1. לפניי בקשה לסילוק על הסף של ההליך בו פתח המבקש, לרבות ביטול צו המורה על עיכוב זמני של ההגבלה על חשבון בנק על שם המבקש המתנהל אצל המשיב (להלן – "הבנק").

אציין כבר כעת, כי החלטתי לקבל את הבקשה ולהורות על סילוקו על הסף של ההליך.

כללי

2. המבקש הגיש "כתב תביעה לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981", כאשר הלכה למעשה מדובר בבקשה לגריעת שני שיקים אשר סורבו בחשבונו בבנק, וזאת בהתאם להוראת סעיף 10(א) לחוק שיקים ללא כיסוי התשמ"א- 1981 (להלן: "חוק שיקים ללא כיסוי"). בד בבד, הגיש המבקש בקשה במעמד צד אחד, לעיכוב מועד החלת הגבלת חשבונו בבנק, ומבוקשו ניתן לו.

3. ביסוד הבקשה עומדת החלטת הבנק להגביל את חשבונו של המבקש, לאור סירובם לפרעון של עשרה שיקים שפורטו בסעיף 6 לבקשה, כאשר טיעוני המבקש בבקשה התמקדו בשני שיקים, מס' 8 ו- 10, מתוך עשרת השיקים הנ"ל. לטענת המבקש, שני השיקים הללו סורבו ללא הצדקה, וזאת למרות שהופקד סכום השיקים (שיק מס' 8 על סך 21,500 ₪ ושיק מס' 10 על סך 5,000 ₪), כמוסכם עם המחלקה העסקית בבנק. לשיטת המבקש, היה לו יסוד סביר להניח כי הבנק יפרע את שני השיקים הנ"ל, זאת מכוח הסכמה מפורשת מול המחלקה העסקית, לפיה בכל יום עסקים בשעות הבוקר, במידה והחשבון נמצא ביתרת חריגה, השיק שיופיע בחשבון יסומן כשיק חוזר, ולאחר שהמערער יפקיד כספים בחשבונו תבוטל ההחזרה. בכל הנוגע לשיק מס' 8 על סך 21,500 ₪ נטען כי השיק הוחזר חרף כך שבאותו היום החשבון הראה יתרת זכות. אשר לשיק מס' 10 על סך 5,000 ₪ נטען, כי באותו היום התבצעה העברת זהב, אולם פקיד הבנק שכח לבטל את ההחזרה. עוד נטען, כי בחשבון המערער פיקדונות וחסכונות בסך 41,508 ₪ וכי השיקולים שהנחו את הבנק בהחזרת השיקים הם שיקולים זרים ולא ענייניים. המבקש הוסיף וציין, כי הגבלת החשבון תפגע בשמו הטוב ותפגע בעסקיו השוטפים.

4. הבנק הגיש בקשה לסילוק ההליך על הסף. נטען, כי נכון למועד הבקשה לסילוק על הסף, סורבו בחשבון המבקש 17 שיקים בסך הכל, קרי 15 שיקים מלבד שני השיקים שהמבקש העלה טענות ביחס אליהם, כך שלמעשה הדיון בבקשה התייתר, שכן אף אם בית המשפט ייעתר לטענות המבקש במלואן, עדיין תחול הגבלה על חשבונו, לנוכח המספר הכולל של השיקים שסורבו לפירעון. הבנק העלה טענות נוספות, ובכללן, כי המבקש לא צירף תצהיר כנדרש בדין; כי המבקש לא מילא אחר התנאי המקדים להגשת הבקשה, הקבוע בהוראת סעיף 4(3) לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי דין ) התשמ"א- 1981 (להלן: "התקנות") ולפיו היה עליו לפנות לבנק טרם הגשת הערעור ולבקש את ביטול הבאת השיקים מושא בקשתו ממניין השיקים המסורבים; וכי הסעד שהתבקש בסעיף 21 לבקשה - "עיכוב הליכי ביצוע הגבלה", הוא סעד שלא ניתן לזכות בו במסגרת הליך זה.

5. במסגרת תגובת המבקש לבקשת הבנק, חזר המבקש על טענותיו בבקשה, והוסיף כי גם דינם של שלושת השיקים הראשונים שפורטו בסעיף 6 לבקשה להימחק, שכן חלפה למעלה משנה ממועד סירובם. כמו כן נטען, כי למבקש היה יסוד סביר להניח שגם השיקים הנוספים שסורבו לאחר הגשת הבקשה, ייפרעו.

בתשובה לתגובה, חזר הבנק על טענותיו.

דיון והכרעה

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין ההליך להיות מסולק על הסף. להלן נימוקיי.

7. כאמור, בעת הגשת הבקשה מושא הליך זה, סורבו בחשבון המבקש 10 שיקים (כאשר דובר בשיקים עם זמני פרעון שונים, החל מיום 22.11.15 ועד 7.11.16). טענות המבקש במסגרת הבקשה נגעו לשני שיקים (מס' 8 ו- 10 ברשימת השיקים).

כעת מתברר, כי מלבד עשרת השיקים הנזכרים בבקשת המבקש, קיימים שבעה שיקים נוספים שסורבו, לאחר שהמבקש פתח בהליך, מיום 5.12.16 ועד ליום 12.12.16 (נספח "ב" לבקשת הבנק לסילוק על הסף). משמע, נכון להיום יש בחשבון המבקש 17 שיקים שסורבו.

פשיטא, גם אם תתקבלנה טענות המבקש בעניין שיקים מס' 8 ו- 10, עדיין יישארו בחשבונו 15 שיקים מסורבים, כך שקבלת טיעוניו לא תמנע את הגבלת החשבון.

