07 פברואר 2018

1. זהו פס"ד בתביעת התובע להבטחת הכנסה, לאחר שהתביעה שהגיש למוסד לביטוח לאומי (להלן: המוסד או הנתבע), נדחתה, בשל אי שיתוף פעולה, לפי סעיף 19 לחוק הבטחת הכנסה תשמ"א – 1980 (להלן: החוק).
   
2. הרקע לתביעה:
   1. התובע הינו גרוש אב ל 3 ילדים.
   2. התובע קיבל גמלת הבטחת הכנסה מחודש 7/2014 ועד 02/2016.
   3. ביום 8.3.2016 הודיע המוסד לתובע כי תביעתו לגמלת הבטחת הכנסה מחודש 3/2016 נדחתה מהנימוקים הבאים:

"מבדיקה שערכנו אינך מתגורר בכתובת שמסרת לנו כלומר בבית הוריך מזה מס' חודשים ולכן החל מחודש 3/2016 אין זכאות לפי סעיף 19 לחוק הבטחת הכנסה לא נבדקו כלל יתר תנאי הזכאות. לצורך בחינת הזכאות מחדש יש להמציא הצהרה על כתובת מגורים וחוזה שכירות או צילום ת"ז מעודכנת לכתובת החדשה בהתאם".

• 1. התובע המציא למוסד תצהיר של חברו לפיו התובע ישן אצלו מזה מספר חודשים. חקירה שנערכה על ידי המוסד לא מצאה את התובע לא בבית הוריו ולא בבית חברו.
     

1. הפלוגתא, כפי שנקבעה בדיון המוקדם:

האם בדין דחה המוסד את התביעה על פי סעיף 19 לאור אי מסירת מידע כנדרש?

4. דיון:

א. סעיף 19(א) לחוק קובע כדלקמן:

"(א) לצורך קביעת הזכאות לגמלה או המשך תשלומה, חייב התובע גמלה או המקבל גמלה, לפי דרישת המוסד לביטוח לאומי-

1. למסור למוסד לביטוח לאומי כל ידיעה או מסמכים שברשותו או שבאפשרותו לקבלם, לרבות תצהירים;
2. לעמוד לבדיקה רפואית או לבדיקה של פסיכולוג, של מומחה תעסוקה, של מומחה שיקום או של מומחה אחר, הכל לפי העניין;
3. להופיע לפני מי שהמוסד לביטוח לאומי קבע לכך ולמסור לו כל מידע שיידרש.
   1. כל עוד לא קויימה דרישה לפי סעיף קטן (א), רשאי המוסד
      לביטוח לאומי לעכב את הטיפול בתביעה, להפסיק תשלומה
      של גמלה או להחליט על אי-מתן הגמלה".

בדברי ההסבר להצעת החוק לעניין סעיף 19 נאמר:

"...[הסעיף בא] להעניק למוסד סמכות רחבה לחקור ולהשיג כל מידע הדרוש לו לצורך החלטה בתביעה לגמלה או לצורך המשך תשלומה, וכן לחייב אדם במסגרת ידיעות שברשותו בקשר לכך. סמכויות אלה דרושות כדי לאפשר למוסד להפעיל מערכת בקרה יעילה ולהבטיח תשלום גמלה לאלה הזכאים לכך בלבד"

(ה"ח תש"ים עמ' 8).

ב. לאור לשון החוק, וע"פ הפסיקה, מעניק סעיף 19 לפקיד התביעות שיקול דעת רחב, הן לגבי המסמכים המתבקשים מן המבוטח והן לגבי הסנקציות שרשאי הנתבע לנקוט אם המבוטח לא יעמוד בדרישות. אמנם נטיית בתי הדין לעבודה שלא לעשות שימוש רב בסעיף זה ולהעדיף לתת לתובע הזדמנות לשיתוף פעולה על מנת לקבל את זכויותיו, אלא שישנם מקרים בהם בית הדין לא יתערב בשיקול דעת המוסד, ובמיוחד כאשר בית הדין משתכנע כי נעשו מאמצים מצד המוסד לאפשר לתובע להמציא מסמכים, ו/או כי נראה על פניו כי אי שיתוף הפעולה נובע מהתחמקות לגלות את האמת או מהיעדר זכות מהותית (שאם לא כן היה משתף פעולה, ומוסר מסמכים נכונים ו/או משתף פעולה עם המוסד בחקירותיו).כפי שיובהר בהמשך שוכנענו במקרה שלפנינו כי אין מקום להתערבות בית הדין וכי אי מסירת כתובת נכונה ואי שיתוף פעולה עם המוסד יש בהם כדי ללמד על רצון להתחמק מבדיקת האמת.

