1. הנתבע הגיש בקשה לביטול פסק דין שניתן נגדו, במעמד צד אחד ובהעדר הגנה.

הרקע ותמצית טענות הצדדים

2. עסקינן בתביעה לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965 (להלן: החוק).

לטענת הנתבע, כתב התביעה – וכן פסק הדין – מעולם לא הומצאו לו כדין, שכן המסמכים נשלחו לכתובת גרושתו של הנתבע, שאינו מתגורר בה לפחות עשר שנים. הנתבע טען כי קיבל מגרושתו את כתב התביעה – ללא טופס הזמנה לדין – רק בתחילת חודש ינואר 2017, והוא התלבט אם לפנות ללשכה לסיוע משפטי, וכאשר בחר לפנות לבא כוחו (המייצגו ללא תשלום), כבר ניתן נגדו פסק הדין.

בנוגע לסיכויי ההגנה נטען כי כתב התביעה עמום, סכום הפיצוי הנדרש חורג מהמקובל, העובדות שהובאו בו אינן נכונות וחסרות, וכי יש לנתבע הגנות טובות לפי הוראות החוק.

עוד נטען בבקשה כי הנתבע הינו פושט רגל, והוא אינו יכול להיתבע בהעדר אישור מבית המשפט המחוזי, אישור שלא ניתן.

3. התובע התנגד לבקשה, וטען כי כתב התביעה נמסר לאשתו אל הנתבע, כי הנתבע לא הצהיר מהו מקום מגוריו בפועל, ואין משמעות לכתובתו הרשומה. התובע טען כי מסירת כתב התביעה נעשה על ידי אשת הנתבע שהיא דוורית היישוב, והיא חתמה על אישור המסירה. לפיכך סבור התובע כי אין מקום לביטול פסק הדין מחובת הצדק. עוד טען התובע כי אין סיבה טוב למחדלו של הנתבע בהימנעותו מהגשת כתב הגנה, וכי סיכויי הצלחתו להתגונן קלושים, ועל כן אין מקום לביטול פסק הדין במסגרת שיקול דעת בית המשפט.

לאחר שביקשתי את התייחסות התובע לסוגיית פשיטת הרגל של הנתבע ולצורך באישור בית המשפט הדן בפשיטת הרגל לניהול ההליך, הגיש התובע השלמה לעמדתו, וטען כי הליך יעוכב בשל מתן צו כינוס רק באם מדובר בחוב בר תביעה. בענייננו, עמדת התובע היא כי מדובר בתביעת נזיקין לנזק בלתי קצוב, בגין עוולה נזיקית, אשר אינה ברת תביעה בהליך פשיטת רגל, ולכן אין צורך ברשות בית המשפט המחוזי לפתוח או לנהל הליך זה.

דיון והכרעה

4. אקדים ואציין כבר בשלב זה כי מצאתי לקבל את הבקשה ולבטל את פסק הדין שניתן בהעדר הגנה, וכי לטעמי נדרש אישור של בית משפט מחוזי לצורך ניהול ההליך. ואנמק.

ביטול פסק הדין

5. אין מקום לביטול פסק הדין מטעמי צדק. אישור המסירה המתייחס למסירת כתב התביעה לידי הנתבע (צורף לתגובת התובע לבקשה) נחתם על ידי "שלומית", הרשומה הן כמבצעת המסירה והן כמקבלת המסמכים. שלומית היא גרושתו של הנתבע – כך לדבריו – והיא סימנה על גבי אישור המסירה כי זו בוצעה "למי שגר עמו בבית".

הנתבע לא צירף תצהיר של שלומית שיבהיר מדוע חתמה על האישור כמי שמתגוררת עם הנתבע בבית, ומדוע לא העבירה לאלתר את המסמכים לידי הנתבע לאחר שקיבלה אותם לידיה. בנסיבות אלו, לא ניתן לקבוע כי לא בוצעה מסירה כדין.

6. עם זאת, לא ניתן לקבוע – כפי שסבור התובע – שסיכויי ההגנה אפסיים, ויש מקום לאפשר לנתבע להוכיח את ההגנות העומדות לו, לשיטתו, מכח החוק. כפי שפסק בית המשפט המחוזי ברת"ק (באר שבע) 12626-12-11, אליהו ג'רבי נ' יעל בן משה [11.01.12]:

"אי ביטול פסק הדין כמוהו כנעילת שערי המשפט בפני המבקש זאת, תוך מניעת אפשרות קיום בירור ענייני והוגן של הנושא שבמחלוקת והכרעה בו על סמך ראיות של צד אחד בלבד. אין לשכוח, שסדר הדין אינו אלא אמצעי להשגת המטרה של עשיית משפט צדק ואין להפוך את האמצעי למטרה בפני עצמה. בתי המשפט נזהרים ב'נעילת שערי בית המשפט', במיוחד לאור חשיבותה של זכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד במשפט הישראלי, ויש אף שרואים בה כזכות חוקתית של ממש."

