מבוא

1. בהכרעת הדין מיום 2.1.2018 הורשע הנאשם, לפי הודאתו, בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א) רישא וסעיף 7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג – 1973, ובעבירה של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.
2. לפי כתב האישום, ביום 21.11.16 נהג הנאשם ברכב מזדה כשהוא מחזיק ברשותו שתי כוסות חד פעמיות ובהן 24 יחידות קוקאין במשקל כולל של 5.4624 גרם נטו ו-50 יחידות הרואין במשקל כולל של 43.1450 גרם נטו.
3. שוטרי בילוש שהיו במקום, התקרבו ברכבם אל רכב הנאשם, הנאשם ניסה להימלט בנסיעה מהמקום, אולם השוטרים חסמו אותו במנוסתו. בהמשך לכך, השליך הנאשם דרך חלון הנהג את שתי הכוסות ובהן הסם, במטרה להפריע לשוטר במילוי תפקידו.
4. לפי הסדר הטיעון, נשלח הנאשם לעריכת תסקיר מבחן. עוד הוסכם, כי התביעה תגביל עצמה לעתור למאסר לתקופה של 24 חודשים, מאסר על תנאי וקנס, ואילו בא כוח הנאשם יהא חופשי בטיעוניו לעונש.

תסקיר שירות המבחן

1. שירות מבחן, בתסקירו מיום 11.6.2018, ציין כי הנאשם בן 26, נשוי ואב לשלושה. הנאשם עובד בתחום הבניין. הנאשם ציין כי בשל התנהלות כלכלית לקויה, צבר חובות לחברות סלולר ובנקים. כיום הנאשם נעזר כלכלית בהוריו. הנאשם נעדר הרשעות קודמות, ובבדיקת שתן שערך לא נמצאו שרידי סם.

שירות המבחן התרשם כי לנאשם יכולת חלקית בלבד להתמודד עם לחצים נפשיים וכלכליים, ומכאן סבר כי יש מקום לשלב את הנאשם בתהליך טיפולי. אולם, הנאשם שלל נזקקות טיפולית, התבצר בעמדותיו ועל כן לא נוצר פתח להמלצה שיקומית. במצב דברים זה, שירות המבחן המליץ על ענישה מרתיעה.

1. בתסקיר משלים מיום 27.8.18 הוסיף שירות המבחן, כי גם לאחר שהבהיר לנאשם את משמעות הטיפול, דבק הנאשם בעמדתו כי אינו זקוק לטיפול, ומכאן כי לא נוצר פתח להמלצה שיקומית. עם זאת, הדגיש שירות המבחן, כי הנאשם נמצא במצב יציב בחייו, לא נפתחו נגדו תיקים נוספים, וכי יש חשיבות לשמירה על מקום עבודתו של הנאשם כגורם ממתן המעניק לו משמעות ותחושת מסוגלות. מכאן, המליץ שירות המבחן להטיל על הנאשם עונש של מאסר בדרך של עבודות שירות ומאסר על תנאי.

ראיות לעונש

1. אשתו של הנאשם, גב' מהא אלשמאלי, מסרה בעדותה, כי הנאשם טעה, אולם הוא אב טוב לילדיו, עובד ומפרנס את המשפחה. מכאן, עתרה שלא להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל.
2. כן העידה אמו של הנאשם, אסמהאן אלשמאלי. בעדותה מסרה כי הנאשם טעה, אולם יש לו ילדים קטנים, והיא עוזרת לו.