ג. ב"כ התובע טוענת בסיכומיה כי הפסקת תשלום הגמלה בהתאם לסעיף 19 נעשה שלא כדין. לטענתה, טרם ההחלטה על הפסקת תשלום הגמלה לא פנה המוסד לתובע בדרישה לקבלת מידע ולפיכך לא היה מקום להפסיק את תשלום הגמלה על פי סעיף זה. אכן, כטענת ב"כ התובע, דרישת המוסד למידע עלתה לראשונה במכתבו של המוסד לתובע מיום 8.3.2016 בו הודע לו על הפסקת תשלום הגמלה. עם זאת, על פי לשון הסעיף רשאי המוסד, לדרוש כל מידע רלוונטי וכן להפסיק את תשלום הגמלה עד לקיומה של הדרישה. בענייננו, חקירות המוסד העלו ספק של ממש באשר למקום מגוריו של התובע וזאת לאחר מספר חקירות שנערכו בעניינו, אשר על פיהם לא נמצא בכתובות שמסר, למרות תצפיות ותחקור השכנים. לפיכך, ועד לקבלת המידע הדרוש והמלא מהתובע - רשאי המוסד להפסיק את תשלום הגמלה.

ד. במהלך עדותו קבל התובע על כך שהנתבע עורך לו חקירות ופוגע בפרטיותו, וכי אינו חייב למסור למוסד דין ושבון על חיוו ועם מי הוא חי. אלא, שהתובע, כמי שמבקש לקבל הבטחת הכנסה מקופת הציבור, חייב לשתף פעולה עם חוקרי המוסד על מנת לאפשר למוסד לברר את כל הדרוש בירור, ועל מנת לבדוק היכן באמת מתגורר לצורך בדיקת זכאותו. ואכן (ייתכן שבשל ניסיונו להתחמק מתשלומי חובות אחרים בהוצל"פ), התחמק מלהמציא את כתובת מקום מגוריו הנכון, עבר כתובות שונות, באופן שלא ניתן היה לבדוק היכן באמת גר בתקופה הרלבנטית לתביעה - בלא שיתוף הפעולה עימו.

ה. מדו"ח הפעולה של החוקר (אשר צורף כנ/3), ומעדותו שלא נסתרה, עולים הדברים הבאים:

ביום 1.11.2015 בשעה 12:40 הגיע החוקר לכתובת הורי התובע, שם מסר את כתובתו, אלא שבתחקור הסביבתי השכנים לא ידעו אם התובע מתגורר במקום.

ביום 25.11.2015 וביום 10.12.2015 בוצעו תצפיות בשעות הבוקר על בית התובע. התובע לא נראה יוצא מהבניין.

כן בוצעו מספר תחקורים סביבתיים אך לא נתגלו ממצאים המלמדים על מגורי התובע במקום.

בחודש ינואר 2016 בוצעו מספר ביקורים נוספים בכתובת הורי התובע ולא היה מענה בבית הורי התובע.

כן בוצע תחקור סביבתי ברחוב הירמוך בנחלאות שם לא הכירו כלל את התובע.

ביום 17.2.2016 הגיע החוקר לבית הורי התובע. אמו של התובע פתחה את הדלת ומסרה כי מזה 3 חודשים ואולי יותר התובע אינו מתגורר אצלם, אלא מתגורר עם חבר בשכונת גילה אך היא לא יודעת את הכתובת או זהות החבר. לדברי התובע אינו עובד ואף מפחד לבקר את הוריו כי יש נגדו פקודת מעצר עקב אי תשלום מזונות.

