טוען...

הוראה לנציג ציבור - בתי דין לעבודה להגיש חתימות נ.צ

משה טוינה13/06/2017

לפני: כב' השופט משה טוינה

נציג ציבור (עובדים) מר דוד פטיטו

נציגת ציבור (מעסיקים) גב' איריס ליברובסקי

התובע:

שמעון בן ישי, (ת.ז.-067582346)

-

הנתבע:

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: עו"ד אתי צור-אסרף

פסק דין

1. עניינו של פסק דין זה בתביעה שהגיש מר שמעון בן ישי (להלן: "התובע") נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע") בעקבות החלטת פקיד תביעות מיום 21.08.2016 אשר דוחה את תביעת התובע לתשלום דמי פגיעה על פגיעה בכתף ימין.

העובדות:

2. התובע יליד 1959, הועסק בידי עמותת "בבית" כמטפל סיעודי מאוגוסט 2015 ועד ליום 14.02.2016.

במסגרת עבודתו זו, טיפל התובע בקשיש ב.י (להלן: "הקשיש"). בשגרה, העבודה התבצעה בימים א-ה מהשעה 08:00 ועד השעה 10:00 ומהשעה 16:00 ועד השעה 18:00. לצד העבודה במתכונת הרגילה כמתואר לעיל, נדרש התובע לעיתים לעבוד מעבר למסגרת השעות הרגילה ובסופי שבוע - שישי ושבת[1].

העבודה עם הקשיש כללה תמיכה בקשיש בפעולות היומיום – החלפת חיתולים, הלבשה ורחצה. על פי גרסתו של התובע, כמטפל סיעודי בקשיש, נדרש ממנו להעביר את הקשיש ממצב שכיבה לישיבה ומכיסא לכיסא, כשש פעמים ביום בממוצע[2].

בחודש מאי 2016 הגיש התובע לנתבעת תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה. בתביעה טען התובע כי כתוצאה מהעבודה עם הקשיש כמתואר לעיל נפגע בכתף ובזרוע ימין, וביקש להכיר בפגיעה כתאונה בעבודה.

בהחלטת פקיד התביעות מושא התביעה מאוגוסט 2016, נדחתה בקשת התובע להכיר בפגיעה כתאונה בעבודה מהנימוקים המפורטים להלן:

"1. על פי המסמכים שבידנו, לא הוכח קיום אירוע תאונתי/ אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתך מ 8.2015 ואשר הביאו לפגיעה בכתף הימנית שלך.

2. מבחינה רפואית לא הוכח קיום קשר סיבתי בין מחלתך לבין תנאי עבודתך בטיפול בקשיש.

3. מחלתך התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה. לפיכך, אין לראות במחלתך כתאונת עבודה"[3].

תמצית טענות הצדדים:

3. בעקבות החלטת פקיד התביעות הוגשה התביעה מושא פסק דין זה שבה ביקש להכיר בפגיעה ממנה הוא סובל בכתף ובזרוע ימין, כתאונה בעבודה, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] - תשנ"ה 1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי").

בקצירת האומר, אין התובע מייחס את הפגיעה לאירוע תאונתי מוגדר בזמן ובמקום. לטענתו הפגיעה ממנה הוא סובל בכתף ובזרוע ימין נגרמה מעבודתו כמטפל סיעודי בתקופה שמסוף אוגוסט 2015[4] ועד אמצע פברואר 2016 שבמסגרתה נדרש, להרים את הקשיש מספר פעמים ביום[5].

4. לטענת הנתבע דין התביעה להידחות מנימוקי פקיד התביעות.

אשר לדעתנו:

5. כאמור לעיל, אין התובע בתביעה שלפנינו טוען לאירוע תאונתי בעבודה המוגדר בזמן ובמקום אשר בעקבותיו נגרמה הפגיעה בכתף ובזרוע ימין. על רקע זה, יש לבחון את התביעה להכיר בפגיעה הנטענת כתאונה בעבודה, על פי הלכת המיקרוטראומה.

6. הלכת המיקרוטראומה הינה יציר הפסיקה שפותחה על מנת לפצות את המבוטחים בגין פגיעה מעבודה שמחד איננה מחלת מקצוע ומאידך, איננה תאונת עבודה במובנה הרגיל – אירוע פתאומי, המוגדר בזמן ובמקום אשר גרם לפגיעה[6]. הכרה בפגיעה כתאונת עבודה על פי הלכת המיקרוטראומה, מצריכה את המבוטח להוכיח כי במסגרת עבודתו, נדרש לביצוע תנועות חוזרות ונשנות על פני פרק זמן, הפועלות על מקום מוגדר בגוף[7]. תנועות שכל אחת מהן הן בגדר אירוע תאונתי זעיר אשר במצטבר מתבטא בפגיעה בכושר העבודה של המבוטח[8].

