לפני בקשה מוסכמת להסתלקות מבקשת לאישור תובענה כייצוגית (להלן: "הבקשה"), בהתאם לסעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "החוק"). בבקשה הוסכם על ידי הצדדים כי המשיבה תשלם למבקשת גמול בסך של 2,500 ₪, בא כוח המבקשת יוותר על שכר טרחתו והמשיבה תתרום סך של 15,000 ₪ ל"עמותה לסיוע פיתוח שיתוף הפעולה ישראל-אוקראינה ומדינות חבר העמים" (להלן: "התרומה").

רקע

1. ביום 20.11.16 הגישה המבקשת בקשה לאישור תובענה כייצוגית (להלן: "בקשת האישור") ותביעה כנגד המשיבה, לבית המשפט המחוזי בת"א. עניינה של בקשת האישור בשינוי מדיניות הכבודה שבצעה המשיבה – כך שעלות הכבודה הוכפלה במועד מאוחר למועד רכישת כרטיסי טיסה לישראל וממנה דרך אתר האינטרנט של המשיבה, לעומת עלות אותו השירות במעמד רכישת הכרטיסים. הקבוצה הייצוגית הוגדרה כ"כלל ציבור לקוחות המשיבה שרכש כרטיס טיסה לפני יום 15.5.16 למועד נדחה כלשהו לאחריו, אך חוייב בתעריף יותר מכפול, על מזוודה נוספת על תיק היד, מזה שהוצג לו במועד ביצוע ההזמנה ומהמצגים שנלוו לכרטיס" (סעיף 32 לבקשת האישור).
2. נטען כי בהתנהלות המתוארת הטעתה המשיבה את לקוחותיה בניגוד להוראות סעיפים 2(א) ו-3(ב) לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן") וסעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 וכן הפרה את חובת הגילוי המוטלת עליה בניגוד להוראות סעיף 4 לחוק הגנת הצרכן. עוד, נטען כי המשיבה התרשלה והתעשרה שלא כדין על חשבון חברי הקבוצה. בשל כך, נתבעו הן סעד בגין הנזק הממוני שנגרם לחברי הקבוצה והן סעד בגין הנזק הבלתי ממוני שסבלו. לנזק הממוני – מדובר בהפרש בין מחיר הכבודה בעת הזמנת הכרטיסים לבין המחיר שנגבה מחברי הקבוצה עבור שירות זה לאחר מכן. המבקשת העריכה את הנזק הממוצע שנגרם לכל אחד מחברי הקבוצה בסך של 22.5 € ואת מספרם בכ-30,000. בהתאם, הנזק הממוני שנגרם לחברי הקבוצה הוערך בסך של כ-2,840,000 ₪. לנזק הבלתי ממוני – נטען כי חברי הקבוצה סבלו מפגיעה באוטונומיה, בשל המידע החלקי שנמסר להם אודות מחיר הכבודה. המבקשת העריכה את הנזק שנגרם לכל אחד מחברי הקבוצה בסך של 25 ₪ והעמידה את הנזק הממוני הנתבע בסך של 750,000 ₪. בהתאם לאמור, סכום התביעה הועמד בסך כולל של 3,590,000 ₪ (ראו עמ' 9-10 לבקשת האישור).
3. ביום 15.3.17 הגישה המשיבה כתב תשובה מטעמה, במסגרתו נטען כי חוק הגנת הצרכן אינו חל בעניינה וכי היא רשאית לשנות את המחירים בהם נקבה באתר, בהתאם לתנאי הגישה והשימוש המפורסמים בו. נטען כי לא עומדת ללקוחות המשיבה הזכות להסתמך על מחיר הכבודה שהוצג בעת רכישת כרטיסי טיסה, משלא רכשו כבודה במועד זה. עוד, נטען כי כרטיס הטיסה של המבקשת נרכש עבורה על ידי אחר ועל כן אין לה עילת תביעה אישית כנגד המשיבה. לבסוף, נטען כי גם אם תתקבלנה כל טענות המבקשת, הערכתה באשר להיקף הקבוצה הייצוגית וגובה הנזק הנטען, שגויה. תקופת הפיצוי מסתכמת בחודש וחצי – מהמועד בו החלו להימכר כרטיסי טיסה בעלי מאפיינים רלבנטיים לבקשת האישור ועד שינוי מדיניות הכבודה של המשיבה. רק 1,013 מלקוחות המשיבה רכשו כרטיסי טיסה לפני מועד שינוי עלות הכבודה ושילמו עבור שירות זה לאחריו. מתוכם, 135 רכשו את הכרטיסים באתר האינטרנט של המשיבה. לפיכך, הנזק הממוני הנטען עומד על סך של 5,345 $ (שהם כ-24,000 ₪) בלבד (ראו עמ' 14 לכתב התשובה).
4. בהינתן האמור לעיל, בדיון שנערך ביום 7.9.17 לפני כב' השופט רחמים כהן, הומלץ לצדדים לבצע בדיקה משותפת של סכום התביעה המקסימלי. בהתאם להסכמת הצדדים, ביום 3.12.17 הורה כב' השופט כהן על העברת הדיון בבקשת האישור לבית משפט השלום (וזאת מבלי שהצדדים הגיעו להסכמות נוספות).
5. בדיון שהתקיים לפני ביום 31.10.18, שבו הצדדים וחזרו על טענותיהם וניתנה להם שהות להגיע להבנות.

