1. במועצה מקומית סאג'ור מצויות ארבע חלקות שנטען כי הן בבעלות יורשי המנוח נג'יב ג'אבר עווידהת ז"ל . חלקות אלו רשומות על שם בעלים אחרים, שאף הם אינם עוד בחיים. התובעים, יורשי המנוח עווידהת ז"ל, הגישו תביעה לסעד הצהרתי בגדרו עתרו כי בית המשפט יצהיר שהבעלות בחלקות אלו שייכת להם ולא ליורשים של מי שרשומים בפנקס הזכויות.

רקע

2. החלקות מושא תביעה זו ידועות כגוש 19184, חלקות מס' 72, 73, 74, 75 במועצה מקומית סאגו'ר שבגליל המערבי (להלן: החלקות). בשנת 1979 עברו החלקות הליך הסדר ונרשמו בפנקס הזכויות. בשנת 1981 עבר חלק מחלקה 75 בירושה לשלושה יורשים והן רשומות כיום על שם ל-13 בעלים שונים. כל 13 הבעלים הרשומים הלכו לעולמם, אך הרישום ברשם המקרקעין לא עודכן בעקבות זאת. חלק מיורשי הבעלים הרשומים הלכו גם הם לעולמם כך שקיים כבר דור שלישי של בעלים שאינו מעודכן במרשם. לטענת התובעים, בשנת 1957, כ-22 שנים לפני שהתבצע הליך ההסדר, קנה אביהם, המנוח המנוח נג'יב ג'אבר עווידהת ז"ל (להלן: המנוח) את הקרקע בחלקות וכעת הם מבקשים שבית המשפט יצהיר כי החלקות שייכות להם. עוד הם מבקשים כי בית המשפט יקבע, בהתאם להסכם חלוקת העיזבון שנערך בין יורשי המנוח, כי החלקות שייכות לתובעים תיסייר נג'יב עווידה ורוחי נג'יב עווידה הואיל ויתר היורשים ויתרו על זכותם בקרקע.

3. כאמור, אף אחת מהחלקות אינה רשומה על המנוח במרשם המקרקעין. על פי העתק רישום מפנקס הזכויות (ראו נספחים לכתב ההגנה מטעם הנתבעת 12, מדינת ישראל – לשכת רישום מקרקעין, שהוגש ביום 1.1.2017), רישום הזכויות נכון לשנת 2016 הוא כדלקמן:

א. חלקה 72 רשומה בבעלות נתבע 9 - המנוח חמוד אסעד חמוד חמוד ז"ל.

ב. חלקה 73 רשומה בבעלותם של נתבע 3 - המנוח סלמאן פנדי חג'ר דהאר ז"ל; נתבע 7 - המנוח מחסאן פדל איברהים ע'אנם ז"ל; נתבע 4 – המנוח נמר חוסין עלי דהאר ז"ל; ונתבע 10 - המנוח נאיף סעיד חטיב ז"ל. כמו כן רשומים על חלקה 73 מספר הערות לרבות שעבודי מיסים לרשות מיסוי מקרקעין נצרת (מס רכוש), הערה בדבר אתר עתיקות וכן זיקת הנאה לטובת חלקות 75 ו – 79 באותו הגוש, מסוג זכות מעבר לאורך גבולה המערבי של החלקה.

ג. חלקה 74 רשומה בבעלות נתבע 3 הנ"ל. כמו כן נרשמו מספר הערות, ביניהן הערות אזהרה לטובת עומרי עווידה ורודינה עווידה בהתאם לזיכרון דברים שנערך עמם וכן הערת אזהרה לטובת בנק מזרחי טפחות בע"מ.

ד. חלקה 75 רשומה בבעלותם של נתבע 8 – המנוח סלמאן פארס מוצטפא מוצטפא ז"ל; נתבע 6 – מוחמד מחמוד קאסם חסן; נתבע 2 – סמי מזייד חוסין דהאר; נתבע 1 – סעד מזייד חוסין דאהר; נתבע 11 – מסייד צלאח פארס עווידה; וכן בבעלות נתבעים הרשומים בכתב התביעה המתוקן כיורשי הנתבע 5, אשר על פי הרישום הבעלות עברה אליהם בירושה בשנת 1982, והם: המנוח מחמוד זידאן חסן, המנוח ע'אזי זידן חסן והמנוח שכיב זידאן חסן. כמו כן נרשמו שתי הערות אזהרה לטובת בנק ירושלים לפיתוח ומשכנתאות בע"מ, הערה בדבר אתר עתיקות וזיקת הנאה לטובת חלקה מס' 79.