7. כמצוין לעיל, במקרה שלפנינו מדובר בתובע אשר עבד תקופה קצרה בת מספר חודשים כמטפל סיעודי. במהלך אותה תקופה עבד התובע כ-4 שעות ביום, שעתיים בבוקר ושעתיים אחר הצהריים והרים את הקשיש פעמים ספורות בכל משמרת (כשלוש פעמים במשמרת).

8. מכאן שבעניינינו לא התקיים בעבודת התובע היסוד העובדתי שהוא תנאי להכרה בפגיעה לה טוען התובע כתאונת עבודה על פי תורת המיקרוטראומה - רצף של תנועות זהות או זהות במהותן החוזרות על עצמן על פני פרק זמן מוגדר.

9. סוף דבר, התביעה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. הערעור על פסק הדין הוא בזכות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים. את הערעור יש להגיש תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין למבקש.

ניתן היום, י"ט סיוון תשע"ז, (13 יוני 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

תיאור: משה טוינה

נציג עובדים-

מר דוד פטיטו

משה טוינה, שופט

נציגת מעסיקים –

גב' איריס ליברובסקי

  1. ראה עדות התובע עמוד 4 לפרוטוקול מיום 07.06.2017 שם נשאל התובע והשיב: "ש. נכון לומר שהיית עובד משעה 08:00 עד 10:00 וחוזר משעה 16:00 עד 18:00? ת. כן. לא כל הזמן כיוון שגרתי 100 מטר מהקשיש היה לי קל יותר כל פעם שהיו צריכים היו מתקשרים אלי, הבן אדם שצריך לבוא לא הגיע, תבוא הייתי גר קרוב אליו". ובמקום אחר נשאל התובע ושהשיב "ש. מה היו הימים הקבועים שלך? ת. מראשון עד חמישי, לפעמים הייתי נשאר שישי ושבת".

  2. בהקשר זה, נפנה לתשובת התובע "לשאלון למבוטח בגין מיקרוטראומה – כתף" נספח נ/6 לתיק המוצגים ששם נשאל התובע על תדירות הפעולות שלטענתו גרמו לפגיעה ממנה הוא סובל בכתף והשיב כדלקמן: "ש. תאר במדויק ופרט את הפעולות אותם אתה מבצע תוך פירוט התנועות הנדרשות לביצוע הפעולות – אני צריך כוח פיזי בהרמת הקשיש השוקל 120 ק"ג מרוב משקלו נפגע כתף ימין ופרק יד ימין אני מוריד אותו למיטה מכיסא גלגלים וחוזר חלילה וצורך הרבה מאמץ על היד וכתף ימין. ש. באיזה תדירות אתה מבצע את הפעולות? ת. שלוש פעמים ביום בבוקר צהריים וערב שש פעמים ביום".

  3. החלטת פקיד תביעות מאוגוסט 2016 המצורפת לכתב התביעה.

  4. זאת שעה שלגרסת התובע הוא התחיל את עבודתו, כמטפל סיעודי, ביום 24.08.2015 כאמור בשאלון למבוטח נספח נ/6 לתיק המוצגים ועבד כמטפל סיעודי עד ליום 14.02.2016.

  5. וכך הדברים באים לביטוי במכתב שהגיש לבית הדין ביום 07.06.2017 " הקשיש... היה בן אדם נכה, מרותק לכיסא גלגלים וכבד משקל את כל עוצמת ידי הכנסתי לתוך בית שיחיו כדי להעמידו על הרגליים מרוב מאמץ זרועי בעבודה יומיומית עימו כתף ימיני הפכה למודלקת". עמוד 2 למכתב.

  6. עב"ל 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי– אסתר נוח, ניתן ביום 22.12.2014.

  7. עב"ל 46178-03-14 פלונית נגד המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 26.09.2016.

  8. עב"ל 703-05-13 גלינה אודוביצ'נקו נגד המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 05.03.2015 פסקה 11.

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
13/06/2017 הוראה לנציג ציבור - בתי דין לעבודה להגיש חתימות נ.צ משה טוינה צפייה
צדדים בהליך
תפקיד שם בא כוח
תובע 1 שמעון בן ישי
נתבע 1 המוסד לביטוח לאומי אלי בלום