1. תביעה על סך 23,472 ₪ ותביעה שכנגד על סך 66,000 ₪, שיסודן בהתקשרות הצדדים לביצוע עבודות פיתוח ואינסטלציה ע"י התובעת, שמעון חואטו ובניו בע"מ, בעבור הנתבעת, קיבוץ ניר עם אגש"ח בע"מ (להלן: "התובעת" ו"הנתבעת").

תמצית טענות התובעת (היא גם הנתבעת שכנגד) הינה כי במהלך חודשים 10/2013 – 1/2014, בקירוב, הזמינה ממנה הנתבעת (היא גם התובעת שכנגד) ביצוע עבודות פיתוח שונות וכן עבודות להנחת קו ביוב בשכונה החדשה בקיבוץ. לפי בקשת נציג הנתבעת מר יצחק איבו הוסכם כי התשלום בגין העבודות נשוא התביעה, על סך 21,996 ₪ יידחה, אך משהתחלפו נושאי המשרה בנתבעת לא קיבלה התובעת את כספה חרף בקשות, ובטענה כי ישנם כשלים מהותיים בביצוע עבודת הנחת קו הביוב.

בניגוד לטענה זו, הרי שהתובעת פעלה בהתאם לתוכנית שנמסרה לה וכן קיבלה הנחיות מאת נציג מזמין העבודה, הנתבעת, באישור גורמי הפיקוח, וזאת כפי הנראה משיקולי חיסכון של הנתבעת. מסיבה זו הוסכם כי תחת התקנת חולית ביוב עם בסיס טרומי מובנה תתבצע יציקת בטון בשטח שעליה יונחו החוליות.

2. תמצית טענות הנתבעת הינה כי העבודות הנקובות בהזמנה מס' 324 כלל לא בוצעו ואילו העבודות הנקובות בהזמנה 313 (תיקון פח אשפה) בוצעו באופן רשלני.

לבד מכך, טוענת הנתבעת כי בנוגע לעבודות להנחת קו הביוב התובעת חרגה מתוכנית הביצוע והניחה את שוחות הביוב בצורה רשלנית, תאי הביוב הונחו ללא תחתית בעלת רצפת בטון טרומית, על הקרקע, בניגוד למפרט שהומצא לתובעת ואף בניגוד לתקן מחייב.

לאור כשלים אילו התחייבה התובעת תחילה לתקן את הליקויים אך לא עשתה כן. עבודתה הרשלנית של התובעת הסבה לנתבעת נזקים רבים, לרבות נזקים שהם תוצאה של תקלות חוזרות ונשנות במערכת הביוב, עד אשר לבסוף ובדלית ברירה בוצע תיקון חלקי בקו הביוב ע"י הנתבעת בעצמה.

מכאן התביעה הנגדית על סך 67,602 ₪ המשקפת את הנזקים ועלויות התיקון הנדרשות.

3. לאחר ששקלתי בטענות הצדדים ומתוך מצרף הראיות והנסיבות הקיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה העיקרית להידחות בשל טענת הקיזוז, ואילו דין התביעה שכנגד להתקבל באופן חלקי, בנוגע ליתרת הנזק המוכח לאחר הקיזוז, הכול כפי שיובהר להלן.

מטעם התובעת העידו מר שרון חואטו, בעליה, ומר יצחק איבו, נציג מזמין העבודה בזמנים הרלבנטיים.

מטעם הנתבעת העידו, מר דורון קדוש רכז הבינוי בנתבעת, המהנדס מר יוחאי רעי, והשמאי מר צבי בנימין.

מאחר שהתובענות נדונות בסדר דין מהיר, הרי שלפי הוראות תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984, על פסק הדין להיות מנומק באופן תמציתי.

4. בירור טענות הצדדים התמקד בעיקרו בסוגיה הנוגעת להנחת קו הביוב, והן תידונה תחילה.

אין מחלוקת בין הצדדים על היקף העבודות נשוא ההסכמה, הכוללות את הנחת קו הביוב, לרבות שוחות ביוב (כ-10 תאי ביקורת מבטון).

