<#1#>

נוכחים:

ב"כ העורר עו"ד זוהר ברזילאי

ב"כ המשיבה עו"ד אבי שגב

העורר בעצמו

פרוטוקול

ב"כ העורר:

אני חוזר על נימוקי הערר שמבוסס על שלוש טענות עיקריות.

הראשונה, שאין ראיות לכאורה.

טענה שנייה, היא שיהוי במעצר שלו של 4 חודשים. יש 3 דוחות לכאורה שביום 25.7 באים לחנות אופניים שהוא עבד שם, העובד אומר שהוא איננו שהוא היה בבוקר וזהו.

עוד דוח אחד, של המשטרה מיום 24 לחודש, הולכים לכתובת מסוימת שהם חושבים שהוא גר שם, כאשר נחקר אמר שהיה גר שם, בינתיים מותר לו לנסוע לאילת, לעבור דירה, דופקים בדלת פעמיים ועוזבים את המקום. מאז 25.7 לא נעשתה שום פעולת חקירה רצינית לתפוס אותו. השיהוי הזה של 4 חודשים במעצר, הוא כלעצמו מלבד הראיות לכאורה, מוביל אותי לבטל את מעצר הבית שבו הוא נתון, הרי שכבר נגמר הפסיקה של שריקי בבית המשפט העליון , לא עושים שום פעולה לאתר אותו מיום 25.7 זה פוגע בעילה של מסוכנות, הרי זה לא רציני.

אין מחלוקת שבארבעה חודשים האלה לא קרה שום דבר.

לגבי טענת הפליה, לגבי אבן, שוחרר במחוזי אל העובדה בפיקוח בפ"ת . אחרי שבועיים שלושה הגענו להסדר בתיק העיקרי, שם יש סרטון שרואים מה עושה ובוטלו התנאים המגבילים בכלל. היו נגדו שלושה תיקים.

בתיק הזה היו עוד מעורבים, הם נחקרו. אני רוצה לבטל את מעצר הבית, שיישאר הרחקה מהמתלונן. יש ערבויות.

לגבי הראיות לכאורה, אני באמת חושב, יש לנו את גבריאל שנחקר במשטרה והוא מכיר אותו. מציג לבית המשפט את התמונה של גבריאל ואח שלו, שניהם נחקרו בתיק תחת אזהרה. הוא טוען שלא היה באירוע.

התיק הזה מבוסס על מזכר אחד של מרכז מודיעין. מיכאל לא מזהה אותו, יש מזכר שמיכאל כותב היום לאחר שהשוטר אולג זיהה את החשודים הוא מסתמך על מה שהוא כותב. מציג לבית המשפט את המזכר של אולג, מפנה לסוף הפיסקה בעמוד השני, הוא כותב שהוא קירח. מעולם לא היה קירח, מראה לבית המשפט עוד תמונות.

אני חושב בנסיבות האלה שיש פגם מהותי בראיות לכאורה, עם כל הכבוד לרכז המודיעין זה כל התיק, אין ראיה מחזקת. על זה לעצור אדם למעצר בית?

ביקשנו בקשת דחייה, התיק כנראה ייקבע ל-24.1.17.

האירוע היה ב-21.7 בשעות הלילה.

העורר מתגורר כעת בראשון לציון . היום הוא נמצא במעצר בית מלא בפ"ת ברח' חובבי ציון. כתובת המגורים תמשיך להיות שמה.

ב"כ המשיבה:

בכל הנוגע לטענות בדבר העדר קיומה של ראיות לכאורה, מפנה להחלטת מותב זה לרבות החלטת בית משפט קמא שניתנה. חברי מתעלם באופן מוחלט מהניצפה בסרטונים הקושרים את העורר באופן ישיר לביצוע המעשה, די בכך לפחות בשלב זה להקים תשתית לכאורית.

בכל הנוגע לשאלת הזיהוי והפנייה לבית משפט זה, בעניין זה המשיבה תטען כי מקומה של טענות מסוג זה להתברר במסגרת התיק העיקרי, מפנה לנימוקי בית משפט קמא.

בכל הנוגע לשיהוי הנטען, מפנה בעניין זה לסעיף ז לבקשת המעצר עד תום ההליכים, שם מפורטות הן נסיבות הבריחה והן הפעולות שבוצעו. גם תיק החקירה שהפנה חברי מלמד על פעולות שביצעה היחידה החוקרת לרבות הפנייה מחקרי תקשורת ופעולות מודיעיוניות על מנת לאתר את המשיב שלפנינו.

