30 מרץ 2017

לפני: כב' הרשמת מירי שי-גרינברג

החלטה

1. המערער הגיש ביום 22/11/16 ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 31/7/16 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה למערער נכות יציבה בשיעור 0% מיום 15/8/14 ("ההחלטה").

2. בכתב התשובה העלה המשיב טענת התיישנות וביקש לסלק את הערעור על הסף. לפי הטענה, במכתב המשיב מיום 7/8/16 הודע למערער על החלטת הוועדה הרפואית לעררים, אולם הערעור הוגש רק ביום 22/11/16, היינו בחלוף למעלה משלושה חודשים מהמועד שנמסרה למערער ההודעה על החלטת הוועדה.

3. בהליכים כנגד החלטות של ועדות לעררים למיניהן, על פי חוק הביטוח הלאומי וחוקים אחרים, הפנייה לבית דין אזורי לעבודה נעשית בדרך של הגשת "ערעור". בהתאם לכך נקבעו המועדים להגשת ערעורים לבית הדין האזורי בתקנות הביטוח הלאומי (מועד להגשת ערעור על החלטות מסויימות), התשל"ז-1977 ("התקנות"). תקנה 2 לתקנות קובעת כי המועד להגשת ערעור על החלטת ועדה לעררים או ועדה רפואית לעררים הוא תוך 60 ימים.

4. בעב"ל 31/98 אליהו סולן - המוסד לביטוח לאומי,  פד"ע לד 488, עמד בית הדין הארצי על מטרת קביעת תקופת ההתיישנות המקוצרת בתביעות של מבוטחים המוגשות כנגד החלטות המוסד לביטוח לאומי. דברים אלה יפים גם לעניין בו עסקינן, היינו הגשת ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים. וכך נפסק שם:

"ביטוח סוציאלי, מעצם טיבו ומהותו, מחייב שזכותו של המבוטח תמומש מהר ככל האפשר. וכשם שנדרש מהמוסד שיפעל במהירות סבירה למתן הגמלה המגעת, כן מצופה מהמבוטח שלא יתמהמה למימוש זכותו. למעבר הזמן משקל סגולי משלו, המחייב דחיפות ושקידה ככל שהמדובר במועד הפניה למוסד, בבירור הנתונים והפרטים הדרושים למתן הגמלה, בתהליך קבלת ההחלטה – כולל הפעלת שיקול הדעת. והוא הדין במה שנוגע לפניה לערכאה שיפוטית... איחר המבוטח בהגשת התובענה, בלא שיהא לכך צידוק מן הצידוקים המנויים בחוק ההתיישנות, אין לתובענתו תקומה".

5. על פי ההלכה הפסוקה, אין לבית הדין סמכות להאריך את המועדים להגשת תובענות או ערעורים לפי התקנות (עב"ל 1281/00 אחמד אבו גאמע – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לח 853; דב"ע מט/ 0-170 אוראל פרת – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כא 132).

דיון והכרעה

6. לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים, הגעתי למסקנה, כי דין הערעור להידחות על הסף מחמת התיישנות.

7. החלטת הוועדה ניתנה, כאמור, ביום 31/7/16. בהודעת המשיב מיום 7/8/16, הודע למערער על החלטת הוועדה. בהודעת המשיב צוין, כי המערער זכאי לערער על ההחלטה "בתוך 60 יום מקבלת הודעה זו". המערער לא היה מיוצג בהליך לפני הוועדה הרפואית, והודעת המשיב נשלחה אליו לפי כתובת מגוריו. הערעור הוגש ביום 22/11/16, היינו בחלוף שלושה חודשים וחצי.

8. לטענת המערער, מכתב המשיב התקבל אצלו לאחר יום 22/9/16, ולכן הערעור הוגש תוך זמן סביר.

9. דין טענות המערער להידחות. בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי קיימת חזקה עובדתית, המשקפת את ההיגיון וניסיון החיים, לפיה ככלל דבר דואר שנשלח לפי פרטי מען תקינים, מגיע לנמען תוך פרק זמן סביר (עב"ל 41882-03-14 הרצל צרור – המוסד לביטוח לאומי, מיום 18/5/15). בענייננו, אין חולק שהודעת המשיב מיום 7/8/16 הומצאה למערער כדין. טענת המערער לפיה הודעת המשיב התקבלה אצלו לאחר יום 22/9/16, נטענה על ידי בא כוחו באופן סתמי, ללא אסמכתא ואף ללא תצהיר. סבורני כי גם לו היתה מתקבלת טענה זו, הרי שפרק זמן של 47 ימים אינו פרק זמן סביר. על כן, יש לקבוע כי המערער לא סתר את החזקה העובדתית האמורה. מכאן, שלא עלה בידי המערער להצביע על טעם מוצדק להארכת המועד להגשת הערעור.

10. למעלה מהדרוש יובהר, כי גם בחינת טיעוני הצדדים לגופו של ערעור מלמדת, כי בנסיבות העניין סיכויי הערעור אינם מהווים טעם מוצדק להארכת המועד להגשת הערעור. המערער טוען כי הוועדה לא התייחסה לתיעוד הרפואי אשר הונח בפניה, אולם מדובר בטענה כללית ולא מפורטת משלא הצביע המערער על מסמך מהותי ספציפי ממנו התעלמה הוועדה. בדין טען המשיב כי הוועדה אינה מחויבת, ואף אין לצפות ממנה, להתייחס לכל מסמך ומסמך באופן פרטני ולהיכנס לפרטי התיעוד הנמצא בתיקו הרפואי של הנפגע. המסמכים שציין המערער הם מסמכים רפואיים הניתנים במהלך הטיפול השגרתי, ואינם מהווים מסמך מהותי המחייב התייחסות ספציפית. המערער מוסיף וטוען, כי היה על הוועדה להפנותו לבדיקת דימות עדכנית. דין הטענה להידחות מאחר שההחלטה האם נדרש לוועדה בדיקה נוספת או חומר רפואי אחר כלשהו היא החלטה רפואית המצויה בסמכותה הרפואית של הוועדה. למעשה, הערעור מכוון כנגד קביעות רפואיות מובהקות המסורות לשיקול דעתה המקצועי של הוועדה, ואין זה מסמכותו של בית הדין להתערב בהם. מכאן שלטעמי גם לגופו של ערעור דינו להידחות, ולא עלה בידי המערער להצביע על פגם משפטי בהחלטת הוועדה המצדיק התערבות בית הדין.

11. לאור כל האמור, ומשעה שלבית הדין אין סמכות להאריך מועדים שנקבעו בתקנות, הרי שאין מנוס מהקביעה שהערעור כנגד החלטת הוועדה הרפואית לעררים הוגש באיחור ולכן הוא נדחה מחמת התיישנות.

ניתנה היום, ג' ניסן תשע"ז, (30 מרץ 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.