4. התובעים טוענים שאביהם המנוח רכש את החלקות עוד בשנת 1957, וכי במשך השנים הם בנו את בתיהם בחלקות על פי היתרי בניה שקיבלו. המשפחה התרחבה והיום בניהם של התובעים מבקשים לבצע תוספות בניה. כיוון שהרישום בפנקס שגוי, כך לטענתם, אין באפשרותם לקבל את היתרי בנייה. לתמיכה בטענתם צירפו התובעים לכתב התביעה תצהירים שנחתמו על ידי הבעלים הרשומים או חלק מיורשיהם בשנת 1989 (נספחים 1-11 לכתב התביעה). יצוין כי על אחד התצהירים (נספח 4 לכתב התביעה), תוקנה בכתב יד שנת רכישת הקרקע לשנת 1983. עוד יצוין כי בכל אחד מהתצהירים נכתב כי התצהיר "ניתן בתמיכה לבקשת היורשים של עוידה נג'יב ז"ל לקבלת פס"ד הצהרתי המצהיר על בעלות אביהם בחלק הנ"ל".

5. התובעים צרפו העתקים של היתרי בנייה בחלקות, אשר על בהם רשומים התובעים כבעלי ההיתר (נספחים 12 – 16 לכתב התביעה). כמו כן, צרפו התובעים פסק דין משנת 1988 שניתן בבקשה למתן צו ירושה של אביהם המנוח אשר נפטר בשנת 1987. בפסק הדין נקבע, בהתאם לחוק הירושה, התשכ"ה – 1965, כי עזבונו של המנוח יחולק לשש עשרה מנות כך ש 8/16 מנות יועברו לאלמנתו ו 1/16 יועברו לכל אחד משמונת ילדיו. בנוסף צורף הסכם חלוקת עיזבון שנערך בשנת 2015 בין התובעים, אימם ויתר האחים והאחיות, לפיו חלקה 72 תועבר במלואה לתייסיר נג'יב עווידה וחלקות 73, 74 ו- 75 יועברו במלואן לרוחי נג'יב עווידה. יוער כי בהסכם נרשם מס' גוש שונה ממספר הגוש שבכתב התביעה (גוש 19194 במקום גוש 19184) (ראו נספח 18 לכתב התביעה).

6. התובעים לא ציינו האם אביהם טען לבעלות בחלקות במהלך הליך ההסדר שבוצע בשנת 1979 או מיד לאחריו, וכן לא ציינו האם היו הליכים קודמים בעניין זה. כמו כן לא הבהירו מדוע המתינו כ-27 שנים ממועד קבלת תצהירי הבעלים הרשומים או יורשיהם ועד להגשת כתב תביעה זה.

7. המדינה בכתב הגנתה מיום 1/1/2017 התנגדה לסעדים המבוקשים. לעמדתה, לאור טענות התובעים לעסקה משנת 1957, יש בתביעתם ניסיון לפתוח את הליכי ההסדר שהסתיימו בשנת 1979. התובעים לא הראו כי מתקיימים בעניינם החריגים שבסעיפים 93 - 97 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין, התשכ"ט-1969, ועל כן טענה כי יש לדחות את תביעתם. המדינה אף הוסיפה שהתובעים לא צירפו את כל צווי הירושה או צווי קיום צוואה של הנתבעים וכן לא צירפו צדדים שלישיים אשר לטובתם נרשמו הערות אזהרה ושעבודים ועל כן הם נדרשים להיות צד להליך.

8. אף אחד מהנתבעים האחרים לא הגיש כתב הגנה. על כן ביקשו התובעים ליתן פסק דין בהיעדר הגנה.

פירוט השתלשלות העניינים בתיק

9. כפי שיפורט להלן, התובעים לא הגישו את מלוא המסמכים הנדרשים לתביעתם יחד עם כתב התביעה המקורי. ביום 27/11/2016 צירפו התובעים אישורי מסירה של נציג מכל עיזבון של הבעלים הרשומים. גם ביום 9/4/2017 הוגשו לתיק בית המשפט אישורי מסירה של נציגי היורשים בלבד. כך גם ביום 18/4/2017.