הטענה המרכזית היא טענת ההפליה, כאשר אבחנה בין העורר לבין הנאשם האחר גבריאל אבן הינה מהותית.

תחילה בכל הנוגע למאפייני העושה הרי שנאשם אחר לבד מרישום שעניינו ביצוע עבודות בלא היתר הרי שלא נזקף לחובתו רישום בגין עבירות קודמות. בעברו ניתן לומר שהוא נקי, אל מול זאת העורר שלפנינו נושא בעבר פלילי כמפורט במעצר שלחובתו ה"ק האחרונה שבהם מיום 11.6.14 בית משפט השלום פ"ת בעבירת איומים בגינה נדון למאסר בפועל לתקופה של 5 חודשים ושבועיים שלאחר מכן הופעל מאסר על תנאי, כך שסה"כ המאסר בעניינו עמד על 10 חודשים ושבועיים.

בעברו הפלילי גם עבירות אלימות של תקיפה וחבלה ממשית על ידי שניים או יותר שבגינן ריצה עונש מאסר בפועל נוסף לתקופה של 9 חודשים. כמו כן, בעברו גם עבירות אלימות כלפי בני זוג שבגינה אף ריצה מאסר בפועל נוסף וכן הרשעות קודמות רחוקות בזמן.

לאחר הפסקה

ב"כ המאשימה:

לצד הרשעות קודמות, לחובתו שני תיקים תלויים ועומדים, גם הם בעבירות אלימות, כך שניתן לומר שעברו הפלילי ניכר בעבירות אלימות כפי שפורט לעיל.

מה שבעצם מבקש חברי, החלטה בעניינו של העורר ניתנה ביום 10.11.16, מייד לאחר שנעצר ובו בעת שוחרר בתנאים כאמור, בעוד שבעניינו של האחר כתב האישום הוגש ביום 3 יוני 2016, שרק ביום 28.8.16 לאחר הגשת ערר, העורר שוחרר לעבודה לאחר הגשת ערר על ידי ההגנה.

פרק הזמן שנדרש כדי לבנות איזה שהוא בסיס אמון מצידו של ביהמ"ש כלפי העורר צריך להיות סביר ואפילו לא הוגשה בקשה לעיון חוזר.

העובדה שהאחר הגיע להסדר טיעון כתב האישום תוקן בצורה משמעותית ולא בכדי עתר חברי שם לתסקיר שירות המבחן כדי שיבחן את שאלת אי הרשעתו כאשר המדינה, מצידה, בהינתן כתב האישום המתוקן אף הגבילה את עתירתה ביחס לעונש המאסר בפועל.

כך כשטוענים לאפלייה צריך לדבר על זהות או ד מיון כזה או אחר והשונות היא רלוונטית שלא מאפשרת הבחנה שיש בה כדי להקל כעת בתנאי המעצר שניתנו לפני מספר ימים, לאחר שהעורר דנן אותר.

במסגרת מכלול הטענות, כאמור, המשיבה סבורה שלא בשלה העת להורות על שינוי בתנאיו ויש להותיר את החלטת בימ"ש קמא על כנה.

<#4#>

החלטה

1. בפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה (כב' השו' כרייף) מיום 13.11.16, בגדרה הורתה על שחרורו של העורר בתנאים, לרבות:

מעצר בית מלא ברחוב חיים עוזר 32 בפתח תקווה בפיקוח;

איסור יצירת קשר עם המתלונן או עם מי מהמעורבים בכתב האישום;

התייצבות לדיונים בליווי אחת הערבות;

עיכוב יציאה מהארץ;

וכן ערבויות כספיות (הפקדה במזומן, ערבות עצמית וצד ג').

2. בהודעת הערר כולל ב"כ העורר טענות בנוגע לקביעה כי קיימות ראיות לכאורה בבסיס הבקשה למעצרו עד תום ההליכים של העורר, וכך מתייחס לעובדה כי מטעמים שונים שפירט, כפי שיפורט בהמשך, אין מקום להורות על שחרורו של העורר בתנאי מעצר בית מוחלט.

3. באשר לראיות לכאורה מציין ב"כ העורר כי אחרים שנחקרו לא זיהו את העורר כנוכח במקום ביצוע העבירות נשוא כתב האישום נשוא הבקשה, וכן כנגזר מהחלטת כב' השו' כרייף – ככל שזו מצאה כי קיימות ראיות לכאורה כעולה מדו"ח הצפייה שנערך כמו גם הזכ"ד שנערך בעניין זה – תואר העורר כקרח – מקום בו אינו כזה.

