לפניי בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה בתביעה קטנה על סך של 400 ש"ח.

עיון במערכת השאילתות של "נט המשפט" מעלה כי כתב התביעה והזמנה לדין הומצאו כדין לנתבעת עם אישור מסירה ביום 18.1.17. אף על פי כן, משחלפו 15 יום שנקצבו בתקנה 4(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976 (להלן – "התקנות") ולא הוגש כתב הגנה, עתרו התובעים למתן פסק דין בהיעדר הגנה.

לאחר שעיינתי בכתב התביעה על צרופותיו, ובהתחשב בסכום התביעה ונושאה, ראיתי לעשות שימוש בסמכותי לפי תקנה 10 לתקנות ולתת פסק דין על יסוד כתב התביעה בלבד. הואיל ושימוש בתקנה זו אינו פוטר את בית המשפט מלבחון אם התובע זכאי לכל הסעדים המבוקשים בהנחה שכל האמור בכתב התביעה הוא אמת (רע"א 8821/09 פרוז'אנסקי נ' חברת לילה טוב הפקות בע"מ, פסקאות 14-11 לפסק הדין של השופט י' דנציגר (16.11.2011)), החלטתי לקבל את התביעה במלואה, ולקבוע כי הנתבעת תשלם לתובעים סך של 400 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (22.11.16) ועד ליום פסק הדין. סכומים אלה ישולמו תוך 30 יום, מיום המצאת פסק הדין לנתבעת, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

הואיל ופסק הדין ניתן במעמד צד אחד, אפשר להגיש בקשה לביטולו לבית משפט זה תוך 7 ימים ממועד המצאתו לידי הנתבעת.

המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, י"ז סיוון תשע"ז, 11 יוני 2017, בהעדר הצדדים.