ביום 30/4/2017 הגיש עו"ד אמיר גאנם הודעה לבית המשפט. בהודעתו ציין כי הוא בנה של המנוחה, מאי מחסן גאנם שהיא בתו של הנתבע 7 המנוח מחסאן פדל גאנם ז"ל. עו"ד גאנם הסכים בהודעתו למתן פסק דין בכפוף לכך שהתובעים ישאו במלוא הוצאות העברת הבעלות, אך לא צירף את הסכמת יתר יורשיה של המנוחה מאי מחסן גאנם.

בדיון מיום 7/6/2017 אישרתי לתובעים לתקן את כתב התביעה ולהוסיף את כל היורשים וכל בעלי העניין במקרקעין. כתב התביעה המתוקן הוגש ביום 25/9/2017. ביום 28/9/2017 צירפו התובעים אישורי מסירה נוספים לתיק ובהם חתימות אישיות של חלק מהיורשים.

המדינה הגישה כתב הגנה מתוקן ובו הצביעה על מספר טעויות במספרי תעודות זהות של חלק מהנתבעים וכן על כך שהתובעים לא צרפו את הצדדים השלישיים הרלבנטיים כגון בנק טפחות ובנק ירושלים. לגוף העניין שבה המדינה על טענותיה בכתב ההגנה המקורי.

בדיון מיום 31/1/2018 התרתי בשנית את תיקון כתב התביעה והוריתי כי ב"כ התובעים יוודא שכל צווי הירושה או צווי קיום הצוואה, כל אישורי המסירה וכל מספרי הזהות של הנתבעים יהיו מעודכנים. בהמשך לכך הגישו התובעים לתיק העתקים של צוואות, צווי ירושה וצווי קיום צוואה של חלק מהנתבעים.

ביום 5/6/2018 הגישו התובעים כתב תביעה מתוקן נוסף. בכתב טענות זה הבהירו כי אין בכוונתם לבקש את פתיחת הליכי ההסדר. עוד טענו כי כל משכון או הערת אזהרה הרשומים לטובת הבנקים יועברו וירשמו על זכויות הבעלים החדשים ועל כן הבנקים לא יפגעו. נטען כי התובעים מודעים לזכויות הבנקים בחלקות שעליהן בנו את בתיהם (סעיפים 11 - 13 לכתב התביעה המתוקן מיום 5/6/2018).

במהלך חודש ספטמבר 2018 צרפו התובעים מסמכים נוספים הנוגעים לצווי ירושה וקיום צוואה של חלק מהנתבעים.

ביום 7/10/2018 הגישה המדינה בקשה לסילוק על הסף בטענה להיעדר עילת תביעה כנגדה, זאת בהתבסס על הודעת ב"כ התובעים שאין בכוונתם לבקש את פתיחת הסדר הזכויות במקרקעין שהסתיים בשנת 1979.

במהלך החודשים הבאים המשיכו התובעים להגיש מסמכים שונים, חלקם חדשים וחלקם מסמכים שכבר הוגשו, לרבות צווי ירושה, צווי קיום צוואה, הסכמי עיזבון ואישורי מסירה.

דיון והכרעה

10. לאחר בחינה מעמיקה של כלל המסמכים שהוגשו, והשוואתם לכתב התביעה המתוקן האחרון ולהודעה האחרונה שהוגשה מטעם התובעים מיום 15/4/2019, נראה כי עדיין קיימים פערים משמעותיים שאינם מאפשרים לקבל את התביעה. על כן הגעתי למסקנה שדין התביעה להימחק.

11. מדובר בתביעה לסעד הצהרתי לפיו ארבע החלקות הנ"ל שייכות ליורשי המנוח נג'יב עווידה ז"ל ולרישום החלקות בהתאם להסכם חלוקת העיזבון שצורף כנספח 18 לכתב התביעה המקורי (לפיו הבן תייסיר יהיה הבעלים של חלקה 72 בשלמותה והבן רוחי יהיה הבעלים של חלקות 73, 74, 75 בשלמותן). יחד עם זאת, לא כל היורשים החוקיים של המנוח צורפו לכתב התביעה. לאור העובדה ששבעה מתוך תשעת היורשים מוותרים על פי ההסכם על זכותם במקרקעין מושא תביעה זו ולאור זאת שהסכם חלוקת העיזבון שבנספח 18 מתייחס למספר גוש שונה ממספר הגוש שבכתב התביעה, היה נדרש שכל 9 היורשים של המנוח עווידה יצורפו כצדדים להליך זה.

