לפני תביעה שעניינה תאונת דרכים שאירעה ביום 24/6/16, בסמוך לגינות סחרוב, בכניסה לירושלים.

1. במועדים הרלוונטיים לכתב התביעה היה התובע הבעלים של רכב מ.ר. 78-537-29 (להלן: "רכב התובע") והנהג ברכב התובע.
2. הנתבעת 1 הייתה במועדים הרלוונטיים נהגת רכב מ.ר. 75-561-70 (להלן: "רכב הנתבעות"). נתבעת 2 היא מבטחת רכב הנתבעות.
3. לטענת התובע בכתב התביעה, ביום 24/6/16 , במהלך נסיעתו לכיוון ירושלים הבחין ברכב תקוע שניצב במרחק של כ- 20 מטרים לפני הרמזור. התובע עקף את הרכב התקוע מימין ואז הגיע רכב הנתבעות משמאל, פגע ברכב התובע וגרם לו נזקים.
4. לטענת הנתבעת 1 בכתב ההגנה, כשהבחינה ברכב התקוע שניצב בנתיב נסיעתה, עברה לנתיב השמאלי כדי לעקוף את הרכב משמאל וכשחזרה לנתיב נסיעתה הגיח רכב התובע שעקף את הרכב התקוע מימין, נכנס לנתיב נסיעת רכב הנתבעות ופגע בו.
5. העידו בפני התובע - אשר נהג ברכב התובע בעת התאונה, הנתבעת 1 - נהגת רכב הנתבעות בעת התאונה ובן זוגה של הנתבעת 1 – מר אשל ניר (להלן: "מר ניר").
6. התובע העיד, כי הגיע לגינות סחרוב והבחין כי בנתיב הימני שבו נסע, במרחק של כ- 20 מטרים לפני הרמזור, עמד רכב תקוע. התובע לקח ימינה (כלשונו), עקף את הרכב התקוע מימין, המשיך לנסוע לפניו בנתיב הנסיעה ועצר ברמזור האדום. לדבריו, הנתבעת 1 הגיעה מצד שמאל באלכסון, נכנסה לנתיב הימני ופגעה ברכב התובע בדלת השמאלית ליד הנהג. בהמשך עדותו הבהיר התובע, כי רכבו לא נפגע בדלת ממש אלא בקורה. כן העיד כי הרכב עדיין לא תוקן והוא חונה במקום חניה.
7. בחקירתו השיב התובע, כי במועד התאונה היו איתו ברכב שתי נשים אך הן לא התייצבו לעדות הואיל ולא ביקשו ממנו להביאן (כלשונו). כן העיד, כי ביצע את העקיפה מימין בנתיב המשמש לפניה ימינה וכי בעת התאונה היה רכבו בעצירה. כשהוצג בפני התובע צילום של רכבו (נ/2), הסביר כי הפגיעה הנראית בצילום אינה קשורה לתאונה ואמר כי ברכב התובע יש מלא מכות (כלשונו) ולפיכך, הוא הראה לשמאי מטעמו את מקום הפגיעה של רכב הנתבעות ברכב התובע.

1. הנתבעת 1 העידה, כי נסעה מתל - אביב לירושלים בנתיב הימני וכשהתקרבה לגינות סחרוב הבחינה ברכב תקוע בנתיב נסיעתה ואותתה מבעוד מועד כדי לעקוף אותו. לדבריה, היא עקפה את הרכב התקוע משמאל לאחר שבדקה שהנתיב פנוי. כשסיימה את העקיפה הופתעה במהלך החזרה לנתיב הימני על ידי רכב התובע שהגיח באלכסון מימינה לאחר עקיפה מימין ולא ניתן היה לעשות דבר כדי למנוע את המפגש בין שני כלי הרכב.
2. הנתבעת 1 העידה, כי ראתה את רכב התובע ממש לפני המפגש בין כלי הרכב ובחקירתה הבהירה כי המפגש בין כלי הרכב היה זוויתי וכי שני כלי הרכב היו בתנועה באותה עת.
3. מר ניר העיד, כי ישב לצד הנתבעת 1 ברכב הנתבעות. לאחר שהנתבעת 1 עקפה את הרכב התקוע משמאל, תוך כדי חזרה לנתיב, הרגיש חבטה מצד ימין, באזור הדלת הקדמית. לאחר שיצא מהרכב ראה כי רכב הנתבעות נפגע באזור התפר שבין הכנף הקדמית -הימנית לבין הדלת הקדמית. כן העיד, כי התובע ביצע את העקיפה מהנתיב המיועד לפניה ימינה לשכונת גבעת שאול וכי ברכב התובע היו נוסעים.
4. התובע טען בסיכומיו כי צילום רכב התובע שהוצג על ידי הנתבעות (נ/2) כלל לא שייך לתאונה.
5. הנתבעות טענו בסיכומים, כי מהצילומים שהוצגו נראות פגיעות ברכב התובע מהצד השמאלי- הקדמי. כן נטען, כי חוות דעת השמאי נערכה רק כחודשיים לאחר התאונה.
6. בית המשפט נעתר לבקשת התובע לצרף לתיק בית המשפט לאחר הדיון, צילומים צבעוניים שצורפו לחוות דעת השמאי מטעמו והנתבעות ויתרו על הגשת תגובה לצילומים שהוגשו.
7. לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות שהוצגו בפני והתרשמתי מהן, הגעתי למסקנה כי התובע לא הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו להוכחת גרסתו לתאונה.
8. באשר לעקיפה, קובעות הוראות סעיף 47 (א) לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961, כי: "נוהג רכב לא יעקוף בכביש רכב אחר, בין שהוא באותו נתיב נסיעה ובין אם לאו, אלא מצידו השמאלי".
9. אין חולק כי התובע עקף את הרכב התקוע מימין לאחר שעבר קודם לכן לנתיב המיועד לפניה ימינה ואחר כך שב לנתיב הנסיעה שבו נסע קודם לעקיפה ולפיכך, ביצע עקיפה אסורה. כתוצאה מהעקיפה האסורה, הופתעה הנתבעת 1 - אשר עקפה את הרכב התקוע משמאל וחזרה לנתיבה - מרכב התובע שהגיע מימינה ובמצב הדברים שנוצר לא ניתן היה למנוע את המפגש בין שני כלי הרכב.
10. כמו כן, עיון בחוות דעת השמאי מטעם התובע ובצילומים שהוצגו מעלה, כי מוקד הנזק ברכב התובע, הוא בכנף השמאלית הקדמית (כפי שצוין בחוות דעת השמאי) ולא בדלת כפי שהעיד התובע. מוקד הנזק כאמור ברכב התובע, מחזק את עדות הנתבעת 1 לפיה, רכב התובע לא היה בעצירה במועד התאונה אלא הגיע מימין לאחר עקיפה מימין והפתיע את הנתבעת 1 לאחר שעקפה את הרכב התקוע משמאל.
11. לנוכח האמור אני קובעת, כי האחריות לתאונה מוטלת על נהג רכב התובע אשר עקף את הרכב התקוע מימין והפתיע את הנתבעת 1 לאחר שעקפה הרכב משמאל.
12. משלא עמד התובע בנטל להוכיח תביעתו, התוצאה היא שהתביעה נדחית. לנוכח התוצאה אליה הגעתי איני נדרשת לדון בסוגית הנזקים שנגרמו לרכב התובע. בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות.

פסק הדין ניתן לערעור ברשות בלבד. בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, ו' אלול תשע"ז, 28 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.