1. לפניי בקשה לסילוק התביעה על הסף.
2. עסקינן בתביעת שיבוב, ע"ס 904,000 ₪, בגין נזק שנגרם, לפי הנטען, למטען (משאבה שהיתה מיועדת לתחנת כוח) במהלך פריקת המכולה על ידי חברת אוברסיז קומרס בע"מ (להלן: "המבקשת") בנמל אשדוד.
3. המשיבים (התובעים) הם המבטחים בפוליסת ביטוח ימי לביטוח המטען נשוא התביעה. לפי הנטען בתביעה, התביעה הוגשה מכוח זכות התחלוף/ ואו כתב הקבלה (סעיף 14 לכתב התביעה) לאחר שהמשיבים שילמו למבוטח את נזקיו ע"פ הפוליסה.
4. לטענת המבקשת, יש להורות על סילוק התביעה נגדה על הסף. החתמים הינם בגדר מבטח זר.

לטענתה, השאלה האם מבטח זר, שאינו מפוקח ע"י הרגוטלור במדינת ישראל, רשאי לתבוע את התשלומים ששילם למבוטח בתביעת שיבוב או המחאת זכות או עשיית עושר ולא במשפט, נדונה והוכרעה בת.א (מחוזי מרכז) 53025-11-14 VIG VIENNA INSURANCE GROUP נ' רשות ניקוז והנחלים שרון (ניתן ביום 13/10/15) (להלן הלכת VIGׂ) תוך שנקבע שם:

• "ההלכה העקבית בבתי-המשפט בישראל מלמדת על אימוץ הפרשנות לפיה זכות תחלוף הביטוח תינתן אך ורק למבטח שעמד בתנאי הוראות חוק הפיקוח. מכאן, ברי כי לא עומדת לתובעת דנן עילת תביעה של תחלוף ביטוח כקבוע בהוראת סעיף 62 בחוק חוזה הביטוח".
• "לנוכח הוראת סעיף 22 בפקודת הנזיקין ואף בהתחשב בכך שהוראות כתב הקבלה כוללות נוסח המכפיף אותו לדין הפנימי במדינת ישראל ולהנחיות הרגולציה בביטוח, נראה כי אין מנוס מהמסקנה שחרף חתימת המפעל על כתב הקבלה והסילוק, לא ניתן להכיר בהמחאה של זכות התביעה בנזיקין מהמפעל אל התובעת. מכאן, שזכות התביעה בנזיקין של המפעל לא עברה אל התובעת והיא אינה יכולה לשמש אותה בתביעה דנן".
• "בהינתן אפוא, שהוראת סעיף 62 בחוק חוזה הביטוח מהווה ענף של דיני עשיית עושר, על המגבלות שנתן בה המחוקק, לא ניתן להרחיבה באמצעות יצירת זכות חלופית מכוח דיני עשיית העושר הכלליים, כדוגמת סעיף 4 בחוק עשיית עושר ולא במשפט".

בענייננו, טענה של עשיית עושר כלל לא נטענה ע"י המשיבים בכתב התביעה.

ערעור על פסק הדין נדחה ע"י בית המשפט העליון בע"א 8044/15.

בהתאם יש להורות על דחיית התביעה.

מעבר לכך, טוענת המבקשת כי התביעה דנן הוגשה ע"י חברה זרה מאנגליה, Reclaim Consulting Services .חברה זו אינה חתמת של לוידס, אינה מורשית לוידס בהתאם לדין בישראל שכן אין לה רישיון מתאים משר האוצר או מי מטעמו. בפועל אין לחברה זו שום מעמד, והמשיבים אינם זכאים להגשת תביעת שיבוב בישראל מלכתחילה.

