1. בפני בקשת הנתבעת 1, מי עדן בר – שירות מחלקה ראשונה בע"מ (להלן: "הנתבעת") לסילוק התביעה נגדה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית.

2. התובע הגיש נגד הנתבעים תביעה כספית על סך 50,000 ₪. בכתב התביעה נטען, כי הנתבעת, מעסיקתו של התובע בזמנים הרלוונטיים לתביעה, העניקה לתובע חבילת נופש, אשר נרכשה מהנתבעת 2, הכוללת כרטיס טיסה זוגי לריו דה ז'נרו, בשל היות התובע עובד מצטיין. נטען כי יומיים לפני הטיסה הודיעה הנתבעת לתובע על ביטולה, זאת בשל תאונת דרכים שעבר התובע במתכוון (כך לפי האמור בפסקה 5 לכתב התביעה).

העילה הנטענת בכתב התביעה הינה "חוזית- כספית", של הפרת התחייבויותיה של הנתבעת כלפי התובע, וכן גרימת עגמת נפש.

3. בטרם הגשת כתב הגנה ביקשה הנתבעת לסלק את התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית. לדידה, מדובר בתביעה של עובד כנגד מעסיקתו, המעוגנת באירועים שהתרחשו במקום העבודה וביחסים שבין העובד לבין מעסיקתו. לפיכך, ולאור סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה התשכ"ט- 1969 (להלן: "חוק בית הדין לעבודה"), והמבחנים שנקבעו בהלכה הפסוקה בהקשר זה, מצויה תביעה זו תחת סמכותו הייחודית של בית הדין האזורי לעבודה.

4. בתגובתו לבקשה טען התובע, כי עילת התביעה אינה נובעת מיחסי עובד מעביד, אלא מהפרת התחייבות חוזית, אשר אין לה קשר ליחסי העבודה בין הצדדים.

5. בתשובה לתגובת התובע, חזרה הנתבעת על טענותיה.

דיון והכרעה

6. דין טענת הנתבעת להתקבל.

7. סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, קובע כדלקמן:

לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון –

(1) בתובענות בין עובד או חליפו למעסיק או חליפו שעילתן ביחסי עבודה, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עבודה ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

(תיקון

8. בהתאם להלכה הפסוקה, סמכותו של בית הדין לפי סעיף 24(א)(1) הנ"ל, מותנית בקיומם של שני תנאים מצטברים- זהות הצדדים לסכסוך ומהות עילת התביעה. ראו בנדון ע"ע 687/05 אלי גור נ' מכתשים – מפעלים כימיים בע"מ (נבו, 2006).

9. אין מחלוקת בין הצדדים, כי התנאי הראשון מתקיים בענייננו וכי במועדים הרלוונטיים לתביעה שררו בין הצדדים יחסי עובד מעביד.

10. המחלוקת היחידה למעשה, היא בנוגע לקיום התנאי השני. בעוד שהתובע סבור כי מדובר בתביעה "חוזית- כספית", אשר אין מקורה במשפט העבודה, הנתבעת סבורה, כי מדובר בעילת תביעה חוזית- כספית הנובעת באופן ישיר וברור, מכח יחסי העבודה בין הצדדים.

11. סבורני כי הצדק עם הנתבעת. ההתחייבות אותה נטען כי הפרה הנתבעת, קשורה בקשר הדוק ליחסי העבודה בין הצדדים- ביטול חבילת הנופש אשר הוענקה לתובע בגין היותו עובד מצטיין. ההתחייבות (הנטענת) של הנתבעת, להעניק לתובע חבילת נופש, נולדה אפוא אך ורק כתוצאה ישירה מעצם היות הצדדים ביחסי עובד מעביד, שאם לא כן, לא הייתה התחייבות. עילת התביעה מושתתת, אפוא, כל כולה על מערכת היחסים החוזיים שבין העובד-התובע לבין הנתבעת-המעסיקה, ובהתאם לכך העילה שהתבקשה בכתב התביעה נסובה על הפרת חוזה העבודה בין הצדדים.

12. המדובר בתביעה של עובד כנגד מעסיקתו, בגין אירועים שהתרחשו במקום העבודה, ואשר קשורים ביחסים שבין העובד למעסיקתו. משכך, הסמכות לבירור התביעה נתונה לבית הדין האזורי לעבודה.

13. בנסיבות אלה, ובשים לב לכך שמדובר בתובענה שהוגשה מלכתחילה נגד שני נתבעים, מצאתי לנכון להורות על מחיקת התובענה כנגד הנתבעת מס' 1, בכדי שהתובע יוכל להגישה, בנוסח המתאים, לבית הדין לעבודה.

14. אני מחייב את התובע בהוצאות הנתבעת בגין הצורך בהגשת בקשה בנדון, בסך 1,000 ₪, אשר ישולם בתוך 30 ימים שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית עד מועד התשלום בפועל.

15. המזכירות תעביר את פסק הדין לבאי כוח הצדדים.

ניתנה היום, ב' שבט תשע"ז, 29 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.