מונחת בפני בקשת המבקש לביטול פסק דין שניתן בהעדרו ביום 08.12.16.

במסגרת פסק הדין, הטלתי על המבקש עונש פסילה לתקופה של חודשיים, פסילה על תנאי לשלושה חודשים לתקופה של שלוש שנים וקנס בסך 1,500 ₪ - וזאת בגין עבירת מהירות , לפי תקנה 54 (א) לתקנות התעבורה.

לטענת המבקש, ביום הדיון נבצר ממנו להגיע מאחר שישב בבית עקב מחלה וגם בתו הקטנה היתה חולה באותה העת ונזקקה להשגחת האם.

המבקש לא ידע איך להודיע לבית משפט על היעדרותו מהדיון, לכן מדובר בסיבה מוצדקת אשר בגינה לא הופיע לדיון.

כמו כן, טען ב"כ המבקש כי העונש שהוטל על המבקש כבד שחורג לחומרא ממתחם הענישה הנוהג, לפיכך אי העתרות לבקשה יגרום לעיוות דין למבקש.

ב"כ המשיבה הביעה התנגדותה מנגד, מהטעם שהאישורים הרפואיים שצורפו אינם תקפים עבור מוסדות משפטיים ואין בהם דבר המצדיק היעדרות לדיון או לחילופין הגשת בקשה הגשת בקשת דחייה. מה עוד, שהאישור שהגיש המבקש הוצא רק ב-20.12.16.

גם בעניין העונש טענה ב"כ המשיבה – כי העונש נמצא במתחם הענישה המקובל ולא יגרם כל עיוות דין בגין אי העתרות לבקשה.

לאחר עיון בבקשה ונימוקיה, החלטתי להיעתר לבקשה באופן חלקי, באופן הזה שהכרעת הדין תישאר בעינה ואילו גזר הדיון יבוטל כך שהתיק יקבע לטיעונים לעונש. וזאת מהטעמים הבאים:

1. לפי המסמכים הרפואיים אותם הגיש המבקש, ניתן לראות כי המבקש חלה יום לפני הדיון, כך שהיה לו מספיק זמן לגלות גישה אחראית ולהגיש לבית המשפט בקשת דחייה עקב מחלה.

2. המבקש לא טען דבר ולא חצי דבר בהתייחס לעבירה המיוחסת לו.

3. העונש שהוטל על המבקש אומנם נמצא בתחום מתחם הענישה אולם מאחר ומדובר בעונש פסילה של רשיון נהיגה ופגיעה בחופש התנועה, סבור אני כי אי העתרות לבקשה יגרום למבקש עיוות דין.

לאור האמור, מורה אני על ביטול גזר הדין שניתן ביום 08.12.16 וקובע התיק

לטיעונים לעונש ליום____________05.04.17 __שעה:_________09.30____.

הודעה תישלח לצדדים.

ניתנה היום, י"ח שבט תשע"ז, 14 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.