8. בתגובה לטיעוני הבנק בנדון העלה המבקש שתי טענות – האחת לפיה שלושת השיקים הראשונים המפורטים בבקשתו המקורית אינם באים במניין לצורך הגבלת חשבונו, משום שהם סורבו לפני למעלה משנה, והשניה לפיה גם השיקים "החדשים", שסורבו לאחר הגשת הבקשה, דינם להיגרע הואיל ולמבקש היה יסוד סביר להניח כי גם הם יפרעו.

אין בטענות המבקש בנדון כדי לסייע לו.

ראשית, נכון למועד בו ניתנה ההודעה על הגבלת החשבון (16.11.16), טרם חלפה שנה מהמועד בו סורבו כל השיקים מושא הבקשה, ללא יוצא מהכלל.

שנית, גם אם שלושת השיקים הראשונים המפורטים בסעיף 6 לבקשה לא יובאו במניין השיקים לצורך הגבלת חשבונו של המבקש, וזאת ביחד עם שני השיקים לגביהם הפנה המבקש את טיעוניו בבקשה (שיקים מס' 8 ו- 10), עדיין יוותרו בחשבונו של המבקש, נכון להיום, עשרה שיקים מסורבים, אשר די בהם כדי להביא להגבלת החשבון.

שלישית, אין בטיעוני המבקש ביחס לשבעת השיקים שסורבו לאחר הגשת הבקשה כדי לסייע לו, שכן מלבד העובדה שהמבקש לא ביקש במסגרת בקשתו לגרוע שיקים אלה ממניין השיקים שסורבו (וגם לא ביקש לתקן את בקשתו בנדון בעקבות בקשת הבנק), טענתו ביחס לשיקים אלה, לפיה היה לו יסוד סביר להניח כי השיקים ייפרעו, נטענה בעלמא, מבלי לבססה בתצהיר. למעלה מהנדרש אוסיף, כי קשה להלום שהיה למבקש יסוד סביר להניח כי שבעת השיקים הנ"ל ייפרעו, וזאת בשים לב לכך שהשיקים סורבו לאחר שהמבקש ידע כי הבנק הגביל את חשבונו על רקע סירוב שיקים.

9. המסקנה היא שהדיון ביחס להליך זה הפך לתיאורטי, שכן דין חשבונו של המבקש להיות מוגבל, גם אם טענותיו במסגרת הבקשה מושא ההליך תתקבלנה במלואן.

10. במאמרו של כב' השופט י' עמית "חוק שיקים ללא כיסוי התשמ"א 1981 (פורסם בפרקליט מד(ג) 449), קיימת התייחסות מפורשת למקרים כגון דא. כך ציין כב' השופט עמית במאמרו הנ"ל (עמ' 459):

"גריעת מספר שיקים מן המניין אינה "מוחקת" את השיקים שנותרו כמסורבים. לכן אם יתווספו שיקים מסורבים נוספים באופן שמספר השיקים המסורבים יגיע שוב לעשרה בתוך תקופה של שנה, יוגבלו החשבון ובעליו"

ובהמשך (עמ' 460 למאמר):

"שיקים נוספים של הלקוח שסורבו שעה שערעורו תלוי ועומד בפני בית המשפט, נכללים אף הם במניין השיקים המסורבים. לעניין זה אין נפקא מינה, אם סורבו השיקים בתקופה שבה ניתן סעד זמני המעכב את תחילת ההגבלה. דהיינו הליכי הערעור ועיכוב ההגבלה אינם מקנים ללקוח "חסינות" בפני סירוב שיקים נוספים. לעיתים עד לבירור הערעור לגופו מסורבים שיקים נוספים, מה שמייתר את הדיון המשפטי."

11. גם בפסיקה נקבע כי מקום בו הדיון הופך תיאורטי , אין מקום להמשיך ולקיים אותו (ראו: עשא 18446-06-15 אורי דרור נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (פורסם במאגרים, 2015); ע"א (ת"א) 32539-05-13 אינגבר נ' בנק איגוד (פורסם במאגרים, 2013).

12. הגם שדי באמור כדי להורות על סילוקו על הסף של ההליך, אציין כי יש ממש גם בטענת הבנק, לפיה תנאי מקדמי להגשת בקשה לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי, הוא כי על המבקש לפנות לבנק בבקשה לביטול הבאת השיקים נשוא הבקשה ממניין השיקים המסורבים, כאשר על המבקש לצרף עותק מהפניה לבקשה ומתשובת הבנק (תקנה 4(3) לתקנות ). מדובר בדרישה אשר הוכרה בפסיקה כמהותית (ראו: רע"א 36199-01-11 חוצבי הנגב והדרום בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (פורסם במאגרים, 2011). טענת המבקש במסגרת תגובתו לבקשת הבנק לפיה הוא פנה לבנק (פסקה 7 לתגובה), לא נתמכה בתצהיר וגם לא צורפה אסמכתא לביסוסה.

13. בהינתן כל האמור לעיל, ובמיוחד מאחר והדיון בעניינו של המבקש הפך תיאורטי, אני מורה על סילוק ההליך על הסף.

14. הצו שניתן ביום 29.11.16, מתבטל מיניה וביה.

15. הדיון הקבוע ליום 21.5.17 מבוטל בזאת.

16. המבקש יישא בהוצאות הבנק בהליך בסך 1,500 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים אחרת אשר יישאו הפרשי ריבית והצמדה עד מועד התשלום בפועל.

המזכירות תעביר החלטה זו לצדדים ותפעל לסגירת התיק.

ניתן היום, כ"ה שבט תשע"ז, 21 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.