12. גם בכל הנוגע לנתבעים ניתן לראות שכתב התביעה המתוקן חסר ופגום. ראשית, המנוח זידאן קאסם מחמוד חסן ז"ל (נתבע 5) כלל אינו רשום בפנקס, ולא היה מקום לכלול את שמו בכתב התביעה. שלושה מיורשיו רשומים כבעלים של חלקה 75 (שכיב, ע'אזי ומחמוד) והיה מקום לכלול רק אותם ואת יורשיהם.

מעבר לכך, חסרים בכתב התביעה פרטי תעודות זהות רבות, מה שמקשה על האפשרות לזהות שאכן מדובר ביורשים הנכונים: המנוח מזייד סמי (משתייך לנתבע 2); ראג'י נימר עלי ופריד יוסף עלי (משתייכים לנתבע 4); המנוח יוסף נימר דהאר (משתייך לנתבע 4); המנוח שכיב זידאן (נתבע 5); המנוח גאזי זידאן (נתבע 5); פאיז מוחמד חסן, (משתייך לנתבע 6); סלמא, פדילה, סלימה ומאיי מחאסן (משתייכות לנתבע 7); ג'מאל מזייד עווידה ואמין מזייד עווידה (משתייכים לנתבע 11) – כולם מצוינים בכותרת כתב התביעה ללא מספר זיהוי.

כמו כן, לאחר השוואה בין פרטי הנתבעים בכתב התביעה למסמכים שצורפו, עולה שצוינו בכתב התביעה המתוקן מספר משמעותי של מספרי תעודות זהות שגויים: כך למשל, נאזם סעד דאהר וסדיקה סעד דאהר (משתייכים לנתבע 1); נבילה דאהר (משתייכת לנתבע 2); שירין דאהר (משתייכת לנתבע 2) רשומה פעמיים עם מספרי זהות שונים, כשאף אחד מהם אינו תואם את מספר הזהות שרשום בהודעה מיום 15/4/2019; דהאר עפיף נימר דאהר (משתייך לנתבע 4); נג'לה נג'יב חסן, מונירה שכיב חסן, זידאן שכיב חסן וקנדי שכיב חסן –(משתייכים לשכיב זידאן, נתבע 5) אשר לכולם תעודות זהות שונות מאלו שרשומות בצו קיום הצוואה שהוגש בעניינם; המנוח מחסאן פדל גאנם (נתבע 7); סעיד מוסטפא (משתייך לנתבע 8); סלמאן חמוד (משתייך לנתבע 9).

פגם נוסף הוא שלא צורפו כל צווי הירושה או צווי קיום הצוואה הנדרשים וחלק מהצווים שצורפו לא תורגמו באופן מלא: כך למשל, חסר צו ירושה של המנוחה סוריה נימר דהאר ז"ל (משתייכת לנתבע 1); בצוואתו של סאמי מזייד חוסין דאהר (נתבע 2) רשומה אשתו, אך היא אינה מוזכרת בכתב התביעה; בנוגע לצוואתה של נדא תורכי דהאר (משתייכת לנתבע 3) יש תרגום לעברית שבו השמות ותעודות הזהות אינם תואמים את שמות הנתבעים בכתב התביעה המתוקן. כמו כן חסר צו ירושה או צו קיום צוואה של המנוח תורכי דהר (משתייך לנתבע 3); גם בכל הנוגע ליורשי הנתבע 4 לא הוצגו מסמכים מספקים. קיים תרגום של החלטה על אישור הסכם עיזבון. על פי התרגום, הסכם העיזבון אינו נוגע לחלקות מושא כתב תביעה זה. הוא אף מתייחס ליורשת שאינה מוזכרת בכתב התביעה הנוכחי (דחיה חסן דאהר ז"ל); לא הוצג צו ירושה או צו קיום צוואה של הנתבע 5 – המנוח מחמוד זידאן ז"ל; לא הוצג צו ירושה או צו קיום צוואה של המנוח מחמוד קאסם חסן ז"ל (נתבע 6); לא הוצג צו ירושה או צו קיום צוואה של המנוחה מאיי מחאסן ז"ל (משתייכת לנתבע 7). אומנם הוגשה הודעה מטעמו של אמיר גאנם בנה, לפיה הוא מאשר ליתן פסק דין אך לא הוצגה כל הסכמה מטעמו של נעים גאנם הרשום בכתב התביעה כיורש נוסף שלה וכן לא ניתן לדעת האם ישנם יורשים נוספים שלא הוצגו בכתב התביעה; גם המסמכים שהוצגו בכל הנוגע ליורשים המשתייכים לנתבע 8 אינם מספקים. הוגש צו קיום צוואה מתוקן ובו שמות ומספרי הזהות של מי שנוספו לצוואה המקורית, אך לא הוגשה הצוואה המקורית זאת למרות שהיא עדיין בתוקף; גם המסמך שצורף בנוגע למנוח ג'מאל חמוד, (המשתייך לנתבע 9) אינו מספק. התרגום לצו שצורף אינו כולל את שמות הזכאים; פגם נוסף הוא שכתב התביעה אינו מציין כי המנוחה עפיפה חמוד אינה עוד בחיים (משתייכת לנתבע 9).