הבקשה

1. ביום 30.12.18 הגישו הצדדים את הבקשה, בה נטען כי הגיעו להסכמות הבאות בהינתן טענות המשיבה ביחס להיקף הקבוצה הייצוגית וגובה הנזק הנטען ובהמשך לדיון שהתקיים ביום 31.10.18:- המשיבה תיתן התרומה "לפנים משורת הדין"; המשיבה תשלם למבקשת גמול בסך של 2,500 ₪, "סכום שישקף החזר הוצאות" אליהן נדרשה בהגשת בקשת האישור; בא כוח המשיבה ייוותר על שכר טרחה בעבור עבודתו.
2. ביום 3.1.19 התבקשו הצדדים להסביר ולנמק מדוע בנסיבות בהן לא נעשה כל תיקון במדיניות המשיבה ובהתנהלותה, כתוצאה מהגשת בקשת האישור, זכאית המבקשת להחזר הוצאותיה. זאת, בעיקר בראי העובדה שהמבקשת לא רכשה בעצמה כרטיס טיסה מהמשיבה. ביום 14.1.19 הגישו הצדדים התייחסותם, בה נטען כי העומד בבסיס הבקשה הינו הנזק המצומצם שנגרם לציבור, בראי גובה הנזק המקסימלי שנגרם לחברי הקבוצה, כפי שפורט בבקשה. נטען כי פרק הזמן המצומצם בו מדובר חלף וכי ממילא לא נדרש כל תיקון בהתנהלות המשיבה מכאן והלאה. בנסיבות אלו, נטען כי גמול בסך 2,500 ₪ הינו סביר. ביום 15.3.19 הגישו הצדדים הודעה נוספת מטעמם, בה הובהר כי המבקשת סבורה שאין בכך שצד שלישי רכש עבורה את כרטיס הטיסה כדי לפגוע בעילת התביעה האישית שלה ואילו המשיבה, שומרת על טענותיה בהקשר זה ומותירה את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט.