טענות הצדדים

1. בא כוח התביעה טען, כי יש לקחת בחשבון את הנסיבות הבאות הקשורות בביצוע העבירות: הנאשם החזיק בסמים קשים משני סוגים, הרואין וקוקאין, במשקל גדול של כ-50 גרם; הסמים חולקו למנות רבות; הנאשם ניסה להימלט מהשוטרים, ולאחר שחסמו אותו, השליך את הסמים מהרכב.
2. לטענתו, לאור נסיבות ביצוע העבירות ומדיניות הענישה, מתחם העונש ההולם נע בין מאסר לתקופה של 24 חודשים ובין מאסר לתקופה של 48 חודשים, לצד ענישה נלווית.
3. עוד טען, כי יש לקחת בחשבון את הנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירות: הנאשם צעיר, הודה במיוחס לו ונעדר עבר פלילי; מתסקיר שירות המבחן עולה, כי הנאשם שלל נזקקות טיפולית ומכאן כי אין המלצה שיקומית.
4. מכאן, עתר בא כוח התביעה, להטיל על הנאשם עונש שהוא בתחתית המתחם, הכולל מאסר לתקופה של 24 חודשים, מאסר על תנאי וקנס. כן טען, כי יש להטיל עליו קנס משמעותי של 10,000 ₪, וזאת על מנת להרתיע את עברייני הסמים, הפועלים מתוך רצון להפקת רווח כספי.
5. בא כוח הנאשם טען, לעומת זאת, כי מנסיבות ביצוע העבירות עולה כי אין אינדיקציה כלשהי לסחר בסמים. גם לא עולה כי היתה פגיעה כלשהי בציבור.
6. עוד טען, כי הפסיקה שהגיש בא כוח התביעה כוללת נסיבות מחמירות וכן תיקים בהם נוהלו הוכחות.
7. לטענתו, בנסיבות העניין, מתחם העונש ההולם את העבירות בהן הורשע הנאשם, נע בין מאסר לתקופה של מספר חודשים ובין מאסר לתקופה של 16 חודשים.
8. עוד הוסיף בא כוח הנאשם, כי יש לקחת בחשבון את הנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירות: הנאשם צעיר ואב לילדים מתחת לגיל 5; הנאשם הודה במיוחס לו; הנאשם נעדר עבר פלילי וזו הסתבכותו הראשונה עם רשויות אכיפת החוק; מתסקיר שירות המבחן עולה, כי לא נמצאו סמים בבדיקת השתן שנערכה; הנאשם היה נתון במעצר משך מספר ימים ולאחר מכן היה מצוי במעצר בית משך כשנה, שבמהלכה לא שב לבצע עבירות נוספות; על שיקומו של הנאשם ניתן ללמוד מתוך ניהול אורח חיים חיובי ואין לזקוף לחובתו את היעדר שילובו בטיפול; משפחתו של הנאשם נרתמה לשיקומו, ואם יוטל עונש של מאסר על הנאשם, תיפול משפחתו, שאותה הוא מפרנס, לנטל על החברה.
9. לאחר קבלת התסקיר המשלים הוסיף בא כוח הנאשם, כי לפי התסקיר עונש של מאסר בפועל עלול לחשוף את הנאשם להתנהגות שולית ומכאן, כי יש להטיל עליו עונש של מאסר בדרך של עבודות שירות. עוד טען, כי הנאשם היה נכון לכל טיפול שיוצע לו, וכי היה על שירות המבחן להציע טיפול אחר.
10. מכאן עתר בא כוח הנאשם להטיל על הנאשם עונש שהוא בתחתית המתחם והוא כולל מאסר בדרך של עבודות שירות וקנס מידתי שלא יפגע בנאשם ובמשפחתו.
11. הנאשם, בדברו האחרון, מסר כי טעה וכי הוא מבקש מבית המשפט שלא להטיל עליו עונש של מאסר בפועל.

