1. אלה הן שתי תביעות, שהדיון בהן אוחד, שעניינן נזקי רכוש שנגרמו לכלי רכב שהיו מעורבים בתאונת דרכים ביום 7.1.16.
2. בתאונה היו מעורבים שלושה כלי רכב שנסעו זה אחר זה:

הרכב הראשון, מסוג ניסאן, שייך לחברת קל אוטו שירותי מימון, ונהג בו זאב פאר ז"ל (להלן: "המנוח").

הרכב השני, מסוג מזדה, שייך לסמיר מוסא (להלן: "מוסא"), ונהג בו מוסא סלימאן (להלן: "סלימאן").

הרכב השלישי הוא אופנוע סקודה, שנהג בו שקיר סאמר (להלן: "סאמר").

1. הודעותיו של המנוח במשטרת ישראל הוגשו בהסכמה. המנוח מסר כי הרגיש מכה חזקה מאחור, ורכבו נהדף קדימה תוך שהוא מסתובב בתשעים מעלות על הכביש, ואז הרגיש עוד מכה בצד שמאל, בדלת הנהג, מהמזדה שפגעה בו גם בפעם הראשונה. לשאלה אם המזדה פגעה בו, או שקודם נפגעה מהסקודה ואז פגעה בו, השיב המנוח: "קשה לי לענות על זה אני הרגשתי מכה חזקה מאחור ואחר כך הרכב שלי נדחף קדימה כשהמזדה צמודה אליי ופוגעת בי בדלת" (ת/2 שורות 11-12).
2. סלימאן מסר בתצהירו כי במהלך הנסיעה פגעה בו הסקודה בחוזקה מאחור, והדפה אותו לעבר הניסאן. כתוצאה מכך פגעה המזדה בניסאן בחלק האחורי, וסובבה אותו תוך שעמדו שניהם חזית מול חזית. סלימאן הדגיש כי הסקודה נסעה במהירות מופרזת.
3. סאמר מסר בתצהירו כי המזדה התנגשה בניסאן שנסע לפניה. בעקבות זאת הסתובב הניסאן בתשעים מעלות והמזדה נהדפה לאחור. כתוצאה מהתקצרות המרחק בין הסקודה למזדה עקב הדיפת המזדה לאחור, פגעה הסקודה במזדה, והמזדה פגעה בצדו השמאלי של הניסאן.
4. לאחר ששמעתי את העדים ועיינתי בראיות שהוגשו, אני סבורה כי אין מקום לאמץ במלואה אף אחת משתי הגרסאות האמורות.
5. גרסתו של סלימאן אינה מתיישבת עם גרסת המנוח, ועם מיקום הנזקים בניסאן. המנוח תאר, כאמור, שתי פגיעות, הראשונה מבין שתיהן בעוצמה, ומסר כי הניסאן הסתובב בתשעים מעלות.
6. ואילו גרסתו של סאמר היא גרסה כבושה, שאינה תואמת את גרסתו במשטרה. זאת ועוד: סאמר מסר בעדותו כי טענתו בעדותו, שהמזדה נהדפה לאחור כתוצאה מהפגיעה הראשונה, אינה מבוססת על כך שראה את הדברים. לדבריו, לאחר התאונה תאר אותה לאנשים, ואלה העלו בפניו את האפשרות שהמזדה נהדפה לאחור כתוצאה מהמכה (עמ' 9 שו' 18-20). עדותו בנושא מהותי זה הינה, איפוא, עדות סברה גרידא. אציין כי בהודעתו במשטרה מסר סאמר כי נהג המזדה עצר עצירה פתאומית ולכן פגע בו.
7. על פי חומר הראיות, ובפרט הודעות המנוח ומיקומי הנזקים בניסאן, אני קובעת כי המזדה פגעה תחילה בעוצמה בניסאן מצדו השמאלי האחורי. כתוצאה מהפגיעה, הניסאן הסתובב בתשעים מעלות, והמזדה נעצרה. בשלב זה פגעה הסקודה במזדה, והדפה אותה על צדו השמאלי של הניסאן.
8. מכאן שהנהג המזדה אחראי לנזקי הפגיעה הראשונה, ואילו נהג הסקודה אחראי לנזקי הפגיעה השניה.

תא"מ 23505-11-16

1. מדובר בתביעה בגין הנזקים לניסאן. על פי חוות הדעת מטעם התובעת, הנזק מאחור הוא בסך 18,803.61 ₪ (הנזק שקבע השמאי ל"מוקד שמאלי" בניכוי הח' כנף קד' שמ', הח' דלת קד' שמ', הח' דלת אח', הח' טפט לדלת קד' שמ', הח' טפט לדלת אח' שמאל, אשר שייכים למוקד הצדי ולא למוקד האחורי), דהיינו 37% מהנזקים. הנזק בצד הוא בסך 32,372.06 ₪, דהיינו 63% מהנזקים.
2. הצטברות הנזקים הובילה לאובדן הרכב. הנזק מתחלק, כאמור, בין הנהגים, כך שסלימאן אחראי ל-37% מהנזק, וסאמר ל-63% ממנו.
3. לפיכך ישלם נתבע מס' 1 לתובעת סך של 21,517 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל, שכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל, וישיב לה 37% מהאגרה.
4. נתבע מס' 2 ישלם לתובעת סך של 36,638 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל, שכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל, וישיב לה 63% מהאגרה.
5. בהתאם לפסק הדין שניתן בהודעה לצד שלישי, הצד השלישי ישיב לנתבע מס' 1 כל סכום שישלם בהתאם לאמור לעיל.

תא"מ 1252-02-17

1. מדובר בתביעה בגין הנזקים למזדה.
2. הנתבע טוען כי הנזק לא הוכח, הואיל ולא הוגשו קבלות בגין תיקון הרכב. אני דוחה את הטענה. התובע הגיש חוות דעת שמאי ביחס לנזקיו. משלא הגיש קבלות לא הוכיח כי תיקן את הרכב, ולכן אין לפסוק לו את רכיב המע"מ.
3. לנוכח קביעותיי דלעיל ביחס לחלוקת האחריות בין הצדדים, הנתבע אחראי רק לנזק בחלקה האחורי של המזדה, בסך 17,382 ₪. לכך יש להוסיף את שכר השמאי, בסך 2,516 ₪.
4. לפיכך ישלם הנתבע לתובע סך של 19,898 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל, שכ"ט עו"ד בסך 1,500 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל, וישיב לו את החלק היחסי מהאגרה בהתאם לסכום שנפסק.
5. זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, ח' אייר תשע"ח, 23 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.