1. לטענת המבקשת, המשיבים הציגו עצמם כ"חתמי לוידס אשר להם אישור ספציפי כבר 65 שנה לפעול בישראל" דא עקא שבחקירה הנגדית של עו"ד שלימוף, התברר כי המשיבות 3, 4 ו – 10 הן חברות ביטוח זרות עצמאיות ולא חתמים של לוידס. 3 משיבות אלו, אינן עומדות בתנאי הוראות חוק הפיקוח, ובהתאם להלכת VIG הן אין זכאיות להגיש את תביעת התחלוף בישראל. מאחר ולא ניתן לפצל את פוליסת הביטוח, ולא ניתן ל"הלבין" את מעמדן של חברות אלו, באמצעות המשיבות האחרות, החוק משליך על כל המשיבים והלכת VIG חלה על כולם, והם לא יכולים לחסות בצילו של חוק הפיקוח על עסקי ביטוח (ללוידס), תשי"ב 1952.

הרציונל של חוק לוידס, אינו פטור מחובות הפיקוח, אלא העברתם מהמבטח עצמו אל המורשה בארץ. לא מדובר בפטור מוחלט מחובת הפיקוח אחרת מדובר באי שוויון והפליה לטובת המבטחים הזרים.

מעבר לכך, ההקלה בחוק לוידס אינה הופכת את חתמי לוידס למבטח ישראלי, אלא מאפשרת להם לפעול בארץ למרות היותם מבטחים זרים. אין דבר בין זה לבין הזכות להגיש תביעת שיבוב המוקנית רק לחברות ישראליות (הלכת VIGׂׂ).

1. הנימוק הנוסף לבקשת המבקשת לסילוק על הסף הוא כי הפוליסה מכוחה הוגשה התביעה רחבה, וכוללת כמבוטחים את כל הקבלנים, קבלני המשנה, ספקים ונותני שירות שונים בכל שלב של ההובלה ולמשך כל תקופת הביטוח. בהתאם, המבקשת סיפקה במהלך ההובלה שירותי פריקה כקבלן משנה למטען נשוא התובענה, ועל כן היא מבוטחת בעצמה בפוליסה ולמשיבים אין עילת תביעה נגדה.
2. לבסוף, מחקירת עו"ד שלימוף עולה כי ההסכם אינו חל על ביטוח ימי. ס' 6 להסכם קובע מפורשות שאינו חל על ביטוח משנה ועל ביטוח ימי. אם ההסכם אינו חל, אזי גם חוק לוידס הנסמך על ההסכם לא חל.
3. המשיבים טוענים כי יש לדחות את הבקשה.
4. ראשית, לבקשה לא צורף תצהיר לתמיכה בטענה העובדתית לפיה המבקשת היא קבלן משנה של ו/או ספק שירותים, ואם כן של מי. טיבה של קבלנות המשנה, הינה יסוד עובדתי חיוני, שלא מפורט בבקשה ולא נתמך בתצהיר כלשהו.
   יתר על כן, עיון בפוליסה מעיד כי מדובר בפוליסה לביטוח מטענים, שהנה חלק מפרויקט בנייה הנדסי של תחנת כוח. הפוליסה מעניקה כיסוי לנזק פיזי למטענים ונזק תוצאתי כתוצאה מאיחור בהקמת הפרויקט. פוליסה זו מעניקה כיסוי לקבלני משנה של הפרויקט ההנדסי ולא לגורמי הובלה כלשהם, בין אם המבוטח התקשר איתם ישירות ובין אם באמצעות אחרים.

עיון בפוליסה מעלה כי גורמי ההובלה השונים, לרבות המבקשת, לא רק שלא כלולים בפוליסה כמבוטחים, אלא שבפוליסה מוסדרת זכות השיבוב נגדם בגין נזקים שנגרמו בהובלה (כתב הסוברוגציה שצורף כנספח 4 לכתב התביעה, עמוד 36 לפוליסה ועוד). אם גורמי ההובלה או מי מהם היו מבוטחים בפוליסה מדוע יש לשמר את זכות השיבוב נגדם?.

