בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת.

מהדיון עלה כי הצדדים הינם בני משפחה הגרים בבית אחד בן שתי קומות.

לטענת המבקשים, המשיבים מטרידים אותם; המשיב 2 אף תקף את המבקש 1 ואיים לפגוע במבקש 2.

בתגובה שהוגשה על ידי המשיבים צויין כי, המבקשים הם אלה שתקפו אותם, מאיימים עליה וגורמים להם נזקים; בגין כך הם הגישו נגדם מספר תלונות במשטרה ואף בקשה למניעת הטרדה מאיימת שבעקבותיה ניתן צו נגד המבקש 1 להימנע מלהתקרב לחלון ביתם של המשיבים.

לאחר ששמעתי את הצדדים, הגעתי למסקנה דומה לזו אליה הגיע כב' השופטת עינת אבמן-מולר בהחלטתה מיום 24/11/2016 בבקשה שהגישה המשיבה 1 כנגד המבקש 1. מדובר בסכסוך שכנים על השימוש בבית המשותף, אשר בעקבותיו התלהטו הרוחות והצדדים גלשו לפעולות אלימות.

מהסרטונים שהוצגו על ידי הצדדים ניתן לראות כי המבקש 1 והמשיב 2 נקטו באלימות האחד כלפי השני.

בנסיבות אלה, אני נעתר לבקשה חלקית באופן שאני אוסר על המשיבים להטריד את המבקשים, לאיים עליהם או לתקוף אותם. צו זה בא במקום הצו הזמני שניתן ביום 29.11.2016.

יודגש כי כאמור, ההתרשמות היא ששני הצדדים גלשו לטונים גבוהים, עד כדי תקיפה פיזית ממש. לכן ראוי כי שניהם יעשו חשבון נפש רציני וינסו לפתור את המחלוקות שביניהם בדרכי נועם, במיוחד כשמדובר בבני משפחה. בהעדר אפשרות להגיע להסכמה, ישקלו לפנות בתובענה אזרחית רגילה על מנת לקבל הכרעה שיפוטית בסכסוך שביניהם.

ניתנה היום, א' כסלו תשע"ז, 01 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.