1. לפניי בקשת התובע 1 (להלן: "המבקש") לפטור אותו מתשלום אגרה בתביעה כספית על סך כ-2,300,000 ₪ שהגיש כנגד משיב, יחד עם תובעת 2, חברה בבעלותו. הנתבע הגיש תגובה לבקשה.
2. הוראות תקנה 14(ג) לתקנות בית המשפט (אגרות) התשס"ז–2007, קובעות כדלהלן:
   • 1. "(ג) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד.".

דהיינו, על מנת לזכות בפטור מאגרה, על המבקש להצביע על העדר יכולת כלכלית וכי ההליך מגלה עילה.

1. במקרה דנן, לא הוכיח המבקש היעדר יכולת כלכלית.
2. משמעות מתן פטור מאגרה הינה הטלת התשלום על הקופה הציבורית, במקומו של המבקש. בהלכה הפסוקה נקבע כי על המבקש לפרוס בפני בית המשפט את מלוא הפרטים לגבי מצבו הכלכלי. למעשה, על המבקש לשכנע את בית המשפט כי אינו יכול לעמוד בתשלום האגרה, כשעליו לפרט בין היתר, מלוא רכושו, הכנסותיו וכן את המאמצים שעשה לגיוס התשלום ממקורות אחרים.
3. בעניינינו הבקשה היא דלה ונעדרת פירוט נדרש ואסמכתאות, ועולה כי המבקש לא הציג תמונה מלאה בדבר מצבו הכלכלי.
4. המבקש ציין כי הוא מפרנס יחיד למשפחה בת 5 נפשות, רעייתו עקרת בית והוא פועל בניין המשתכר 3,000 ₪ בחודש. עוד ציין המבקש כי בבעלותו בית מגורים בן 2 קומות, וכי אין לו נכסים פרט לכך.
5. למעט תלושי שכר ל-3 חודשים בלבד מאת התובעת 2, ותדפיס חשבון עו"ש חלקי, לא צורפו אסמכתאות נוספות.
6. המבקש לא פרט מדוע רעייתו אינה עובדת וממצה פוטנציאל השתכרותה. בעניין רעיית המבקש יוער, כי מתגובת הנתבע עלה כי הינה בעלת מניות בחברת זיאד סנאא לבניה והשקעות בע"מ ח"פ 515290740.

המבקש לא ציין כי התובעת 2, חברת בנייה, הינה חברה בבעלותו המלאה כפי שעלה מכתב התביעה וכפי שציין אף הנתבע בתגובתו בצרוף אסמכתא. בהתייחס לאמור, קשה לשוות פן רציני לתלושי השכר שצרף המבקש לבקשה.

1. בתגובת הנתבע צוין כי בבעלות המבקש 1 חברה נוספת, ג.ס.גולן אנרג'י בע"מ ח"פ 514661123 כפי שעלה מאסמכתא שצורפה לתגובה. עוד נטען בתגובה, כי בבעלות המבקש קרקע בשטח כדונם באזור מג'דל שמס ופוליסת ביטוח חיים בחברת הראל.
2. יוער, כי המבקש לא הגיש תשובה לתגובה למרות הזדמנות שניתנה לו לעשות כן, והאמור לעיל לא נסתר.
3. עוד לא הבהיר המבקש כיצד ביכולתו לשאת בעלויות יצוגו המשפטי, עת טוען הוא להיעדר יכולת כלכלית.
4. הלכה היא, כי על המבקש פטור לצרף לתצהירו פירוט מלא לגבי רכושו, לרבות אסמכתאות הכוללות תדפיסי חשבון בנק המציגים מידע מלא בדבר מצבו הכלכלי. פירוט כזה לא צורף.
5. זאת ועוד, תצהירו של התובע נעדר התייחסות לניסיונות שנעשו מצידו לגייס את סכום האגרה מצדדים שלישיים. הלכה פסקה היא כי על המבקש פטור מאגרה, למצות את מלוא האפשרויות לגייס כספים ממקורות אחרים, בטרם יפנה לקבלת עזרה מהמדינה (בש"א 494/95 שמעוני נ. שמעוני, ת"א (ת"א) 1391/91 זולכין בע"מ נ. בנק המזרחי).
6. בנוסף, המבקש עתר לסעד כספי בסכום משמעותי של כ-2,300,000 ₪. הנתבע בתגובתו טען כי בין הצדדים מתנהלת תביעה בבית המשפט בטבריה בנוגע לאותה מסכת עובדתית ואותן טענות, הקבועה להוכחות לחודש ינואר, וכי התביעה דכאן הינה תביעת סרק. למבקש ניתנה אפשרות להשיב לתגובה ואולם הוא לא עשה כן. מבלי לקבוע מסמרות, ולאחר שעיינתי במסמכים, לא ניתן לקבוע בשלב זה כי סכום התביעה איננו מופרז. הלכה פסוקה היא, כי במסגרת בקשה למתן פטור מאגרה, על בית המשפט לשקול, אף את גובה הסעד הנתבע, שכן תכלית הדרישה לתשלום אגרה נועדה לא רק לממן את השירות המשפטי, אלא גם למנוע ניצול לרעה של ההליך המשפטי באמצעות הגשת תביעות מנופחות. ראו רע"א 2037/12 ששון נ' בנק לאומי לישראל בע"מ מפי כב' הש' נ' הנדל:

"אגרת בתי המשפט משקפת תשלום בגין שירות שהמדינה מספקת לאזרח. היא מאזנת בין זכות הגישה לערכאות, לבין הצורך במניעת הגשת תביעות סרק או כאלו שסכומיהן מופרזים (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 869 (2009))."

1. לנוכח כל האמור, הבקשה לפטור מאגרה נדחית.

האגרה תשולם תוך 14 ימים, אחרת תימחק התביעה.

ניתנה היום, י"ג טבת תשע"ז, 11 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.