1. שנית, הלכת VIG שהובאה כאסמכתא, אינה חלה על המשיבים. המשיבים הם 14 חתמי לויד'ס ומנויים בשמותיהם בכתב התביעה ובבקשה דנן. מעמדם של חתמי לויד'ס אינו כשל מבטח זר. חתמי לויד'ס מורשים על פי דין לעסוק בעסקי ביטוח בישראל ולערוך ביטוחים ישירים. כחלק בלתי נפרד מהרשאתם, הם זכאים להגיש תביעות שיבוב בישראל ולכן הרציונל בהלכת VIG אינו רלבנטי וההלכה לא חלה עליהם. מכוח מעמדם הוגשו מאות תביעות שיבוב בישראל מאז שנת 1951.

ביתר פירוט, המקור החוקי למעמדם של המשיבים מצוי בס' 14 לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, תשי"א 1951. ביום 25/10/1951 נחתם הסכם בין ממשלת ישראל, לחתמי לוידס, שעדיין בתוקף, לפיו הם מורשים לפעול בעסקי ביטוח בישראל בכפוף להוראות ההסכם. עוד נקבע כי הם יהיו פטורים מהוראות חוק הפיקוח הישן, כך שמשטר הפיקוח שהוקם 63 שנים שריר וקיים עוד לפני הלכת VIG וחל עליהם. בשנת 1981 הוחלף חוק הפיקוח הישן בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים -1981. סעיף 86 לחוק החדש מסדיר את ההמשכיות וקובע כי בעל פטור מכוח סעיף 14 לחוק הפיקוח הישן זכאי לפטור דומה מהוראות החוק החדש.

לגבי פעילות בתחום הימי, קובע ס' 6 להסכם, מורשים חתמי לוידס לפעול בישראל ולא יחולו לגבי פעילות זו הוראות חוק הפיקוח הישן.

1. חברת Reclaim Consulting Services הינה מיופת כוח של התובעים, וייפתה את ב"כ המשיבות כבא כוחן.
2. המשיבים ביקשו ביום 19/09/17 להוסיף אסמכתא לתגובתם, החלטה בת.א (ת"א) 50944-03-16 Almin Corporate Insurance N.V נ' חברת נמל אשדוד בע"מ (ניתנה ביום 03/09/17), במסגרתה נדחתה בקשה דומה לסילוק על הסף, נוכח מאפייניו הייחודיים של הביטוח הימי והשלכותיו הבינלאומיות המצדיקות אבחון ענף זה, באופן שלא ניתן לשלול מהמבטח בביטוח ימי את זכות השיבוב שהוענקה לו בחוק חוזה ביטוח, גם אם מדובר במבטח זר הנעדר רישיון ביטוח ישראלי או רישיון ביטוח חוץ.
3. ביחס לטענה כי 3 מהמשיבות אינן חתמי לוידס, מדובר ב 14 מבטחים התובעים כל אחד את חלקו. חלקיהם בתביעה עומדים על 25%, וככל שתתקבל הטענה ביחס אליהם יש להפחית 25% מסכום התביעה.
4. בתשובה לתגובה, טוענת המבקשת כי גם אם המשיבים זכאים לפטור כזה או אחר מהוראות הפיקוח, אין זה אומר שהם אינם מבטחים זרים וכי הלכת VIG אינה חלה עליהם. מעבר לכך, הפטור שניתן למשיבים מהוראות חוק הפיקוח הישן אינו מוחלט והוא מותנה במינוי סוכן מורשה בארץ של אותם חתמים ספציפיים, אשר עליו יחולו החובות כאילו היה מבטח. ואכן, בישראל, קיימות מספר חברות המשמשות כסוכנים ו/או מורשים על חתמי לוידס. אותו סוכן מורשה ישראלי הוא שמוכר את הפוליסה בארץ, הוא שמטפל בסילוק התביעות ובאמצעותו מוגשות תביעות שיבוב.

במקרה דנן, התביעה הוגשה באמצעות חברה זרה Reclaim Consulting Service שאינה חתמת של לוידס, אינה מורשית בישראל, אין לה רישיון ותביעות שיבוב אינן יכולות להיות מוגשות בשמה.

