המבקש הגיש בקשה להסתלקות מבקשתו לאישור תובענה ייצוגית לפי סעיף 16 בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "בקשת ההסתלקות", "בקשת האישור" ו"החוק" בהתאמה).

בבקשת האישור נטען, כי המשיבה, כזרועה הארוכה של עיריית ראשון לציון, גובה אגרת חניה בחניונים ציבוריים ברחבי העיר בניגוד לחוק עזר לראשון לציון (העמדת רכב וחנייתו), התש"ס-2000 (להלן: "חוק העזר"). בתגובתה טענה המשיבה, כי החניונים הנזכרים בבקשת האישור אינם בבעלותה או שאינם בבעלותם המלאה או שלא הוכרזו כ"מקום חניה מוסדר", כי חוק העזר אינו חל על חניון שלא הוכרז כ"מקום חניה מוסדר" וכי העירייה אינה מחויבת להכריז על כל חניון ככזה. כמו כן נטען כי למרות שבקשת האישור הוגשה לפי פרט 11 בתוספת השנייה בחוק תובענות ייצוגיות, הרי שזו לא הוגשה לבית המשפט לעניינים מינהליים.

המבקש תמך את בקשת ההסתלקות בתצהיר בו הצהיר כי הוא מבקש להסתלק מבקשת האישור נוכח המלצת בית המשפט, בדיון שהתקיים ביום 7.9.17.

המבקש ובא כוחו הצהירו גם שלא קיבלו ושלא יקבלו טובת הנאה כלשהי, בקשר להסתלקות המבקש מההליכים דנא.

המשיבה הודיעה בדיון שאם יחזור בו המבקש מבקשת האישור היא תוותר על הוצאות.

לאחר שעיינתי בבקשת האישור, בתגובת המשיבה ובתשובת המבקש, ושמעתי את טענות הצדדים בדיון שהתקיים לפניי, ולנוכח הצהרת המבקש בתצהירו - אני מאשרת את ההסתלקות. בנסיבות העניין כפי שפורטו לעיל לא ראיתי מקום ליתן הוראות לפי סעיף 16(ד)(1) בחוק.

הבקשה לאישור תובענה ייצוגית נמחקת. תביעתו האישית של המבקש נמחקת אף היא.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"א תשרי תשע"ח, 01 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.