כמו כן, אין מחלוקת עובדתית בין הצדדים כי אכן תאי הביקורת (שוחות הביוב) הותקנו ע"י התובעת ללא התחתית - ללא חוליית בסיס עם רצפה מזויינת (טרומית), ר' הצהרת מר חואטו בעמ' 4 לפרוטוקול הדיון מיום 3.1.18, שורות 3-4:

"אני מאשר שבצעתי ללא תחתית כי זה הבקשה של מזמין העבודה. אפשר לעשות עם תחתית אבל זה מה שמזמין העבודה ביקש."

כן ר' פרוטוקול הדיון מיום 11.6.18, ואף בהמשך.

אמנם, בין הצדדים ישנה מחלוקת באם התובעת ביצעה בפועל יציקת בטון במקום חוליית הבסיס שעליה הונחו חוליות תא הביקורת, אולם, מהעדויות שנשמעו ומתוך כלל הראיות הקיימות, שוכנעתי בטענת הנתבעת כי אף אם בוצעה יציקה כאמור הרי שמדובר בשכבת בטון דקה בבחינת ציפוי של מספר סנטימטרים שלא רק שאינה תואמת מכל וכל את הדרישה במפרט ובתקן לקיומה של חוליית בסיס איתנה ואטומה, הרי שלא עמדה במבחן המציאות, נוכח קריסת קו הביוב בשל עבודה לקויה זו.

בנושא זה העידו בפניי מר קדוש נציג הנתבעת ומר רעי המהנדס מתכנן הפרויקט. עדויותיהם היו פשוטות וברורות, לא מתחמקות וענייניות והן הותירו בי רושם מהימן ביותר. עדויות אלה אף מתיישבות עם הראיות הקיימות ולמעשה הן לא נסתרו בכל ראיה מטעם התובעת.

כך, מראשית הדרך העלתה הנתבעת בפני התובעת את הטענה לליקויים החמורים שהתגלו בקו הביוב לאחר שהתברר בבדיקה שנעשתה בעקבות הבעיות שהתגלו, כי השוחות נמצאות מונחות על הקרקע ממש, ללא חוליית בסיס, באופן שהביוב זורם על האדמה ממש וביובית שהובאה נתקלה באדמה בתחתית השוחות.

ר' מכתבי המהנדס רעי עוד מיום 8.12.15 ומיום 22.3.16. בהתאם, השיב ב"כ הנתבעת לב"כ התובעת במכתב מיום 23.3.16, עוד קודם להגשת התביעה.

לפיכך, הליקויים הנטענים, ואשר עליהם אף העיד מר קדוש בעדות ישירה ממראה עיניו וההתנהלות שנדרשה לתיקונם, ליקויים אשר נבדקו בפועל ע"י המהנדס רעי, הוכחו ברמת ההוכחה הנדרשת.

בהקשר זה יצוין כי מקובלת עלי עדות המהנדס רעי כי ליקויים מסוג זה, משום מיקומם בתחתית השוחה ומתחת לעיבודים מבטון, לא אפשרו בנסיבותיו של מקרה זה איתורם בעת ביצוע הביקורת על פעולת התאים אשר הדגימו זרימה תקינה מיד לאחר הביצוע, בעוד שהקריסה התפתחה עם חלוף הזמן לאחר מכן ורק אז, בעת שפורקו השוחות הרלבנטיות ונבדקו לעומק, ורק בדיעבד, התברר החסר בחוליית הבסיס.

5. הוכח אפוא ברמת ההוכחה הנדרשת כי המדובר בליקויים תוצאת החלפת חוליית הבסיס ביציקת בטון כלשהי (או בהעדרה כלל).

אין מחלוקת כי התובעת קיבלה לידיה, כנראה אף לפי דרישה שלה ממש, את כל מפרטי העבודה, ובפרט פרט 03-01-ס "שוחת בקורת מבטון עם מחבר "איטוביב" או ש"ע", המצורף בנספח א' לתצהיר המהנדס רעי, ור' נספח ב' לתצהיר המהנדס רעי, מכתבו למר חואטו בו מצוין "לבקשתך מצורפים פרטים לעבודות תשתיות המים והביוב..." (ההדגשה אינה במקור – ע.כ.).

