לפניי בקשת הנתבעת לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבות מצדה. לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה, אינני נעתר לה.

הבקשה שהוגשה הינה לקונית ואין בה פירוט מספק לגבי המועד המדויק בו נודע לה על קיום פסק הדין, כך שספק אם הגשתה עומדת במניין 7 הימים לצורך הגשת בקשה לביטול פסק דין (תביעה קטנה).

כמו כן, בתיק קיים אישו מסירה כדין (חתום) לפיו מועד הדיון נמסר לנתבעת עוד בחודש ינואר 2017. אין התייחסות כלשהי בבקשה לקיום אישור מסירה כדין.

אציין כי בחודש מרץ 2017 הוגשה על ידי הנתבעת בקשה לסילוק התביעה מחמת העדר סמכות מקומית. אף כתב הגנה הוגש באותו מועד. רוצה לומר כי לפחות בחודש מרץ ידעה הנתבעת על קיום ההליך ואף נטלה בו חלק.

מועד הדיון שנקבע לא שונה.

בנסיבות אלה, בהעדר הסבר מניח את הדעת לאי התייצבות הנתבעת, אין לי אלא לדחות את הבקשה.

פסק הדין עומד בעינו. משלא התבקשתי לעשות כן, אינני נותן צו להוצאות.

ניתנה היום, ד' תשרי תשע"ח, 24 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.