דיון והכרעה

קביעת מתחם הענישה

1. בקביעת מתחם העונש ההולם את מעשי העבירה אותה ביצע הנאשם יתחשב בית המשפט בערך החברתי הנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.
2. הערכים החברתיים עליהם נועדה פקודת הסמים בכללותה להגן הינם שמירה על בריאותו ושלומו הפיזי והנפשי של הציבור מפני הנזקים הנגרמים כתוצאה מהשימוש בסמים והשפעתם הממכרת וההרסנית. לצד זאת, עומדים ההגנה על הציבור מפני נזקים עקיפים הנגרמים כתוצאה מעבריינות הנלווית לשימוש בסמים, ובכלל זה ההגנה על הביטחון האישי ורכוש הציבור (ע"פ 972/11 מדינת ישראל נ' יונה (4.7.12); ע"פ 6029/03 מדינת ישראל נ' שמאי, פ"ד נח (2) 734 (9.2.04))
3. הפגיעה בערכים המוגנים כתוצאה מביצוע העבירה מושא כתב האישום, בנסיבות העניין, היא גבוהה. הנאשם החזיק סם מסוג קוקאין במשקל 5.4624 גרם נטו וסם מסוג הרואין במשקל 43.1450 גרם נטו. מדובר בסמים קשים ובכמות יחסית גדולה.
4. על מדיניות הענישה המקובלת והנוהגת בעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית מסוג קוקאין והרואין, בכמות הנעה סביב כ-50 גרם, ניתן ללמוד מהפסיקה שלהן:

• רע"פ 1425/15 טבול נ' מדינת ישראל (5.3.15) - בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית. הנאשם החזיק סם מסוג קוקאין במשקל של 38.375 גרם. בית משפט השלום הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 6 חודשים, בדרך של עבודות שירות, צו מבחן, מאסר על תנאי, פסילה על תנאי וקנס בסכום של 10,000 ₪. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורה של התביעה והטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 12 חודשים, תוך ביטול צו המבחן. בית המשפט העליון דחה את הבקשה להרשות ערעור שהגיש הנאשם.
• רע"פ 8325/13 סיאח נ' מדינת ישראל (8.1.2014) - בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, בעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית ובעבירה של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו. הנאשם החזיק סם מסוג הרואין במשקל 39.04 גרם. בית משפט השלום הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 30 חודשים, הפעיל מאסר על תנאי ולצד זאת גם הטיל מאסר על תנאי. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של הנאשם, ובית המשפט העליון דחה את הבקשה להרשות ערעור שהגיש הנאשם.
• עפ"ג (מרכז) 57121-12-16 אזברגה נ' פרקליטות מחוז מרכז (23.1.18) - בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית ובעבירה של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו. הנאשם החזיק סם מסוג הרואין במשקל של 22.6080 גרם, וסם מסוג קוקאין במשקל של 3.4277 גרם. בית משפט השלום הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 12 חודשים ומאסר על תנאי. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של הנאשם.
• עפ"ג (מרכז) 2372-11-15 אלמרבוע נ' פרקליטות מחוז מרכז (10.6.16) - בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית ובעבירה של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו. הנאשם החזיק סם מסוג הרואין במשקל של 28.88 גרם וסם מסוג קוקאין במשקל של 6.79 גרם. בית משפט השלום הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 18 חודשים, הפעיל מאסר על תנאי במצטבר והטיל לצד זאת גם מאסר על תנאי. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורו של הנאשם והפחית חודשים מתוך תקופת המאסר.
• ע"פ (מרכז) 41646-11-13 מסארוה נ' מדינת ישראל (9.2.14) - בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית ובעבירה של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו. הנאשם החזיק סם מסוג הירואין במשקל של 24.05 גרם. בית משפט השלום הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 24 חודשים, מאסר על תנאי, פסילה של רשיון נהיגה ופסילה על תנאי. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורו של הנאשם לעניין תקופת הפסילה בלבד.
• עפ"ג (חי') 23389-07-13 חוסאם נ' מדינת ישראל (10.11.13) - בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית ובעבירה של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו. הנאשם החזיק בסם מסוג הירואין במשקל של 39.04 גרם. בית משפט השלום הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 30 חודשים והפעיל מאסר על תנאי. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של הנאשם.
• ת"פ (רמ') 61865-12-16 מדינת ישראל נ' האדי (11.6.17): בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לאחר ניהול הוכחות, בעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית ובעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. הנאשם החזיק בסם מסוג הירואין במשקל של 26.37 גרם וסם מסוג קוקאין במשקל של 1.7 גרם. בית משפט השלום הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 18 חודשים, הפעיל מאסר על תנאי ולצד זה הטיל מאסר על תנאי, קנס בסכום של 4,000 ₪ ופסילה בפועל.
• ת"פ (רח') 52676-03-16 פרקליטות מחוז מרכז נ' דמרי (1.1.17): בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, בעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית. הנאשם החזיק בסם מסוג קוקאין במשקל של 35 גרם. בית משפט השלום הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 12 חודשים, מאסר על תנאי, קנס בסכום של 5,000 ₪, פסילה בפועל ופסילה על תנאי.
• ת"פ (כ"ס) 59258-01-16 מדינת ישראל נ' גאבר (28.9.2016) - בית משפט השלום הרשיע את הנאשם, לפי הודאתו, בעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ובעבירה של ניסיון לשבש הליכי משפט. הנאשם החזיק בסם מסוג הרואין במשקל של 48.94 גרם. בית משפט השלום הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 30 חודשים, מאסר על תנאי, פסילת של רשיון נהיגה ופסילה על תנאי.