1. מעבר לכך, הביטוח נרכש בחו"ל ולא בארץ. המשיבים לא פעלו באמצעות סוכן / מורשה לוידס בישראל כך שהכיסוי הביטוחי הרלוונטי לא היה כפוף להוראות חוק הפיקוח ומטרת החוק לצורך הפיקוח לא קוימה. בהתאם הלכת VIG חלה על המשיבים.
2. ביחס להיות המבקשת קבלן משנה, לכתב התביעה מצורפת הפוליסה בה כתוב שהמבקשת הינה מבוטחת. לשיטתם של המשיבים, המבקשת העניקה להם שירותים, והפרה חוזה כלפיהם אם כקבלן / קבלן משנה / סוכן או ספק שירותים, וככזו היא עונה על ההגדרה הרחבה שבפוליסה. מאחר וכל העובדות הנטענות בבקשה עולות מכתב התביעה, לא היה צורך בהגשת תצהיר.

כתב התביעה אינו כולל טיעון עובדתי או משפטי, לפיו המבקשת מוחרגת מהגדרת המבוטח בפוליסה. התגובה לבקשה, לא נועדה לעשות מקצה שיפורים לכתב התביעה, ומתנאי הפוליסה עולה כי המבקשת נכנסת תחת הגדרה של מבוטחת ע"פ הפוליסה. הלכה היא ככל שיש סתירה כלשהי בפוליסה או ספק, יש לפרש נגד המנסחת/ המבטחת.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה לבקשה ,בתגובה לתשובה, ולאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בסיכומים, דין הבקשה, בשלב המקדמי הזה להידחות.
2. הלכה פסוקה היא כי סעד של דחיה על הסף הוא סעד דרסטי ואין להיזקק לו אלא אם ברור מלכתחילה ומעל לכל ספק כי אין לתביעה שום סיכוי להצליח גם אם יוכחו כל רכיביה. כאשר למצב העובדתי והמשפטי כפי שהוא משתקף מכתבי הטענות שהוגשו על ידי בעלי-הדין, יש פנים לכאן ולכאן וישנו סיכוי כלשהו, אפילו קלוש, שהתביעה תתקבל, אזי אין למחוק תביעה שכזו על הסף. וראה ע"א 335/78 שאלתיאל נ' שני פ"ד לו(2) 151, ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן, פ"ד לז(4) 721, ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין, פ"ד מ(2) 668, 671.
3. בבסיס ההכרעה בבקשה לסילוק על הסף ניצבות שתי שאלות. האחת: האם התובעים, חתמי לוידס, שאינם חברת ביטוח הרשומה בישראל, רשאים להגיש תביעת שיבוב בישראל.

בסוגיה זו טוענת המבקשת כאמור כי חתמי לוידס נעדרי רשיון ביטוח בישראל. התובעים משיבים כי יש להם אישור ספציפי מזה 65 שנים לפעול בישראל ותביעות שיבוב מוגשות לבתי המשפט כעניין שבשגרה.

המחלוקת הנוספת האם המבקשת הינה בגדר מבוטחת בפוליסה וככזו אין עילת תביעה נגדה, כטענתה, או שמא אין היא בגדר מבוטחת וניתן להגיש נגדה תביעת שיבוב בהיותה מעוולת, בגין הנזק שגרמה.

שתי השאלות מערבות הכרעות עובדתיות ומשפטיות ששזורות זו בזו.

1. סעיף 62(א) לחוק חוזה ביטוח תשמ"א-1981 (להלן: חוק חוזה ביטוח) קובע את זכות המבטח לשיבוב נגד צד שלישי שגרם נזק למבוטח, בסכום שפיצה את המבוטח.

סעיף 72(א)(2) לחוק חוזה ביטוח מקנה את זכות השיבוב בביטוח ימי ואווירי .

