לפניי תביעת שיבוב בגין רכב מספר רישוי 59-819-65 שבוטח אצל התובעת (להלן: "רכב התובעת") בתאונה מיום 1.1.2011 בה מעורב רכב מספר רישוי 56-509-27 (להלן: "רכב הנתבעים").

אין מחלוקת כי התאונה בין כלי הרכב מתרחשת במתחם חנייה, כאשר רכב התובעת בתהליך עקיפת רכב התובעת שלפניו משמאל ורכב התובעת שהיה בעצירה פנה שמאלה.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט למתן פסק דין מכוח סמכותו של בית המשפט על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

שמעתי את עדויות הנהגים המעורבים, בחנתי את הראיות ועל יסוד החומר שעמד בפניי הגעתי לכלל דעה לחלק את האחריות לתאונה בין הנהגים המעורבים באופן הבא:

נהג רכב התובעת: 70%; נהג רכב הנתבעים: 30%.

ראיתי להטיל את מירב האחריות לתאונה על נהג רכב התובעת בשיעור שקבעתי. בשים לב למוקדי הנזק בכלי הרכב (מוקד קדמי ימני בכנף ימנית קדמית ברכב התובעת וחלק קדמי שמאלי ברכב הנתבעים), רכב התובעת טרם השלים את עקיפת רכב הנתבעים והיה במקביל לחלקו של רכב הנתבעים בעת התאונה. שני הנהגים העידו כי רכב הנתבעים היה בעצירה לפני רכב התובעת קודם שרכב התובעת החל בעקיפתו, ועל יסוד החומר שלפניי השתכנעתי כי נהג רכב התובעת עקף את רכב הנתבעים שלפניו בחוסר זהירות ומבלי שווידא את כוונותיו, אף שהיה עליו לצפות כי עצירת הרכב שלפניו במתחם החנייה היא חלק מתהליך כניסת רכב הנתבעים לתא חנייה. לא השתכנעתי לקבל את גרסת נהג רכב התובעת בעדותו, לכך שרכב התובעת היה בעצירה קודם שהחל לעקוף את רכב הנתבעים שלפניו או כי נהג רכב התובעת צפר לפני שהחל בעקיפה. מדובר בגרסה כבושה שלא מצאה ביטוי בטופס ההודעה. בנוסף, התובעת לא הביאה לעדות את נוסעת רכב התובעת, אשתו של נהג הרכב ומחדל זה פועל נגדה. נהג רכב התובעת אישר בעדותו כי התאונה מתרחשת סמוך לכניסה למתחם החנייה, מספר שניות בודדות לאחר שרכב הנתבעים לפניו נעצר. עדות זו מסתברת יותר עם המסקנה כי רכב התובעת לא נעצר אלא המשיך בנסיעה רציפה כנכנס למתחם החנייה והחל בעקיפת רכב הנתבעים שנעצר.

לנהג רכב הנתבעים אחריות לתאונה בשיעור שקבעתי. לאור מוקדי הנזק בכלי הרכב, היה על נהג רכב הנתבעים להבחין ברכב התובעת שהיה במקביל לחלקו הקדמי של רכב הנתבעים ומשמאלו קודם שפנה שמאלה. גרסת נהג רכב הנתבעים לכך שאותת קודם שפנה שמאלה הוכחשה על ידי נהג רכב התובעת, וגם אם הייתי מקבלת גרסה זו, איתות אין פירושו מתן הכשר לרכב הנתבעים להתחיל בנסיעה לפנייה שמאלה כשרכב התובעת במקביל אליו ולשמאלו ומכאן אחריותו בשיעור שקבעתי.

לאור חלוקת האחריות שקבעתי ובהיעדר מחלוקת של ממש בנוגע לנזק, הנתבעים, יחד ולחוד, ישלמו לתובעת סך של 3,141 ₪ בצירוף שכר העד מטעם התובעת כפי שנפסק בדיון, אגרת משפט ששולמה ושכר טרחת עורכי דין בסך של 1,500 ₪. הסכום הכולל ישולם תוך 30 יום.

פוטרת את התובעת מתשלום המחצית השנייה של האגרה.

ניתן היום, ג' טבת תשע"ח, 21 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.