1. שני הצדדים הגישו פסיקה שברובה אינה רלוונטית למתחם. כך למשל, פסיקה שעניינה בסמים שונים או בכמויות גדולות או קטנות באופן משמעותי (ת"פ (נת') 2727-06-14 מדינת ישראל נ' מתתיהו (15.4.15); ת"פ (רח') 19408-11-14 מדינת ישראל נ' ישמח משה (14.6.15); פסיקה שעניינה חריגה מהמתחם (ת"פ (רמ') 33848-05-14 פרקליטות מחוז מרכז נ' עאמר (24.2.16); ת"פ (י-ם) 7414-01-15 מדינת ישראל נ' שגב (26.2.17); פסיקה ישנה יחסית (רע"פ 2060/07 אבו רקייק נ' מדינת ישראל (20.5.17); ע"פ 7196/11 מדינת ישראל נ' ביזאוי (19.6.12); ת"פ (חי') 22858-10-09 מדינת ישראל נ' ג'שי (12.4.11)).
2. בקביעת מתחם הקנס לקחתי גם בחשבון את מצבו הכלכלי של הנאשם, כפי שנטען.
3. מכאן, ולאור מדיניות הענישה הנהוגה, מתחם העונש ההולם את העבירות נע בין מאסר בפועל לתקופה של 12 חודשים ובין מאסר בפועל לתקופה של 30 חודשים, מאסר על תנאי וקנס הנע בין 0 ובין 10,000 ₪.