1. בהתאם לחוק הפיקוח על מוצרים ושירותים פיננסים (ביטוח) תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הפיקוח") מבטח הוא מי שקיבל רשיון מבטח ישראלי או מי שקיבל רשיון מבטח חוץ לפי סעיף 15 לחוק הפיקוח . התובעים טוענים כאמור כי הם נהנים מפטור כזה או אחר מהוראות הפיקוח במסגרת חוק הפיקוח על עסקי ביטוח (לוידס), תשי"ב-1952 ברם היקף הפטור אינו נהיר בשלב זה ואין זה מן הנמנע כי הוא מותנה במינוי סוכן מורשה בישראל של אותם חתמים ספציפיים אשר עליהם יחולו החובות כאילו היו מבטח, באופן שאין פטור מהוראות הפיקוח אלא העברת חובות הפיקוח מהחתמים לסוכן המורשה בישראל.
2. הרציונל בפרשת VIG הוא כי מי שאין לו רשיון ואינו מורשה למכור ביטוח בישראל וככזה לא מוטלות עליו חובות המגינות על הציבור לא יוכל ליהנות מזכות לתבוע תביעת שיבוב מכוח חוק חוזה ביטוח.
3. בענייננו התביעה הוגשה באמצעות חברה זרה בשם reclaim consulting services אשר לא ברור מעמדה ואם היא משמשת כמורשית חתמי לוידס בישראל.
4. הטענה לפיה הלכת VIG חלה על חתמי לוידס, נדונה בהרחבה ע"י כב' השופטת בוסני ב ת.א (שלום- ת"א) 50944-03-16 Almin Corporate Insurance N.V נ' חברת נמל אשדוד בע"מ. כב' השופטת דחתה את הטענה, תוך סקירה מקיפה של ההלכות. הרציונל של אבחון ענף הביטוח הימי מענפי הביטוח האחרים, נוכח שיקולים וכללים בינלאומיים נפרדים משל חוק חוזה הביטוח, ואי תחולת הלכת VIG לגביו שהנחה את כב' השופטת בוסני בהחלטת מקובלת גם עליי, ואין לי אלא להצטרף לדבריה שם " אוסיף כי קבלת פרשנות לפיה גם בביטוח ימי מבטח זר ללא רישיון לפעול בישראל לא יוכל לתבוע תחלוף מהמזיק, עלולה לפגוע בסחר בינלאומי ובכללי המכר הבינלאומי הכרוכים בביטוח ימי. כך למשל בתנאי מכר CIF המוכר/ספק בחו"ל רוכש את הביטוח. שלילת זכות השיבוב מהמבטח הזר, עלולה לגרום לכך שהספק יסרב לרכוש את הביטוח ויחייב את הצד הישראלי לרכוש את הביטוח. פרמיות הביטוח של המבטח הזר יעלו, ועליה זו תגולם בהעלאת מחירי היבוא והייצוא ותגולגל על הציבור. תוצאה זו בוודאי אינה רצויה".
5. אשר לטענה לפיה הפוליסה מכסה את המבקשת, שאלת מעמדה של המבקשת, ותחולת הפוליסה עליה טעונה בירור וליבון עובדתי לצד השאלות המשפטיות.
6. בסופו של יום הואיל והמחלוקות טעונות ליבון עובדתי והבאת ראיות ואין לומר כי התביעה חסרת סיכוי אין מקום לסילוק ודאי לא בשלב מוקדם זה בטרם בירור.
7. ביחס למשיבות 3, 4 ו – 10, עסקינן בחברות ביטוח זרות עצמאיות ולא חתמים של לוידס ובהתאם אני מורה על סילוק התביעה נגדן על הסף (ראו עמוד 7 לפרוטוקול).
8. יש להגיש כתב תביעה מתוקן עד 8/4/18 או להודיע על תיקון סכום התביעה (על דרך ההפחתה בהתאם לסילוק נגד חלק מהתובעים) ולבקש החזר יחסי של אגרה.

ניתנה היום, כ' אדר תשע"ח, 07 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.