מלבד המפרטים ישנו כמובן כתב הכמויות שעל בסיסו ניתנת הצעת הקבלן, התובעת בענייננו.

התובעת טוענת כי הצעת המחיר ניתנה על ידה על יסוד כתב כמויות חסר, שאינו כולל רכיבים מסוימים הקיימים במפרט, ובענייננו תחתית מבוטנת טרומית, וכי חסר זה נובע מדרישה מפורשת של הנתבעת ומנהליה בתקופה הרלבנטית להשמיט חלקים מהמפרט, כפי הנראה על מנת לחסוך בעלויות.

אלא, שטענה זו אינה אפשרית, שכן כתב הכמויות הוכן לכתחילה ובטרם התמחור ע"י המהנדס רעי (ר' לוגו של "אחוד מהנדסים לעבודות מים" על גבי כתב הכמויות הריק ועדות המהנדס רעי בעניין), והוא תואם לחלוטין את כתב הכמויות כפי שתומחר ע"י התובעת בפריטי שוחות הבקרה (תאי ביוב ביקורת נשוא הדיון). מכאן כי בכל הנוגע לשוחות הביקורת לא היתה כל התערבות של הנתבעת בתהליך התמחור בין המצאת כתב הכמויות הבלתי מתומחר ע"י המהנדס רעי לבין ביצוע התמחור ע"י התובעת, שנעשה באופן עצמאי ואשר המסקנה המתקבלת היא כי היה צריך להיעשות בהתאמה לתיאור הפרט במפרט, שאף הוא נמסר לה. בנוגע לפריטי שוחות הביקורת אין כל שינוי בין כתב הכמויות המקורי, הריק, שנערך כאמור ע"י המהנדס רעי, לבין זה שתומחר ע"י התובעת.

ככל שהטענה היא כי מדובר היה בשינוי בשטח, הרי שהדבר ארע בבירור לאחר התמחור, שעמו זכתה התובעת במכרז לביצוע העבודות.

מכאן כי כל הטענה לתמחור בשל שינוי כתב הכמויות לעומת המפרט אינה יכולה לעמוד.

יצוין כי רק בחקירתו הנגדית העלה מר חואטו טענה כבושה ולפיה קדמו להצעת המחיר הנדונה הצעות קודמות יקרות יותר בשיעור ניכר, וההצעה הנדונה הינה הצעה מוזלת לאחר דרישת נציג הנתבעת. לא הוצגו לטענה זו כל תימוכין ראייתיים והיא אף לא נטענה בכל הזדמנות קודמת (ולתובעת בתיק זה עמדו מספר הזדמנויות לביצוע השלמות ולהגשת מלוא טיעוניה וראיותיה).

מכל מקום, לו אכן כך היה הדבר, עדיין לא ברור כיצד מסבירה התובעת את הזהות בפריטי השוחות בכתבי הכמויות – זה המקורי שנערך ע"י המהנדס רעי וזה שתומחר סופית ע"י התובעת. היכן וכיצד ניתן לראות כתב כמויות הכולל רכיבי שוחה נוספים שהושמטו לבסוף מכתב כמויות מתומחר סופית.

6. התובעת טוענת לסיכום ממש שנעשה עם מר איבו לפיו יש לחרוג מהמפרט ע"י ביצוע יציקת בטון במקום חוליית בסיס, ומסתמכת על מסמך חתום ע"י מר איבו בו מצוין "טבעות ויציקת רצפה באתר לפי סיכום" (נספח ח' לתצהיר עדותו הראשית של מר חואטו).

אלא, שלא ניתן לקבל הצהרה מסוג זה (אף בהתעלם מהכלליות והלאקונית המאפיינת אותה ומכך שאינה מהווה תצהיר כדין), שעה שמר איבו מעיד בעצמו כי כלל לא היה מעורב, כי הסיכום אליו מתייחסת האמירה במסמך הינו המכרז שנבדק ע"י נציגי הנתבעת, כי לא זכורה לו הסכמתו המפורשת לסטייה מהמפרט לשם הפחתת עלויות ואף לא השמטת חלקים מהמפרט ויציקת בטון במקום, שכן לפי עדותו "יש מהנדס אני מעולם לא חרגתי מתוכניות מהנדס" (ובשים לב למינוח "תכניות" – ואין ספק כי המדובר במפרטים במקרה זה. עדות מר איבו מעמ' 17 לפרוט' ש' 30 עד עמ' 18 ש' 1-2, בעמ' 18 ש' 28-30 ובעמ' 19 ש' 7-10).