ביום 30.5.2016 ביקר החוקר שוב בבית הורי התובע. הפעם אם התובע פתחה את הדלת אך טענה כי התובע יצא לבדיקות בהדסה. השעה היתה 06:35 בבוקר. לדבריה, התובע מתגורר עמה והראתה לחוקר את חדרו של התובע, מיטה מוצעת וארון עם מעט בגדים שנראים כשייכים לאדם מבוגר.

לאחר ביקור זה התובע הגיע למשרד המוסד ומסר כתובת נוספת בה לטענתו הוא מתגורר, ברחוב הגננת אצל חבר בשם שלום פזמונים, אלא שגם בביקור בכתובת זו לא נמצא התובע.

ביום 21.7.2016 בשעה 06:50 ביקר החוקר שוב בבית הורי התובע אך גם הפעם התובע לא נמצא שם. האם מסרה כי התובע יצא מוקדם בבוקר. עוד מסרה האם כי לפעמים התובע לן אצל חברה שלו עדינה במעלה אדומים אם כי מתגורר באופן קבוע בבית הוריו.

במקביל נערך ביקור בבית משפחת פזמונים, שם נמסר כי התובע שהה שם מספר ימים בלבד לפני כחודשיים.

ו. הנה כי כן, כל ניסיונות המוסד לברר את מקום מגורי התובע, מקום שיכולה להיות לכך השלכה על זכאותו של התובע להבטחת הכנסה, ולפגוש את התובע במקום מגוריו על מנת לברר את מקום מגוריו, העלו חרס. בנסיבות אלו בדין הופסק תשלום גמלתו של התובע.

ז. בנוסף, בבדיקה ברשת החברתית פייסבוק עולה כי לתובע 2 דפי פייסבוק שבהם מופיעה גם בחורה בשם עדינה דוידוב, ולה תמונות רבות המשותפות לה ולתובע. מעמוד הפייסבוק של התובע ציין התובע כי עזב את ירושלים. אמנם האמור בפייסבוק אינו ראיה לאמיתות הרשום בו, יחד עם זאת, יש בו כדי לחזק את טענות הנתבע הן לעניין הרומן עם גב' עדינה דוידוב (ואולי אם מגורים משותפים עימה) והן לעניין פרסומו שלו שאינו גר כלל בירושלים.

ח. זאת ועוד. סביר להניח כי התובע ידע על ביקורי החוקר (ובודאי בבית הוריו), ועל ניסיונות המוסד לברר את מקום מגוריו, ואף על פי כן, לא סייע לאתרו בכתובות אותן מסר. זהו מקרה מובהק של אי שיתוף פעולה, המצדיק שלילת הגמלה.

ט. הטענות לעניין סעיף 20 א לחוק, אינן רלבנטיות לדחיית התביעה לפי סעיף 19, כשסעיף 20א מפנה לסעיף 327א' לחוק הביטוח הלאומי, ואינו קשור לעניין שבפנינו,

אף שניתן לומר במקרה זה כי התובע אכן נמנע למסור מידע שעשוי להשפיע על קבלת הגמלה.

כך, חוסר שיתוף הפעולה של התובע ומסירת המידע השתקף אף בעדותו בבית הדין:

"ש. ההודעה הזאת מוכרת לך שאני מראה לך בנייד?

ת. אני לא מעוניין להסתכל.

ש. אתה רוצה להסביר לנו את הפרסום?

ת. אין לי מה להסביר. אתם יכולים להשיג את עדינה לבד ולשאול אותה הכל, אתם לא צריכים לשאול אותי בשביל זה. אני יש לי מאה אחוז נכות ובשביל זה באתי לפה. הכתובת שלי אצל ההורים שלי, הם מפרנסים אותי, הם נותנים לי מה לאכול קונים לי סיגריות.

ש. אתה חתמת על התצהיר שלך ב 3/17, למה לא טרחת לספר שאתה עובד בעבודות מזדמנות ושאתה לא מקבל קיצבת נכות כללית בגלל הכנסות מעבודה, למה לא הזכרת את עדינה דוידוב שהיא ידידה קרובה שלך שנתיים.