דיון והכרעה

1. אשר לבקשת ההסתלקות, אני מקבלת את טענת הצדדים לפיה בנסיבות המתוארות לעיל התייתר הדיון בהליך ועל כן אני מאשרת את הסתלקות המבקשת ובא כוחה מבקשת האישור ומורה על מחיקת בקשת האישור ודחיית התביעה.
2. אשר לגמול למבקשת, אני דוחה את הסכמת הצדדים לתשלום הגמול. בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 10) (הסדרי פשרה והסתלקות), תשע"ו-2016 (להלן: "תיקון מספר 10 לחוק") ולהלכה כפי שנקבעה בע"א 81114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ ( 5.8.18) (להלן: "הלכת מרקיט"), כלל הוא כי אין לפסוק גמול לתובע המייצג ושכר טרחה לבא כוחו, במסגרת הסתלקות מבקשת אישור תובענה כייצוגית. הסתלקות מתוגמלת הינה חריג לכלל והיא תאושר במקרים מתאימים בלבד. בבוא בית המשפט להכריע בבקשה לפסיקת גמול ושכר טרחה עליו לשקול שני שיקולים עקריים: האם עלה בידי התובע המייצג ובא כוחו להצביע על עילת תביעה לכאורה כנגד הגוף הנתבע והאם ההליך הייצוגי השיג תועלת ממשית ורלבנטית עבור חברי הקבוצה. לצד זאת, יש לשקול "שיקולי רוחב" ובכלל זאת, את הסכנות הגלומות בהסתלקות מתוגמלת למוסד התובענה הייצוגית ולציבור ואת אינטרס הקבוצה הייצוגית והציבור, שקולם לא נשמע בהליך.
3. בהתאם למתווה זה ובראי השלב בו עומד ההליך, לא מצאתי כי מתקיימים התנאים לאישור הסתלקות מתוגמלת. טענות ההגנה, לרבות טענת המשיבה כי חוק הגנתה צרכן לא חל בעניינה, טרם נידונו. בהתאם, איני יכולה לקבוע בשלב זה כי בקשת האישור מגלה עילה לכאורה. עוד, לא מצאתי כי צמחה לקבוצה הייצוגית תועלת מן ההליך – כפי שהבהירו הצדדים לא נדרש כל תיקון בהתנהלות המשיבה, כתוצאה מהגשת בקשת האישור ואיני רואה תועלת כלשהיא אחרת אשר הושגה לחברי הקבוצה.
4. אשר לתרומה, אין בה כדי להשיג תועלת לחברי הקבוצה. לא נטען כי חברי הקבוצה חברים בעמותה לטובתה הוסכם לתת התרומה וכן איני רואה קשר ישיר אחר בין התרומה לבין חברי הקבוצה או הנזק שנטען כי נגרם להם. בראי שיקולי הרוחב, אשר יש להביא בחשבון בבחינת הסדר הסתלקות מתוגמלת, אין לאשר הסדרים בהם הוסכמה תרומה לציבור, בעת שיתר התנאים לאישורם לא מתקיימים. היינו, אין בתרומה לציבור כדי להוות תחליף לקיומה של עילה לכאורה או תועלת ממשית לחברי הקבוצה הייצוגית. הסדרים כאמור חוטאים לתכלית תיקון מספר 10 לחוק – צמצום היקף ההסתלקויות המתוגמלות במטרה למנוע הגשת תביעות סרק (ראו דברי ההסבר להצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 10) (הסדרי פשרה והסתלקות), התשע"ו-2016 (פורסם ברשומות, 30.5.16)). עוד, בכוחם של הסדרים מסוג זה לפגוע בחברי הקבוצה הייצוגית, מאחר והם עשויים לחסום, מבחינה מעשית ומבלי שהם מהווים מעשה בית דין, הגשה ואישור של תובענות ייצוגיות עתידיות באותה העילה. זאת, בעת שלא הושגה בהם כל תועלת לחברי הקבוצה הייצוגית (ראו אלון קלמנט, "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית", משפט, מא (יוני 2011) 5, בעמ' 70-71).
5. בהמשך לאמור, איני מאשרת מתן התרומה לעמותה שנבחרה על ידי הצדדים. על תרומות להיות מועברות לקרן לניהול וחלוקת כספים שנפסקו כסעד, בהתאם לסעיף 27(א) לחוק. הקרן תייעד את הכספים לשימושים המקדמים את תכליות חוק הגנת הצרכן וככל הניתן, לעניין עסקאות מקוונת לרכישת שירותי תעופה. זאת בראי הסכמת הצדדים למתן תרומה, נוכח נכונותה של המשיבה ליתן התרומה, כטענתה "לפנים משורת הדין" והגם שאין בתרומה, לכשעצמה, כדי להשיג תועלת עבור חברי הקבוצה.
6. למעלה מן הצורך, אציין כי גם אילו היו מתקיימים התנאים לאישור גמול ושכר טרחה בהסתלקות, לא הייתי רואה לנכון לפסוק גמול למבקשת. זאת מן הטעם שהמבקשת, בהגדירה את הקבוצה הייצוגית – "כלל ציבור לקוחות המשיבה שרכש כרטיס טיסה לפני יום 15.5.16 למועד נדחה כלשהו לאחריו, אך חוייב בתעריף יותר מכפול, על מזוודה נוספת על תיק היד, מזה שהוצג לו במועד ביצוע ההזמנה ומהמצגים שנלוו לכרטיס" (ההדגשה שלי) – החריגה עצמה מן הקבוצה. שכאמור, המבקשת לא רכשה בעצמה את כרטיס הטיסה. בהתאם, אין לה עילת תביעה אישית בבקשת האישור שלפניי והיא אינה מייצגת מתאימה לקבוצה.
7. עם זאת, איני רואה לנכון לפעול לאיתור מייצגים אחרים לקבוצה, חלף המבקשת ובא כוחה, בהתאם לסעיף 16(ד)(1) לחוק. הגם שסוגיה זו חרגה מהדיון בהלכת מרקיט, נקבע כי מדובר בעניין הנתון לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית וכי הוא נועד למקרים בהם נראה שיש טעם ותועלת מבחינת הקבוצה הייצוגית, בהמשך ניהול ההליך. בראי אי הבהירות לגבי סיכוייה של בקשת האישור בשלב זה ושיעור הנזק הנטען, אשר נתברר להיות נמוך בהרבה ממה שסברו המבקשת ובא כוחה עת הגישו בקשת האישור, אני סבורה כי הדיון בהליך התייתר (לאמות המידה לעניין זה ראו ת"צ (ת"א) 1469-02-13 עידן לוי נ' פסטה נונה בע"מ (26.11.14)).

סוף דבר

1. אני מאשרת את הסתלקות המבקשת ובא כוחה מבקשת האישור ומורה על מחיקת בקשת האישור ודחיית התביעה. אני דוחה את הסכמת הצדדים באשר לפסיקת גמול למבקשת.

אני מאשרת את הסכמת הצדדים לעניין תרומה בסך של 15,000 ₪ ומורה כי המשיבה תעביר התרומה לקרן לניהול וחלוקת כספים שנפסקו כסעד לפי סעיף 27(א) לחוק, בתוך 45 ימים ממועד מתן פסק הדין. אישור בדבר ביצוע התרומה יימסר לבית המשפט תוך 30 ימים ממועד ביצוע התרומה.

משלא מצאתי נסיבות מיוחדות המצדיקות ניסיון לאתר מייצגים חלופיים, אין צורך בפרסום דבר ההסתלקות בעיתונות.

אני מורה למזכירות לעדכן פסק הדין, בהתאם לנדרש, בפנקס התובענות הייצוגיות המנוהל ב"נט המשפט".

ניתן היום, י"ח אדר ב' תשע"ט, 25 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.