לפיכך, בהעדר ראיה אחרת, לא הוכיחה התובעת סטייה מהמפרטים בשל הוראת הנתבעת או מי מטעמה.

הסתירות שנתגלו בעדותו של מר חואטו אף הן אינן מאפשרות לתת אמון בגרסתו. כך, אישר בחקירתו הנגדית כי אמנם התקיימה פגישה בנושא הנדון ולאחר שהתגלו הנזקים, בניגוד להכחשת הפגישה בכתב ההגנה.

כך גם קרסה כליל עמדתו בנוגע להפרשי המחירים לכאורה בין עבודה הכוללת התקנת חוליית בסיס לבין כזו שאינה כלולה בה חוליה כאמור, משהודה בחקירה כי המחירון עליו הצהיר בתצהירו כלל אינו משקף את המחיר האמיתי בשל הנחות מרחיקות לכת להם זוכים קבלנים אצל הספקים, ולפיכך לא ניתן ללמוד מהאמור בעניין זה בתצהירו דבר.

אף עדותו הכבושה בנוגע להצעות קודמות גבוהות יותר שניתנו על ידו מעוררת תהייה, וכך גם עדותו כי היציקה במקום, המחליפה כנטען את התקנת חוליית הבסיס, למעשה כלולה בבסיס המחיר ועל כן אינה מתומחרת, עדות הנוחה לגרסתו, בעוד שכאשר הנתבעת טוענת כי חוליית הבסיס אף היא אמורה להיות כלולה בבסיס המחיר (בעלות "שוחה") משנה מר חואטו את עמדתו בטענה כי הדבר אינו אפשרי.

7. יודגש, כי אף הטענה כי התיאור בכתב הכמויות כשלעצמו אינו תואם את המפרט ועל כן לא תומחרה חוליית הבסיס, אינה יכולה לעמוד.

ראשית יובהר כי בעלת הידע המקצועי ועל כן בעלת האחריות המוגברת מבין שני הצדדים הינה התובעת. התובעת היא קבלן המבצע כטענתה תדיר עבודות מסוג זה ובוודאי הינה מורגלת, בקיאה מקצועית ומנוסה בקריאת ותרגום מסמכי פרויקט מסוג זה לביצוע עבודה בפועל. בהחלט מצופה כי מקום שמתקבלים אצל התובעת מפרטים, אך נראה לה כי כתבי הכמויות חסרים ברכיבים המופיעים במפרטים לביצוע, תפנה התובעת בפניה יזומה, בין אם למהנדס או למזמין העבודה ותבדוק מה פשר הדבר ועל פי איזה מסמך תכנוני מבין השניים עליה לפעול.

אין לקבל את הטענה המקופלת בעמדת התובעת כי כתב הכמויות הוא ורק הוא הנותן, שכן אם כך הדבר, מה טעם יש בהכנת מפרטים? מדוע דווקא הם מהווים את תכניות העבודה? מה הצורך בהם? ומדוע הם נשלחו כלל אל התובעת? – ולפי דרישתה.

אין דומה השינוי המופיע בגודל המכסה בין המפרט לכתב הכמויות להשמטה מוחלטת של רכיב משמעותי ביותר בשוחה, חוליית הבסיס, ומתן תחליף גרוע לרכיב זה. הגם שהשינוי כאמור מעורר שאלה, מקובלת עליי עדותו של המהנדס רעי והסבריו במסגרתה בנוגע למהותו של תא הביקורת, והיא למעשה העדות המקצועית היחידה שבאה בפניי בנקודה זו, עדות שלא נסתרה בכל ראיה והיא אף מתיישבת הן עם הגיונם של דברים ועם השכל הישר והן עם התוצאות בשטח.