ת. מה שצריך לכתוב אני כותב. אני לא חייב דין וחשבון. אני לא צריך לכתוב ידידות ועם מי אני ישן בלילה. עדינה היא אחת מתוך מאה ידידות, וחבל שאתם רואים את זה ככה."

י. יתרה מכך, הגם שכתובתו הרשמית של התובע הינה בבית הוריו, ואף התרשמנו כי הוריו תומכים בו כלכלית (ולפחות משלב מסויים יש חדר בבית הוריו שהוקצה עבורו), הרי שספק רב בעינינו האם התובע מתגורר שם בפועל ובדרך קבע.

כאמור, חוקרי הנתבע ביקרו בבית הוריו של התובע מספר רב של פעמים, באופן גלוי ובאופן סמוי. באף אחת מהפעמים לא נמצא ו/או נצפה התובע בכתובת זו. כך גם לא נמצא התובע באף אחת מהכתובות אותן מסר למוסד. חקירת המוסד העלתה כאמור סברה לפיה התובע מתגורר עם בת זוג במעלה אדומים.

יא. התובע טען כי הוא שהה במעצר לעתים קרובות אולם לא הביא כל ראיה לפיה שהה במעצר במועדים בהם ביקרו חוקרי המוסד בכתובות אותן מסר. נהפוך הוא, לדברי האם התובע יצא לבדיקות וכד' ולא היה במעצר אותה עת. לו היה במעצר – הייתה אומרת מיד כי לא ניתן להשיגו, היות והוא במעצר.

יב. בביקורו הראשון של החוקר בבית הורי התובע, ככל הנראה כאשר האם לא הבינה את משמעות דבריה על זכויות בנה, אמרה האם לחוקר כי התובע אינו מתגורר עמה מזה מספר חודשים. בביקור נוסף של החוקר השיבה כי התובע מתגורר עמה, אלא שמדי פעם ישן אצל אחרים כולל אצל חברתו במעלה אדומים. אולם כאמור, בשלב זה כבר הופסקה תשלום הגמלה לתובע ונראה כי האם כבר הייתה מודעת למשמעות דבריה וההשלכות שיש לכך על תשלום הגמלה לתובע, ודבריה היו בהתאם.

אולם מעבר לכך:, גם מתצהירו ומעדותו של התובע עולה כי הוא אינו מתגורר בבית הוריו באופן קבוע.

לדברי התובע בתצהירו, מאז גירושיו הוא אמנם מתגורר באופן קבוע בבית הוריו. אלא, שבשנה האחרונה , מכיוון שהיו כנגדו פקודות מעצר בגין אי תשלום מזונות, הוא ישן לעתים מחוץ לבית. התובע הוסיף כי לפעמים הוא ישן אצל חברים, ידידות וקרובי משפחה. בדיון המוקדם העיד התובע "בגדול 3 פעמים בשבוע אני ישן את הורי. אולי 4 פעמים בשבוע. תלוי. שאר הימים אני ישן או אצל דודים שלי או אצל ידידות שלי בגילה." (דגש שלי י.ש) אלא שלמרות זאת, בכל פעם שהגיע החוקר, התובע לא נמצא בבית בו הוא מתגורר, לטענתו, דרך קבע.

יג. התובע צירף לתצהירו עותק מפרוטוקול הדיון בלשכת ההוצאה לפועל מיום 23.3.2016 שם הצהירו הוריו כי הוא מתגורר עמם. אולם נוכח ממצאי חקירות המוסד, מן הראוי היה שהתובע יזמינם לעדות בפני בית הדין, להוכחת טענתו כי הוא מתגורר בבית הוריו באופן קבוע ובעיקר כי התגורר בביתם בתקופה הרלוונטית. משלא עשה כן יש לזקוף מחדל זה לחובתו.

