מונחת בפני תביעה עיקרית ותביעה שכנגד, שעניינן בתאונת דרכים.

רקע:

ביום 21.06.15 ארעה תאונת דרכים בין שני כלי הרכב מושא התביעה (להלן: "התאונה").

העיד בפני נהג רכב התובעת בתביעה העיקרית, שהינו נהג רכב מסוג טנדר, (להלן: "נהג הטנדר"), והצהיר כי הרכב הינו בבעלות התובעת שהינה בתו. כמו כן, העיד בפניי נהג הנתבעת שהינו נהג האוטובוס שבבעלות הנתבעת (להלן: "נהג האוטובוס").

אין חולק כי התרחשה תאונת דרכים, בין שני כלי הרכב מושא התביעה, אך יש חולק באשר לנסיבות קרות התאונה, והאחריות בגינה.

עיקר טענות הצדדים:

לטענת נהג רכב התובעת, רכבו היה במצב עמידה במפרץ חנייה, בזווית, והאוטובוס של הנתבעת פגע ברכבו בחלק האחורי שמאלי, עם דלתות אמצעיות של האוטובוס.

לשיטתו, נהג האוטובוס הוא האחראי לקרות התאונה.

לטענת הנתבעת, נהג הטנדר הוא האחראי לקרות התאונה, שהרי הוא זה שיצא מחנייה מימין הדרך, מבלי לתת זכות קדימה לאוטובוס, ופגע באוטובוס בדופן ימני אחורי.

דיון והכרעה:

השאלה הצריכה לענייננו בתיק דנן – מי אחראי לקרות התאונה, האם נהג האוטובוס פגע ברכב שעמד בחנייה, או שמא, נהג הטנדר הוא זה שיצא לפתע מחנייה ופגע באוטובוס.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדויות, עמדתי על נסיבות קרות התאונה, מיקום הרכבים, מיקום הפגיעות ועיינתי בכל אשר הובא בפניי, השתכנעתי לדחות את התביעה ואת התביעה שכנגד.

אכן מדובר בגרסה מול גרסה, אולם על ביהמ"ש לבחון האם יש בעדויות, או בראיות חיצוניות, כדי לתמוך בגרסה זו או אחרת.

העיד בפניי נהג רכב התובעת, והדגים כי עמד במפרץ חנייה, בניצב, ואילו נהג האוטובוס הגיע מהכיוון השמאלי, ופגע ברכב בכנף השמאלית האחורית. (עמוד 2 לפרוטוקול).

זאת ועוד, הסביר כי במקום מושא התביעה, עבדו בכביש, השטח היה מתומרר, והיו קונוסים.

כשנשאל, הכיצד החלק הקדמי של האוטובוס חלף ללא כל פגיעה, השיב, כי התאונה התרחשה בסיבוב, דבר שיש בו כדי להסביר את אופן התרחשות התאונה, ואופי הפגיעות בשני כלי הרכב.

מנגד, העיד נהג האוטובוס, ואמר כי חלף על פני הטנדר שחנה בצד ימין, לפתע שמע חבטה חזקה בדלת האחורית, ואמר: "... שאני במהלך הנסיעה שאני חולף על פניו אני מלווה אותו במראה האחורית שלי, ראיתי אותו לפני התאונה... היו עבודות תשתית של הכביש, ששמעתי את החבטה, ראית את הרכב ברוורס על הדלת שלי, ואז הוא יצא מהרכב, עם הנייד ביד, ואני נעצרתי כי לא יכולתי להמשיך לנסוע".

זאת ועוד, הוסיף נהג האוטובוס כי ניתן להבחין במכת "מעיכה" באוטובוס, והפנה לתמונה נ/2.

לאחר ששמעתי את העדויות שהובאו בפניי, לא מצאתי להעדיף גרסה אחת על פני רעותה, לטעמי תמונות הנזק בשני כלי הרכב יש בהן לתמוך הן בגרסת נהג רכב התובעת והן בגרסת נהג האוטובוס.

יצוין, נהג רכב התובעת בתביעה העיקרית לא זימן לעדות את מי מהפועלים שהיו בשטח, על מנת שיתמכו בגרסתו. מנגד, גרסת נהג האוטובוס על פניה נשמעת בלתי סבירה באופן שנהג הטנדר נהג את רכבו לאחור מבלי ששם ליבו אל אוטובוס שנוסע מאחוריו.

סוף דבר:

לאור המקובץ לעיל דין שתי התביעות להידחות.

כל צד יישא בהוצאותיו.

המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כח הצדדים.

ניתן היום, א' אב תשע"ז, 24 יולי 2017, בהעדר הצדדים.