4. בעניין זה – אין דעתי כדעת ב"כ העורר ואני סבורה כי החלטתה של כב' השו' כרייף נסמכה כדבעי על מארג ראיות לכאורה המספק, בשלב זה – כאשר כל טענה שציין ב"כ העורר בהודעת הערר ראוי לה כי תיבחן בפני המותב העיקרי.

כך פרטה כב' השו' כרייף (עמ' 5 להחלטתה) כי זיהוי העורר נובע מסרטוני מצלמות אבטחה המתעדות את האירוע האלים כמפורט בכתב האישום, העורר מזוהה כמי שבועט במתלונן בעודו שכוב על הרצפה וגורר אותו ונותן לו מכת אגרוף בראשו.

כך עולה מדו"ח צפייה של מיכאל אפרימה מיום 27.7.16 – ומזכ"ד של השוטר אולג מיאסטרובסקי מיום 24.7.16 בו הוא מזהה את העורר ברמת וודאות של 100 אחוז בהתאם לסרטון הנ"ל.

די בכך כדי להוות ראיות לכאורה בבסיס הבקשה – ותיאור העורר כקרח אם לאו – ראוי כי יתברר בשלב עיבוד הראיות בפני המותב בתיק העיקרי.

אין בכך כדי פגם גנטי בראיות לכאורה, ויכול והדבר נובע מנימוקים שאינם יורדים לשורש קיומן של הראיות לכאורה.

5. בהמשך ציין ב"כ העורר את השיהוי במעצר העורר, וזאת ביום 10.11.16 כאשר האירוע כמפורט בכתב האישום הינו מיום 21.7.16 – ומיום 25.7.16 אין כל אזכור לפעולות חקירה שבוצעו לצורך איתורו.

כן ציין ב"כ העורר את ביטול התנאים המגבילים בנוגע לאחר מעורב – גנדי אבן, לגביו גובש הסדר דיוני במסגרתו הודה בכתב אישום מתוקן ושירות המבחן נדרש לעריכת תסקיר בעניינו.

כן טען ב"כ העורר כי למר אבן מיוחסים שני אירועי אלימות כנגד שני מתלוננים – בעוד שלעורר אירוע אחד ללא נשק קר (להבדיל ממר אבן).

6. בצד טענות ב"כ העורר מאבחן ב"כ המשיבה את הרשעותיהם הקודמות של העורר אל מול מר אבן – כאשר לחובתו של העורר עבר פלילי בגין עבירות אלימות ואיומים (4 הרשעות בין השנים 09 – 2014, ריצוי מאסר בפועל, כתבי אישום התלויים ועומדים נגדו (בגין תקיפה, החזקת סכין והפרעה לשוטר) – כאשר צווי הבאה יצאו כנגדו ללא שחרור.

בעניין זה אף מוזכרת בבקשה למעצר היעלמותו של העורר מפתח תקווה, נסיעתו לאילת, ניסיונות שבוצעו לאתרו, ואף כי בהמשך הסתתר בדירה בראשל"צ – שם נעצר.

7. לאחר שנדרשתי לטענות המתנגשות כנ"ל – אני סבורה כי אכן קיימת אבחנה הנוגעת להרשעותיו הקודמות של העורר למול מר אבן (שלחובתו רישום ללא הרשעה בגין עבודות ללא היתר) אך יש ממש בטענת ב"כ העורר, שלא נסתרה על ידי ב"כ המשיבה כי לא נעשתה כל פעולת חקירה לאחר 25.7.16 לצורך איתור העורר.

8. משכך, אני סבורה כי שקלול הנתונים מצדיק התערבות בהחלטת בית משפט קמא והקלה בתנאי השחרור שנקבעו לו, באופן שמעצר הבית המלא יבוטל ויוותר תחתיו מעצר בית לילי

בלבד בין השעות 21:00 ועד 06:00 למחרת – באותה כתובת ברחוב חיים עוזר 32, בפיקוח לסירוגין של המפקחות שנקבעו, בהתאמה.

כל התנאים הנותרים יוותרו על כנם, לרבות הערבויות הכספיות שנקבעו.

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ' חשוון תשע"ז, 21/11/2016 במעמד הנוכחים.