כך, מבהיר המהנדס רעי כי המונח "שוחה" בכתב הכמויות כולל למעשה את כל האלמנטים שבמפרט, תחתית, כוס וגם תקרה (כפי שאף מופיע בכל המכרזים הקיימים, לרבות מכרזים של משרד השיכון, נתיבי ישראל וכדומה). הסיבה לכך שהדבר מחויב המציאות הינה ההכרח להבטיח את אטימות תא הביקורת כלפי הקרקע ולמנוע מצבים כפי שארע במקרה זה בהם תחתית הבטון, ככל שהיתה כזו, אינה יכולה להשתוות מקצועית באיכויותיה לחוליית בסיס מבוטנת מהמפעל. הכרח זה, בשל חשיבותו אף קיבל ביטוי בתקן מחייב, ולא בכדי, נוכח הסכנה הברורה שבזרימת ביוב לקרקע וקריסת קו הביוב.

ר' עדותו של המהנדס רעי בעמ' 21 לפרוטוקול, ש' 12-15:

"ש. זה לא מופיע בכתב הכמויות?

ת. מחיר של תא כולל כל האלמנטים, תחתית כוס וגם התקרה זה מופיע בכל המכרזים שתמצא, אין הפרדה לא מפרידים את זה, האלמנטים כולם קומפלט, תפתח דקל, מכרזים של משרד השיכון, נתיבי ישראל, הכל קומפלט."

כן ר' עדותו מעמ' 20 לפרוטוקול ש' 30 עד עמ' 21 ש' 6:

"התפקיד שלי לא לראות אם מישהו רימה אותי ומתחת לבטון לא שם כלום לצורך הענין. יש תקן, אני בכלל לא צריך לתת פרט לקבלן. אני פעם ראשונה ראיתי אותו שם. יש תקן שדורש שתא יהיה סגור מכל הכיוונים, הסימון השחור הוא סגירה של כל התא מכל הכיוונים, בעיקר בקרקע. כשאני בא אני רואה רק את החלק העליון בקרקע, היה ברור שיש בטון. זה התגלה לי לאחר שנה מסתבר שלמטה אין כלום. מסביר לבית המשפט, בטון רזה יוצקים לבד, זה בטון רך לפלס את התא, אבל שמצויין חוליית בסיס עם רצפה זה מה שחשוב, אסור שיזרום ביוב לקרקע. אם עושים שכבה דה (צ"ל: דקה – ע.כ.) של בטון זה יכול להתפורר ואז הביוב זורם לקרקע. ההבדל הוא שהפרט כפי שהוא מגיע יצוק מהמפעל הוא מסיבי. במקום זה הוא שם בטון בעובי סמ'."

בנסיבות אלה, יש לראות במפרט ובכתב הכמויות כמסמכים שלובים ולפיכך יש לקבל את טענת הנתבעת כי ציפייתה הסבירה היתה לביצוע עבודה לפי המפרט בנוגע להתקנת חוליית בסיס.

לראיה, במבחן התוצאה אכן לא צלחה העבודה בלא חוליית הבסיס הנדרשת.

8. לעניין אופן התיקון הנדרש לא מובנת טענת התובעת שכן המהנדס רעי הבהיר מראש ועוד במכתבו מיום 22.3.16 כי ישנן שתי אפשרויות לתיקון הבעיה, ואחת מהאפשרויות הינה החלפה לתאים פלסטיים, כפי שנעשה בפועל. אפשרות תיקון זו לא נסתרה בכל ראיה ומובן כי ככל שהיא מאושרת ע"י המהנדס הרי שהיא כשירה לביצוע וצפויה לעמוד בנדרש.

בפועל, ביצעה הנתבעת עד כה החלפה של 4 שוחות ביוב והיא נדרשת להחלפת 4 שוחות נוספות, שכן גם בשוחות אלה לא הותקנה חוליית בסיס והליקוי קיים גם בהן (ר' עדות המהנדס רעי בדבר גילוי הליקוי בכל השוחות וכן ר' עדות מר קדוש בדבר המשך קריסתו של קו הביוב בשל הליקוי, הצורך הדחוף בטיפול בארבעת השוחות שהוחלפו והכרח בטיפול גם ביתר השוחות נוכח המשך קיומו של הליקוי הגורם להעדר אטימה ולהמשך הידרדרות הקריסה).

