בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוגשה לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

רישיון הנהיגה של המבקש נפסל ביום 8.11 למשך 30 יום לאחר שנרשם לו דוח המייחס לא עקיפה בדרך לא פנויה.

כידוע, בעת דיון בבקשה מסוג זה, יש לבחון שתי שאלות: הראשונה, האם קיים בשלב זה חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת המבקש בעבירה המיוחסת לו, וזאת להבדיל מהוכחת האשמה מעבר לכל ספק סביר הנדרשת בעת הדיון באישום לגופו; השניה, האם המשך נהיגתו של המבקש מסכן את שלום הציבור כאשר שאלה זו נבחנת בהתחשב עברו התעבורתי של המבקש ובנסיבות האירוע הספציפי.

עיינתי בנסיבות המקרה, ובשלב זה של הדיון נראה כי קיימות ראיות לכאורה.

קיים דוח פעולה מפורט של השוטר שוכראללה וסרטוט המתאר כיצד עקף רכבו של הנאשם שיירת מכוניות וחזר לנתיבו "ברגע האחרון" כאשר הגיע רכב מולו. לעומת דברים אלה, לא הגיש המבקש תצהיר מטעמו ולא התייצב לדיון, כך שאין בפניי גרסתו מעבר לדברים שאמר בפני השוטר והקצין במהלך השימוע. מדברים אלה עולה ראשית הודאה לפחות למרות שהמבקש הוסיף כי הדברים "לא בדיוק ככה".

מכל מקום, דומה שאין מחלוקת כי המבקש יצא לעקיפה שורה ארוכה של מכוניות, וגרם סיכון משמעותי לרכב שהגיע מולו.

לגבי המסוכנות, הרי מעבר לזו העולה מהאירוע ומצביעה על נהיגה בקלות ראש, לחובת המבקש הרשעה בגרימת תאונת דרכים משנת 2012, בגינה כבר נפסל רשיונו לתקופה של ארבעה חודשים.

בנסיבות אלה, לאחר ששקלתי את טענות בעלי הדין ובחנתי את החומר שהוצג בפניי, הגעתי למסקנה לפיה התקיימו התנאים לקיום סמכותו של קצין המשטרה עפ"י סעיף 47 לפקודת התעבורה וכי המשך נהיגתו של המבקש תסכן את שלום הציבור, לפיכך הנני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, כ"ו חשוון תשע"ז, 27 נובמבר 2016.