1. התובעת היא בעלים של רכב שניזוק במהלך תאונת דרכים שארעה עם רכב אחר שבו נהג הנתבע 1 והיה מבוטח על ידי הנתבעת 2. מכאן התביעה שבפניי, לחייב את הנתבעים לשלם לתובעת את הנזקים שנגרמו לרכבה.

2. התאונה מושא התביעה ארעה בתוך צומת שאליו נכנסים רכבים מכיווני תנועה שונים. נהג רכב התובעת העיד בבית המשפט שהוא עבר את הרמזור מכיוון נסיעתו בעת שהראה אור ירוק. כך גם, הנתבע 1 העיד שהוא עבר את הרמזור מכיוון נסיעתו בעת שהראה אור ירוק.

3. כל אחד מהצדדים הביא חוות דעת של בוחן תנועה מטעמו בניסיון להראות שהאחר הוא זה שחצה את הצומת באור אדום. שתי חוות הדעת, בסופו של יום, אומרות את אותם הדברים לעניין תכנית הרמזורים בצומת: הרמזורים מכל הכיוונים היו תקינים; בעת שהרמזור שרלוונטי לכיוון הנסיעה של אחד הרכבים בתיק שבפניי מראה אור ירוק, תמיד הרמזור האחר שרלוונטי לכיוון הנסיעה של הרכב האחר יַרְאה אור אדום; בכיוון הנסיעה של רכב הנתבעים בלבד קיים גלאי פסיחה ודרישה, קרי גלאי שמאפשר פתיחה של אור ירוק רק בכפוף לעצירה של רכב ליד אותו גלאי, וללא עצירה של רכב ליד אותו גלאי, לא יהיה אור ירוק.

4. המקרה שבפני, מבוסס על גרסה מול גרסה. מצד אחד, גרסתו של נהג רכב התובעת שהוא עבר את הרמזור מכיוון נסיעתו באור ירוק, ומצד שני, גרסתו של הנתבע 1 שהוא עבר את הרמזור מכיוון נסיעתו באור ירוק. מכאן גם הנחת היסוד של כל אחד מהם, שהאחר הוא זה שעבר את צומת באור אדום.

5. כידוע, הנטל הוא על התובעת להוכיח את תביעתה במאזן ההסתברויות, קרי עליה הנטל להביא את אותה ראיה עודפת, בנוסף לעדותו של הנהג מטעמה, ואשר מוכיחה את טענתו שאכן עבר את הרמזור מכיוון נסיעתו באור ירוק, ולכן בהכרח הנתבע 1 הוא זה שעבר את הרמזור מכיוון נסיעתו באור אדום.

6. לא התרשמתי שיש בידי התובעת ראיה עודפת מעין זו. בפועל, כפות המאזניים נותרו מעוינות ולכן בהעדר ראיה עודפת שמטה את הכף לטובת התובעת, אין מנוס מדחיית התביעה.

7. למעשה, חוות הדעת של שני המומחים, מטעם התובעת ומטעם הנתבעים, שרק מתארות את תכנית הרמזורים בצומת באופן זהה, אינן מוסיפות מאומה לשאלה מי משני הנהגים אכן עבר את הרמזור שמכיוון נסיעתו באור אדום.

8. יתר על כן, גם כאשר עורכים השוואה בין טפסי ההודעה על התאונה מטעם שני הנהגים, לא התרשמתי שגרסה כלשהי היא בהכרח עדיפה על הגרסה האחרת. בטופס ההודעה על התאונה מטעם נהג רכב התובעת נאמר שהרכב שלו עבר את הצומת "באור ירוק". לעומת זאת, בטופס ההודעה על התאונה מטעם הנתבע 1 נאמר שהנהג של רכב התובעת עבר את הצומת "באור אדום".

9. למעשה, בטפסי ההודעה על התאונה, שני הנהגים אומרים את אותם הדברים בדיוק, כל אחד על פי נקודת ראותו, קרי "אני בירוק" ולכן ברור ש"הוא באדום" (גרסת נהג רכב התובעת), ואפשר לומר את אותו הדבר גם הפוך, "הוא באדום" ולכן ברור ש"אני בירוק" (גרסת הנתבע 1).

9. אומנם, הנתבע 1 העיד בבית המשפט שהוא תחילה עצר את רכבו ברמזור שמכיוון נסיעתו ורק לאחר שהרמזור התחלף לירוק, נכנס אל תוך הצומת, בעוד שדברים אלה לא נאמרו כלל על ידו בטופס ההודעה מטעמו על התאונה. עם זאת, איך בכך די על מנת להטות את הכף לטובת התובעת על מנת לקבוע שמדובר בראיה עודפת שמחייבת קביעה פוזיטיבית במאזן ההסתברויות, שהנתבע 1 אכן נכנס אל תוך הצומת "באור אדום", כפי טענתה של התובעת.

10. התובעת טוענת שעדותו של הנתבע 1 בבית המשפט שאכן עצר את רכבו ליד הרמזור ורק לאחר שהתחלף מאדום לירוק, הוא נכנס לצומת, היא בגדר עדות כבושה ונאמרה מתוך כוונה להתאים את העצירה לעובדת קיומו של גלאי דרישה ופסיחה ברמזור שמכיוון נסיעתו, ובדרך זו לאשש את טענתו שאכן עבר בירוק. לדעתי, טענה זו איננה מסייעת לתובעת בהוכחת תביעתה, וזאת שני טעמים:

א. ראשית, הנטל הוא על התובעת להוכיח שהנתבע 1 עבר את הרמזור מכיוון נסיעתו באור אדום. במצב של גרסה מול גרסה, התובעת היא זו שחייבת להביא את הראיה העודפת שמוכיחה את הטענה שהנתבע 1 עבר את הצומת באור אדום, ואין חובה על הנתבעים להביא ראייה עודפת שתאשש את גרסתו של הנתבע 1 שעבר את הצומת באור ירוק.

ב. שנית, הראיה העודפת שעל התובעת להביא, לא יכולה להתמלא מהעדר קיומה של ראייה עודפת אצל הנתבע 1. במילים אחרות, "היש" של התובעת (קרי, הראיה העודפת שהנתבע 1 עבר את הצומת ברמזור אדום) לא יכול להתמלא מה-"אין" של הנתבע 1 (קרי, העדות הכבושה שמסר בבית המשפט שעצר ליד הרמזור עם גלאי הדרישה והפסיחה ושלא הופיעה בטופס ההודעה על התאונה).

11. לסיכום, התביעה נדחית. התובעת תשלם לנתבעת 2 הוצאות משפט כדלקמן:

א. 1170 ₪ בגין שכרו של המומחה מטעם הנתבעים עבור התייצבותו לדיון בבית המשפט.

ב. 600 ₪ בגין שכר התייצבותו של הנתבע 1 בבית המשפט.

ג. 1,800 ₪ בגין שכר טרחת עורך דין.

כל הסכומים שצוינו לעיל ישולמו תוך 30 יום מהיום ולאחר מכן יישאו בהפרשי הצמדה וריבית כחוק עד מועד התשלום בפועל.

זכות ערעור תוך 45 ימים.

המזכירות תשגר העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ח כסלו תש"פ, 16 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.