הנתבעת הציגה חשבונית מס' 91 בגין תיקון יחידות הביוב, ע"ס 8,700 ₪, אולם חשבונית מס' 89 הינה בגין תיקון קו מים שניזוק כאשר לא הוכח כראוי הקשר להחלפת השוחות.

כמו כן הוצגו חשבוניות רכישת החומרים, לרבות תאי הביקורת עצמם, והשמאי מטעם הנתבעת אף העיד כי בדק במקור חיצוני את העלויות שהוצגו בפניו ומצאן סבירות.

אמנם, המדובר בשמאי שתחום עיסוקו העיקרי הינו בחקלאות, אולם העלויות מגובות ממילא בחשבוניות סדורות.

עלויות החומרים לשם ביצוע העבודה בעבור 4 שוחות מסתכמות אם כן בסך של 11,798 ₪, אולם בסכום זה נכללת משאבת ביוב בעלות של 1,500 ₪, כשלא נטען כי תידרש רכישה נוספת של משאבה.

לפיכך, העלות המוכחת בראיות של תיקון הליקוי בארבעת השוחות שבוצע בפועל הינה 20,498 ₪, והעלות הצפויה לתיקון ארבעת השוחות הנוספות הינה 18,998 ₪.

עלויות אלה לא נסתרו בכל ראיה.

בחוות דעת השמאי ננקבה גם עלות באומדן של 1,000 ₪ בגין חול למילוי וכן סך של 4,500 ₪ בגין עבודות להסדרת גינות נוי, ואולם רכיבים אלה לא הוכחו בראיות מספקות ככאלה המתחייבים מתוך הליקויים שנדרשו לתיקון ועל כן אין מקום לחייב בגינם.

לפיכך, הנזקים המוכחים במסגרת התביעה שכנגד, או בטענה לקיזוז מהתביעה העיקרית, עומדים על סך של 39,496 ₪.

9. בשולי הדברים, הנוגעים לסוגיית קו הביוב, אתייחס לטענת התובעת כי המדובר באחריות של הפיקוח.

טענה זו לא נבחנה לעומקה בהעדר הגורמים המפקחים, בין אם כצדדים להליך ובין אם כעדים. עם זאת, גם אם נצא מנקודת הנחה כי ישנה אחריות לפיקוח, במידה זו או אחרת (ובהעדרם מההליך כאמור איננה מביעה בנושא זה כל עמדה), הרי שלכל היותר מדובר באחריות משותפת עם המעוול העיקרי, שהינה התובעת, בבחינת מעוולים כלפי הנתבעת במשותף ומכאן זכותה של הנתבעת לתבוע את המעוולים כלפיה ביחד ולחוד (ולפיכך גם את התובעת בלבד).

ככל שסבורה היתה התובעת כי חיובה צריך להצדיק חיוב הפיקוח, שעיוול בתורו כלפיה, הרי שהיתה פתוחה בפניה הדרך לעתור בבקשה להגשת הודעת צד ג' כנגד גורם זה, דבר שלא נעשה.

10. בכל הנוגע לתביעה העיקרית, שוכנעתי ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי כי התובעת הרימה את הנטל המוטל עליה להוכחת זכאותה לתשלום הנתבע במסגרתה, אלא שדין התביעה להידחות מחמת טענת הקיזוז המתקבלת כמפורט בהרחבה לעיל.

כאמור, הצדדים לא התמקדו בתביעה העיקרית התמקדות יתרה.

אין חולק כי המדובר בעבודות אחרות שאינן מהוות חלק מעבודות הנחת קו הביוב, ואף תמורת עבודות אלה שולמה במלואה, ומכאן טענת הקיזוז של הנתבעת כנגד הסכום הנתבע בגינן.

התובעת מפנה לעובדה כי המדובר בהזמנות עבודה חתומות ובהגנתה מאשרת הנתבעת כי אכן מדובר בעבודה שהוזמנה על ידה מהתובעת (ר' ס' 2 לתצהיר ההתנגדות של מר קדוש וכן ס' 2 לתצהיר עדותו הראשית: "כחלק מהפעילות השוטפת של הקיבוץ, התקשר הקיבוץ עם חברת שמעון חואטו ובניו בע"מ (להלן – חואטו) והזמין ממנה עבודות פיתוח שונות, לרבות העבודות נשוא התובענה..."