העונש ההולם בתוך המתחם

1. בקביעת העונש ההולם בתוך המתחם לקחתי בחשבון את הנסיבות הבאות אשר אינן קשורות בביצוע העבירות: לזכותו של הנאשם יש לציין את הודאתו במיוחס לו ונטילת אחריות על מעשיו; הנאשם אב לשלושה ילדים קטנים, והוא מכלכל את משפחתו; הנאשם נעדר עבר פלילי וזו הסתבכותו הראשונה עם רשויות אכיפת החוק. גם לא נפתחו לחובתו תיקים חדשים לאחר ביצוע העבירות מושא כתב אישום זה; בבדיקת שתן שנערכה לנאשם לא נמצאו שרידי סם; מתסקיר שירות המבחן עולה, כי הנאשם שלל צורך במסגרת שיקומית, וזאת למרות ההזדמנויות שניתנו לו. מכאן כי שירות המבחן לא בא בהמלצה שיקומית. בה בעת, שירות המבחן המליץ להטיל על הנאשם מאסר בדרך של עבודות שירות, לאור הערכתו כי הנאשם מנהל אורח חיים נורמטיבי ועובד בעבודה מסודרת.
2. לאור מתחם העונש ההולם, המלצת שירות המבחן מהווה חריכה מהמתחם. מכאן, כי מתעוררת השאלה אם יש מקום לחרוג מהמתחם?
3. שירות המבחן סבר כי יש מקום להטיל על הנאשם עונש הכולל מאסר בדרך של עבודות שירות. בא כוח הנאשם ביקש להצטרף להמלצה זו. דא עקא, כי המלצה זו מהווה חריגה של ממש ממתחם העונש ההולם, וזאת בלא שהנאשם עבר הליך של טיפול. בא כוח הנאשם טען לעניין זה, כי במעשיו הוכיח הנאשם כי השתקם, הואיל והנאשם לא הסתבך בביצוע עבירות נוספות, והוא עובד למחייתו ותורם לכלכלת משפחתו.
4. צודק בא כוח הנאשם כי בית המשפט רשאי לחרוג מהמתחם גם אם הנאשם טרם החל הליך של טיפול (ראו, למשל: עפ"ג (ב"ש) 37682-03-13 גרניק נ' מדינת ישראל (20.11.13)). עם זאת, חריגה ממתחם, בנסיבות אלו, תהא אפשרית רק אם בית המשפט התרשם כי קיים סיכוי ממשי לשיקומו של הנאשם. שירות המבחן התרשם כי הנאשם זקוק לטיפול, אולם הוא מסרב לכל הליך של טיפול – ולא רק לטיפול בתחום הסמים - למרות שניתנו לו מספר הזדמנויות לשתף פעולה עם שירות המבחן. אין בידי לקבל, בהקשר זה, את עמדת בא כוח הנאשם, כי היה על שירות המבחן להציע טיפול אחר מזה שהוצע, שכן שירות המבחן העריך הטיפול המתאים ואותו הציע לנאשם. שירות המבחן הציע טיפול שאינו רק בתחום הסמים. מכאן, שלא די בכך שהנאשם מנהל, בשלב זה, אורח חיים נורמטיבי, ללא כל טיפול, על מנת שניתן יהיה להתרשם כי יש סיכוי ממשי לשיקומו, מקל וחומר כאשר שירות המבחן לא הציע כלל להטיל על הנאשם צו מבחן. לאור האמור, לא מצאתי מקום לחריגה ממתחם העונש ההולם. יודגש, כי ניתנו לנאשם שתי הזדמנויות להשתלב בטיפול, אולם הוא עמד בסירובו לעניין זה.
5. לאור האמור, יש להטיל על הנאשם עונש שהוא בחלקו התחתון של המתחם אך לא בתחתית המתחם בשל סירוב הנאשם להליך טיפולי. העונש ההולם כולל מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס, לאור המניע הכלכלי בביצוע עבירות סמים. בקביעת שיעור הקנס, לקחתי גם בחשבון את המאסר המוטל על הנאשם והצורך לאזן בין רכיבי הענישה.

סוף דבר

1. לפיכך, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
2. מאסר בפועל לתקופה של 14 חודשים בקיזוז ימי מעצרו מיום 21.11.16 ועד 5.12.16.
3. מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים, והתנאי הוא שלא יעבור כל עבירה מסוג פשע לפי פקודת הסמים המסוכנים, במשך 3 שנים מהיום;
4. מאסר על תנאי לתקופה 3 חודשים, והתנאי הוא שלא יעבור כל עבירה מסוג עוון לפי פקודת הסמים המסוכנים, במשך 3 שנים מהיום;
5. הנאשם ישלם קנס בסכום של 2,000 ₪, או 20 ימי מאסר תמורתו. את הקנס ישלם ב-10 תשלומים שווים, החל מיום 1.12.18 וב-1 לכל חודש קלנדרי שלאחר מכן.

ניתן צו להשמדת סמים.

זכות ערעור כחוק תוך 45 ימים.

ניתן היום, י"ט חשוון תשע"ט, 28 אוקטובר 2018, במעמד הצדדים.