לבסוף, לא כל אישורי המסירה הם כדין ולא כל הנתבעים חתמו באופן אישי על קבלתם. כך למשל, חסרות חתימות אישיות של סאמי דהאר, רנין דאהר ושירין דאהר (משתייכים לנתבע 2); כמו כן וויאם דהאר אינו רשום כנתבע, על אף ששמו מופיע באישור המסירה שהוגש; בנוסף, ישנם אנשים שחתמו על אישורי מסירה, אך אינם רשומים כנתבעים (ככל הנראה קשורים לנתבע 5); תמימה נאיף חטיב ומחמוד מולא חסן לא חתמו באופן אישי על אישור המסירה (משתייכים לנתבע 5); חסרים אישורי מסירה אישיים של 11 מיורשיו של נתבע 8, ומנגד קיימים אישורי מסירה של חמישה אנשים שאינם רשומים בכתב התביעה וככל הנראה שייכים לנתבע 8.

13. כעולה מכל זה, כתב התביעה לוקה בפגמים רבים שאינם מאפשרים ליתן פסק דין, וודאי שלא בהיעדר הגנה ומבלי שניתן לדעת ברמת הוודאות הנדרשת שכל מי שיכול להיפגע מפסק הדין יודע על קיומו של הליך זה.

14. נזכיר שאנו עוסקים בשינוי זכויות בעלות על מקרקעין שעברו הליך הסדר. סעיף 125(א) לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 קובע כי: "רישום בפנקסים לגבי מקרקעין מוסדרים יהווה ראיה חותכת לתכנו [...]". גם אם התובעים אינם מתכוונים לפתוח את הסדר המקרקעין בהתאם לאחד מהחריגים שבסעיפים 93-97 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין, התשכ"ט-1969, מדובר הלכה למעשה בבקשה לתיקון המרשם ועל כן נדרש מהתובעים להוכיח שכל בעלי העניין במקרקעין יודעים על ההליך, וכי ככל שיש מישהו שמתנגד לשינוי בבעלות, הוא יוכל להביע את עמדתו.

סוף דבר

15. לאור כל האמור אני מורה על מחיקת התביעה. ככל שהתובעים יהיו מעוניינים בכך, באפשרותם להגיש כתב תביעה חדש ובו יכללו את כל היורשים של הבעלים הרשומים, בצירוף אסמכתאות המוכיחות כי לא נשכח אף יורש או זוכה. כמו כן נדרש יהיה לצרף צדדים נוספים שיש להם עניין בתביעה כגון בנקים, רשויות ואנשים שלהם הערות אזהרה או שעבודים על מי מהחלקות. נדרש גם יהיה לצרף את כלל היורשים של אבי התובעים אשר נטען כי ויתרו על זכותם בחלקות. כמובן שהתובעים יצטרכו להראות שכתב התביעה החדש והזמנה לדיון הומצאו לכל אחד מהצדדים.

בנסיבות העניין איני נותן כל צו להוצאות.

בא כוח התובעים יוכל לקבל במזכירות בית המשפט את כל המסמכים המקוריים שהגיש בכפוף להותרת העתקים צילומיים. המזכירות תפנה אליו ותודיע לו על זכותו זו.

ניתן היום, כ' חשוון תש"פ, 18 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.