הטענות שמעלה הנתבעת כנגד דרישת התובעת לתשלום בגין עבודות אלה (מלבד טענת הקיזוז) הינן טענות כלליות שלא עשתה כדי לבררן ולתמיכתן בראיות מספקות.

כך, טוענת הנתבעת, בתצהיריו של מר קדוש כי "למיטב ידיעתי עבודות הניקוז ויציקת בטון נשוא הזמנה 324 לא בוצעו" ולא ברור מדוע מסתפקת הנתבעת בסברה זו תחת ביצוע בירור אמיתי של מצב ביצוע העבודה, כאשר הכלים לבירור זה מצויים בידה.

באשר לעבודה נשוא הזמנה מס' 313 טוענת הנתבעת באמצעות מר קדוש כי הן "בוצעו בצורה רשלנית", ואף בנושא זה אינה מוסיפה דבר.

מלבד העלאת הטענות, בעלמא ממש, לא הוסיפה ופירטה הנתבעת דבר, לא הציגה כל ראיה, לרבות בדרך של עדות, על מנת להוכיח טענותיה ולפיכך במאזן ההסתברויות שוכנעתי כי התובעת עמדה בנטל ההוכחה הנדרש להוכחת ביצוע העבודות וזכאותה לתשלום בגינן. יצוין כי הנתבעת כלל לא חלקה על עצם עלות העבודות שנדרשה.

(כלל ההדגשות אינן במקור – ע.כ.)

11. סיכומו של דבר, התובעת הוכיחה זכאות לתשלום סך של 22,872 ₪ במסגרת התביעה העיקרית (21,996 ₪ קרן חוב + 876 ₪ הפרשי הצמדה וריבית עד לחודש מרץ 2016 – ר' מכתב הדרישה המצורף לכתב התביעה).

מנגד, הוכיחה הנתבעת נזקים בני קיזוז ובני תביעה בסכום של 39,496 ₪ (הערכים נכונים לתקופת הדרישה הנ"ל, החל מחודש מרץ 2016, כעולה מהאסמכתאות המצורפות לכתב התביעה שכנגד).

לפיכך, סכום התביעה העיקרית מתקזז נוכח הנזק המוכח והתביעה העיקרית נדחית.

בתביעה שכנגד תשלם הנתבעת שכנגד לתובעת שכנגד את היתרה מעבר לסכום שקוזז, בסך של 16,624 ₪, הנושאים הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 2.6.16, מועד ביצוע החלפת השוחות כעולה מחשבונית מס' 91.

כמו כן, תשלם הנתבעת שכנגד לתובעת שכנגד הוצאות המשפט בסך 2,600 ₪ (בגין אגרה יחסית לסכום הנזק המוכח, סך של 600 ₪ שכר עדות המהנדס רעי וסך של 1,000 ₪ בגין האיחור בהגשת התצהירים - ר' החלטתי מהפרוטוקול מיום 11.6.18).

בכל הנוגע לחוות דעת השמאי ולעדותו, לא מצאתי מקום לפסוק הוצאה זו. המדובר בשמאי שעיקר עיסוקו בשמאות חקלאית, לא הוצגו על ידו בדיקות שעשה בטרם יקבע את שומתו (הגם שהעיד כי בדק את העלויות עם מקור חיצוני), ולמעשה כפי עדותו הסתמך על האסמכתאות שהוגשו ממילא ע"י הנתבעת לשם הוכחת גובה הנזק. בנסיבות אלה, משהתקבלה המסקנה באשר לנזק ולגובהו אף ללא הידרשות ממשית לחוות דעת השמאי, לא מצאתי לאשר הוצאה זו.

בנוסף, תשלם הנתבעת שכנגד לתובעת שכנגד שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.

12. מזכירות בית המשפט מתבקשת לשלוח את פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, י"ג אדר א' תשע"ט, 18 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.