1. ברחוב הבונים 54 בקרית טבעון מצוי בית דו משפחתי.

שתי יחידות דיור בצדו המערבי של הבית, שייכות לתובעת. יחידות הדיור מושכרות באופן רצוף מזה כשש שנים.

צדו המזרחי של הבית שייך לנתבעים.

2. עניינה של התביעה שהגישה התובעת כנגד הנתבעים, אשר הועמדה על סך של 33,470 ₪, הוא תשלום פיצוי בגין נזקים והוצאות כספיות שנגרמו לתובעת, לטענתה, בעטיין של עבודות שיפוץ ובניה שביצעו הנתבעים בדירתם.

3. בכתב ההגנה, דחו הנתבעים מכל וכל את טענות התובעת ובתוך כך הכחישו את הנזקים שיוחסו להם – הן את הנזקים אשר כנטען על ידי התובעת נגרמו לה בשל אי השכרת יחידות הדיור / עזיבת השוכרים; והן את הנזקים אשר כנטען על ידי התובעת נגרמו כתוצאה מהשיפוץ שביצעו.

הנתבעים התייחסו בפרוטרוט לכלל טענות התובעת ולנזקים הנטענים וצירפו לכתב ההגנה אסופת מסמכים מטעם גורמים שונים אשר יש בהם, לשיטתם של הנתבעים, כדי לבסס את טענות ההגנה, ולשמוט את הקרקע תחת טענות התובעת.

4. בד בבד עם הגשת כתב ההגנה, הגישו הנתבעים כתב תביעה שכנגד אשר הועמד על סך של 7,970 ₪ ובו דרישתם לפיצוי הנובעת מעבודות השיפוץ שביצעו בשטחם אשר הובילו, לטענתם, להשבחת נכס התובעת וכן דרישה לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו להם בשל הגשת התביעה על ידי התובעת.

התובעת – היא הנתבעת שכנגד, הגישה כתב הגנה במסגרתו טענה כי אין כל בסיס לטענות שפורטו בכתב תביעה שכנגד וכי אליבא דאמת הנתבעים הם שגרמו לנזקים כמפורט בכתב התביעה.

5. בבקשה שהגישו הנתבעים לתיק ביום 23/01/17 נכתב כי יש ברצונם של הנתבעים לזמן 9 עדים אשר מכתבים מטעמם ( לרבות מיילים) צורפו לכתב ההגנה וכדלקמן:

א. רן חטב – דייר לשעבר בדירת הקרקע של התובעת

ב. יעל קפלן – דיירת לשעבר

ג. סופיאן בסול – קבלן בנייה

ד. עידו שנהר – אדריכל ומנהל פרויקט

ה. איתי שנהר – מפקח בנייה

ו. ראובן קורלרו – מהנדס מבנים

ז. מירב – דיירת לשעבר בקומה העליונה של התובעת

ח. ניב – בעל הבית החדש של הנכס

ט. אליעזר קלנברג – השכן השלישי במגרש

6. בהחלטה שניתנה בו ביום התבקשו הצדדים להבהיר עמדתם באשר להתאמת ההליך לדיון בבית משפט זה.

התובעת התנגדה להעברת התיק לבית משפט השלום, מהנימוקים שפורטו בתגובתה מיום 22/02/17, ואילו הנתבעים השאירו את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט כפי שפורט בתגובתם מיום 01/02/17 . בתגובה נוספת שהגישו הנתבעים היום לתיק, בהתייחס לעמדת התובעת, הודגש כי הם עומדים על זימונם של העדים מהטעמים שפורטו בתגובה.

דיון והכרעה

7. לאחר עיון בכתבי הטענות על נספחיהם, ולאחר שבחנתי את עמדות הצדדים, סבורה אני כי אין מדובר בתביעה שמקומה להישמע בבית משפט לתביעות קטנות וזאת לאור ריבוי הטענות המצריכות בירור, הן עובדתי והן משפטי, וזאת בטרם הכרעה בתובענה לגופה.

ולהלן נימוקיי:

8. סעיף 60(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 קובע:

"בית המשפט רשאי לא לדון בתביעה או בתביעה-שכנגד ולהעבירן לבית משפט שלום, אם ראה שהדיון בבית משפט לתביעות קטנות אינו מתאים להן, או אם ראה שהתביעה הוגשה בידי תובע שכבר הגיש באותה שנה באותו בית משפט יותר מחמש תביעות".

השיקולים להעברת דיון מבית המשפט לתביעות קטנות לבית משפט השלום נקבעו בפסיקה ענפה. גישות שונות בענין זה פורטו, בין היתר, בבר"ע (מחוזי י-ם) 525/04 קורן ואח' נ' עיריית ירושלים (14/04/05).