יד. התובע הכחיש בדיון כי יש לו בת זוג קבועה וכי הוא מתגורר עמה. אלא, שראיות הנתבע עומדות בסתירה לגרסת התובע בעניין זה. כפי שנאמר ליל, הנתבע הציג חלקים מדפי הפייסבוק של התובע בו נצפה התובע עם הגב' עדינה פעמים רבות, והתגובות ההדדיות ביניהם מלמדות על קשר הדוק ורומנטי בין השניים משך תקופה ארוכה. כן הציג הנתבע פרסום של התובע למכירת תכולת דירה במעלה אדומים (מקום מגוריה של עדינה). התובע נשאל על כך בחקירתו אולם סירב להתייחס לכך באופן ענייני.
בניגוד לטענת התובע, ראיות המוסד מצביעות על האפשרות כי לתובע קשר רומנטי עם בת זוג קבועה מזה לפחות שנתיים ועל האפשרות ממשית כי השניים אף גרים יחד במעלה אדומים. הנה כי כן, משלא ניתן לאתר את התובע ולא ניתן לברר ולוודא היכן התובע מתגורר ועם מי, יש לכך השלכה לזכאותו של התובע להבטחת הכנסה , וניתן לומר כי אכן לא שיתף פעולה עם המוסד בעניין זה, כנדרש בחוק ובפסיקה.

טו. נוסיף עוד כי גם טענת ב"כ התובע בסעיף 12 לסיכומים מטעמו דינה להידחות. התובע טען כי גם אם המוסד היה סבור כי המידע שמסר התובע על מקום מגוריו שגוי - חובה היה על המוסד לבדוק כיצד עניין זה משפיע על זכאותו לגמלה, דבר שלא נעשה. אין בידינו לקבל טענה זו. משחקירות המוסד העלו ספק של ממש בדבר נכונות המידע שמסר התובע אודות מקום מגוריו, ומשהתובע לא מסר את המידע בדבר השינוי במצבו, ולא ניתן היה למצוא את התובע ולברר היכן הוא גר ועם מי – ברי שלא ניתן ואף אין כל רלוונטיות לבדוק את יתר תנאי הזכאות (כשמדובר בתנאים מצטברים).

בנוסף, המוסד רשאי לשלול את הגמלה ממי שלא מסר מידע נכון. מכאן, גם מטעם זה אין מקום לבדוק את יתר תנאי הזכאות כאשר חקירות המוסד העלו כי התובע מסר מידע שגוי באשר למקום מגוריו.

טז. באשר לטענות התובע לאי תמלול הקלטות חקירות המוסד – הרי שדין טענה זו אף היא להידחות. לתובע ניתנה האפשרות לצפות בחקירות אלו ואף לחקור את חוקר המוסד. ההקלטה הומצאה לידי התובע והיה באפשרותו לבצע תמלול ככל שחפץ בכך.

יז. עוד יש לציין לא מצאנו פסול בהתנהלות המוסד בעניינו של התובע., כנטען על ידי באת כוחו. למוסד סמכות מלאה לפעול, במסגרת שיקול הדעת הנתון לו, על מנת לברר האם מקבל הקצבה זכאי להמשיך ולקבלה אם לאו – וחובת המבוטח לשתף פעולה. אדם המבקש קצבה מהמוסד, חייב על פי החוק, לשתף פעולה. על המבוטח מוטלת החובה למסור למוסד את כל המידע הרלבנטי והנכון לתביעתו. חובתו זאת של המבוטח נובעת מכללי ההגינות, האמון והיושר. על התובע זכויות במסגרת החוק לבוא בידיים נקיות בפני הרשות ולעשות את כל הנדרש ממנו להוכחת קיומה של הזכות לקבלת גמלה (עב"ל 280/05 אילנית ברנס - המוסד, ניתן ביום 13.2.06). בעניין שבפנינו –לא פעל התובע כנדרש ממנו ולא אפשר למוסד לבדוק האם תנאי זכאותו השתנו. לאור זאת, ולמרות מצבו הכללי הלא פשוט בו מצוי התובע – אין מנוס מדחיית התביעה.






סוף דבר:

התביעה נדחית.
אין צו להוצאות.
ערעור על פסק דין זה ניתן להגיש לבית הדין הארצי תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין ליד הצד המבקש לערער.

ניתן היום, כ"ב שבט תשע"ח, (07 פברואר 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.