ | |
נתבע 2 | איסתא ישראל בע"מ | |
מודיע 1 | איסתא ישראל בע"מ | |
מקבל 1 | INNSTANT TRAVEL BOOKING IN AN INNSTANT |