ההכרעה, האם התיק מתאים לדיון בבתי המשפט לתביעות קטנות, מבוססת גם על מטרת הקמת בית משפט לתביעות קטנות וכפי שנקבע ברע"א 292/93 סרבוז נ' ע. אופק בע"מ, פ"ד מח(3) 177, 189-191 (1994) :

""הדרך שנקבעה בחוק שיפוט בתביעות קטנות הייתה לתקוף ישירות את הקשיים הכרוכים בפנייה לערכאות. ואכן, פתיחת שערי המשפט בפני 'האזרח הקטן' היתה גם המטרה המוצהרת של החוק כפי שנכתב בדברי ההסבר: 'עיקר הכוונה בהקמת מוסד שיפוטי זה הוא לאפשר לאזרחים, הנאלצים לוותר על תביעותיהם משום ההוצאות הגדולות הכרוכות בכך והטרדה של משך ההתדיינות, להביא תביעות לסכומי כסף קטנים לפני המוסד השיפוטי החדש'".

באמצעות סדרי דיון פשוטים, דיני ראיות "מרוככים" ואגרות משפט נמוכות, מוסד התביעות הקטנות מעניק לציבור פורום נאות לפתרון סכסוכים אזרחיים המערבים סכומי כסף קטנים".

ובהמשך:

מוסד התביעות הקטנות לא נוצר מתוך מטרה לפתח שיטת דיון יעילה ומהירה כשהיא לעצמה, כי אם מתוך הרצון לסייע לאזרחים ולצרכנים הקטנים להביא את עניינם לפני ערכאה שיפוטית. אלא שכדי להשיג את המטרה הסופית יש הכרח בצמצום הדרישות הפורמאליות ובפישוט ההליכים המקובלים בערכאות השיפוט הרגילות. אמור מעתה: אם כי הליכי דיון מהירים, זולים ובלתי פורמאליים אינם תכליתו של מוסד התביעות הקטנות, יש לייחס להם חשיבות ראשונה במעלה, באשר בלעדיהם לא ניתן להגשים את התכלית שלשמה נוצר מוסד זה, היא פתיחת שערי המשפט בפני האזרח הקטן".

9. הטעם הראשון והחשוב הוא זכותם המהותית של הנתבעים להתגונן כראוי מפני התביעה ואין כל הצדקה לפגיעה בזכות זו.

הנתבעים ביקשו להעיד 9 עדים (כפי שפורט לעיל) ומעיון במסמכים אשר הוגשו מטעם אותם עדים נראה כי יהיה צורך לאפשר עדותם או למִצער, עדות חלקם, על מנת לעמוד על התמונה במלואה.

טענות התובעת בהתייחס לעדים ולמסמכים שהוגשו מטעמם הן טענות אותן יש אומנם לבחון ולשקול, אולם זאת יעשה במסגרת חקירתם נגדית.

אך ברור, כי בשלב זה, טרם נשמעו העדויות, לא ניתן להכריע באשר לטיבן, משקלן ונפקותן.

10. אי הנוחות אשר יכול ותיגרם לתובעת כתוצאה מהעברת התיק אינה יכולה להוות שיקול בנסיבות העניין ואין זאת אלא שהנתבעים זכאים להתגונן במסגרת הליך רגיל ומלא ואין לפגוע בזכותם זו – שהיא, כאמור, זכות מהותית ועקרונית.

11. יתרה מכך – נוכח הנספחים שצורפו לכתב התביעה ובפרט המסמך מאת מהנדס הבניין, נראה כי גם לתובעת, אשר העמידה את תביעתה על סכום המגיע כמעט לתקרת סמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות, יכול שתצמח תועלת מהעברת הדיון מאחר שהותרת ההליך בבית משפט זה לא תאפשר בירור מעמיק וממצה בטענות הצדדים ובכלל זה בטענותיה שלה.

12. אציין, כי התיק מצוי בשלב מקדמי ביותר, טרם התקיים דיון לגופם של כתבי הטענות ונוכח טיבה של המחלוקת והבירור הנדרש, לרבות קיום הליכים מקדמיים – הרי שבמסגרת דיון בבית משפט השלום, יוכלו הצדדים ליטול ייצוג משפטי.

התוצאה:

13. בהתאם לסמכותי לפי סעיף 60 ( ב) לחוק בתי המשפט נוסח משולב, תשמ"ד  - 1984, אני מורה על העברת התיק לבית משפט השלום.

נוכח סכום התביעה הדיון יתקיים בהליך של סדר דין מהיר.

בנסיבות הענין, אין צו להוצאות.

14. התובעת תגיש כתב תביעה מותאם להליך של סדר דין מהיר ותדאג לתשלום הפרשי אגרה עד ליום 19/04/17 .

הדיון שנקבע ליום 25/05/17 מבוטל.

הערה לסיום:

בתגובתה מיום 22/02/17 טענה התובעת כי לוּ הייתה מגישה את התביעה לבית משפט השלום ולא לבית משפט זה – אזי היה סכום התביעה גבוה יותר ( סעיף ה' לתגובה).

נוכח טענה זו, תינתן לתובעת שהות עד ליום 30/03/17 על מנת לשקול הגשת בקשה למחיקת התביעה לשם הגשת תביעה חדשה.

ככל שהתובעת תבקש לעשות כן, איעתר לבקשה ואורה על מחיקת התביעה ללא צו להוצאות שאז תוכל התובעת לשקול את המשך הליכים שברצונה לנקוט, ככל שתמצא לנכון לעשות כן.

המזכירות תמציא לצדדים החלטה זו.

ניתנה היום, ז' אדר תשע"ז, 05 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.