7. בנסיבות אלו מצאתי כי יש מקום לביטול פסק הדין על בסיס שיקול הדעת הקיים לבית המשפט, ואולם בצד ביטול זה יש לחייב את הנתבע בתשלום הוצאות לתובע, שפתח תיק הוצאה לפועל ובירור תביעתו התעכב.

בפסיקת סכום זה לקחתי בחשבון את מצבו הכלכלי של הנתבע המצוי בהליכי פשיטת רגל. אני מודעת לטענות התובע בתגובתו לבקשה (בסעיף 8 לתגובה) אולם אלה לא נתמכו באסמכתאות או בתצהיר, ועל כן לא ניתן לבסס עליהם קביעה עובדתית כלשהי.

השלכות צו הכינוס

8. עם ביטול פסק הדין, ניתן לכאורה לאפשר לנתבע להגיש כתב הגנה. עם זאת, אינני מקבלת א עמדת התובע כי הוא רשאי לנהל הליך זה בלא אישור של בית המשפט הדן בפשיטת הרגל.

9. אמנם, סעיף 72 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980 (להלן: הפקודה) קובע כי "תביעות לדמי נזק בלתי קצובים שאינן נובעות מחוזה או מהבטחה" אינן בנות תביעה בפשיטת רגל, ועל כן אינן דורשות אישור בית משפט להמשיכם. עם זאת, בענייננו התביעה אינה נכללת בהגדרה הנ"ל, וזאת בשל אלה:

ראשית, כתב התביעה הוגש בסכום קצוב, שהועמד על ידי התובע על סך של 141,620 ₪. לא ניתן לקבל טענה נוגדת כעת, לפיה מדובר בתביעת נזיקין בלתי קצובה.

שנית, סכום התביעה (הקצוב, כאמור לעיל) חושב על פי פרמטרים ברורים, שפורטו בסעיף 19 לכתב התביעה. סכום התביעה נקבע על בסיס סכום הפיצוי שהוא "בבחינת רף תחתון, המשחרר את התובע מהצורך להוכיח את נזקו כדי לזכות בו... כעולה מהוראות סעיף 7א לחוק איסור לשון הרע".

שלישית, מאחר שהתובע עתר לפיצוי שאינו דורש הוכחת הנזק, אין צורך לדון בהליך זה בשאלת הנזק, אלא רק בקיומו של לשון הרע לפי עמדת התובע, ובטענת הנתבע כי עומדות לו הגנות שונות על פי החוק.

אין מניעה לנהל עניינים אלה בפני הכונס או הנאמן בהליך פשיטת רגל, ואופיים מצדיק סטייה מההוראה הכללית שבסעיף 72 לפקודה, גם אם זו היתה חלה במקרה דנן.

10. לעניין זה יפים דבריו של כב' הנשיא איתן אורנשטיין בפר"ק (מחוזי תל אביב) 22647-10-16, אורתם סהר תשתיות ובניה בע"מ נ' רזניק פז נבו נאמנויות [03.01.17]:

"ער אני לכך שעסקינן בתביעת נזיקין שלכאורה אינה בת תביעה בהליך חדלות פירעון, ואולם לא ראיתי בכך טעם לשנות ממסקנתי... מעיון בכתב התביעה שהוגש עולה כי עסקינן בטענות פשוטות כגון הטענה בדבר איחור במסירת הדירה שוודאי לא תצריך בירור עובדתי סבוך ומכל מקום תביעת המבקשים נתמכה בחוות דעת מהנדס שיכולה להוות בסיס עובדתי להכרעת הנאמנים. כמו כן אציין כי לטעמי לא מדובר בתביעה נזיקית שבה הנזק לא ידוע או היקף החוב לא ברור, שכן עיון בסעיף 139 לכתב התביעה מעלה כי המבקשים כימתו את ראשי הנזק באופן ברור שהסתכם לסך כולל של 137,187 ₪, קרי, קיימת לכאורה תמונה באשר להיקף הנשייה, ככל שתהיה, וגם בכך טעם שמצדיק לסטות מהכלל שלפיו תביעה נזיקית ברגיל אינה מעוכבת בהליכי חדלות פירעון."

סוף דבר

11. פסק הדין שניתן בהעדר הגנה – מבוטל. על הנתבע לשלם לתובע הוצאות ושכ"ט עו"ד סך 2,340 ₪, ללא קשר לתוצאות ההליך.

12. התובע נדרש לפנות לבית המשפט המחוזי ולבקש אישור להמשיך בהליך זה. ככל שיתקבל אישור להמשך ההליך - על התובע להגיש אישור זה לתיק ולצד שכנגד, זה עד ליום 30.11.17. לא יוגש האישור הנדרש תוך המועד שנקבע - או הודעת עדכון / בקשה אחרת - עד לאותו מועד, תימחק התביעה ללא צו להוצאות, וללא התראה נוספת.

במידה ויוגש האישור, יהיה מחויב הנתבע בהגשת כתב הגנה בתוך 30 יום מיום קבלת עותק אישור בית המשפט המחוזי.

13. התיק יובא לעיוני ביום 04.12.17.

ניתנה היום, י"ד אב תשע"ז, 06 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.