1. תביעה זו עניינה נזק שנגרם לרכב בבעלות תובע 2, שבעת הרלבנטית בוטח על ידי תובעת 1 (להלן: "רכב התובע"), כתוצאה מתאונה שארעה ביום 10.2.16 (להלן: "התאונה").

התביעה הוגשה נגד נתבע 1, נהג מערבל הבטון שלטענת התובעים פגע ברכב התובע (להלן: "מערבל הבטון"), נגד נתבעת 2, בעלת מערבל הבטון בעת הרלבנטית ונגד נתבעת 3 שבעת הרלבנטית ביטחה את מערבל הבטון.

סכום התביעה הועמד על הסך של 7,611₪, כאשר מתוך הסך הנ"ל מבוקש לחייב את הנתבעים לשלם לתובעת 1 סך של 7,279 ₪ הכולל סכום הנזק לרכב התובע בהתאם לחוות דעת השמאי מטעם התובעים ושכר טרחת שמאי, בניכוי תמורת שרידי רכב התובע.

כן, מבוקש לחייב את הנתבעים לשלם לתובע 2 סך של 332 ₪ בגין "הפסד פרמיה" שספג.

2. בכתב התביעה נטען, כי התאונה ארעה עת מערבל הבטון סטה לנתיב נסיעת רכב התובע, פגע בו והדף אותו לעבר "גדר הבטיחות מימין" (סעיף 6 לכתב התביעה).

3. מנגד, בכתב ההגנה נטען, כי התאונה ארעה עת רכב התובע עקף את מערבל הבטון "על השוליים מימין (!) התפרץ לנתיבו – וגרם לתאונה" (סעיף 6 לכתב ההגנה). עוד נטען, כי הנזקים הנתבעים "מוגזמים ומופרזים" (סעיף 7 לכתב ההגנה).

4. במעמד הדיון שהתקיים בפני העידו גברת שרון ברנט, שנהגה ברכב התובע בעת התאונה (להלן: "נהגת רכב התובע") וכן נתבע 1, שנהג במערבל הבטון בעת התאונה.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, בחנתי את גרסאותיהם, עיינתי בתמונות הנזק שצורפו לחוות דעת השמאי מטעם התובעים, בתמונות שהוגשו לתיק בית המשפט על ידי הנתבעים וביתר הראיות שהוגשו לתיק בית המשפט, ולאחר שכל אחד מהצדדים הציג בפני את אופן קרות התאונה, לגרסתו, אני מעדיפה את גרסת התובעים ביחס לאופן התרחשותה.

5. נהגת רכב התובע, שעדותה היתה בהירה והותירה עלי רושם מהימן, העידה כי התאונה אירעה בכביש בן " 3 או 4 נתיבים", כאשר רכב התובע נסע בנתיב הימני ביותר. עוד העידה, כי הבחינה במערבל הבטון בנתיב שמשמאלה "ואז פשוט הרגשתי אותו פוגע בי וסטיתי לשוליים" (עמ' 4 שורה 21 לפרוטוקול). נהגת רכב התובע נשאלה אודות מוקדי הפגיעה ברכב התובע, והשיבה כי הוא נפגע "בדלת האחורית משמאל איפה שהוא נכנס בי, ומהפגיעה בגדר" (עמ' 4 שורות 22-23 לפרוטוקול).

משנשאלה אודות נזק בפינה השמאלית קדמית ברכב התובע, השיבה כי אינה סבורה כי הנזק האמור נגרם כתוצאה מהתאונה.

נהגת רכב התובע אף נשאלה אודות מיקום כלי הרכב בתמונות שהוגשו על ידי הנתבעים לתיק בית המשפט, בהן נראה מערבל הבטון ממוקם בנתיבו כדין בעוד רכב התובע על השול מימינו והשיבה כי "התמונה צולמה לאחר שאני עצרתי, הוא התקדם עוד ועצר, התמונה שרואים צולמה לאחר שהוא פגע בי והוא המשיך לנסוע עוד ישר כי חלפו כמה רגעים בין הפגיעה לבין זה כי הוא חיפש מקום לעצור בכביש הוא יצא לעזור לי ולשאול מה קרה. הוא אמר שהוא לא ראה אותי גם" (עמ' 5 שורות 28-30 לפרוטוקול).

כן חזרה והבהירה כי לא נסעה בשול (עמ' 6 שורה 11 לפרוטוקול).

6. חיזוק לעדות נהגת רכב התובע מוצאת אני בגרסה שפורטה ב"טופס הודעה על תאונה" (צורף כנספח לכתב התביעה) וכן במוקדי הנזק ברכב התובע ובתמונות הנזק שצורפו לחוות דעת שמאי התובעים.

7. חיזוק נוסף מוצאת אני בעדותו של נתבע 1, שאישר כי לא ראה את רכב התובע בשוליים (עמ' 8 שורות 28-29 לפרוטוקול). זאת ועוד, נתבע 1 אישר בעדותו כי לא היה לו שדה ראיה מלא מצד ימין של מערבל הבטון (עמ' 8 שורות 33-34 לפרוטוקול ועמ' 9 שורות 1-3 לפרוטוקול). אוסיף, כי לא היה בפי נתבע 1 מענה ענייני לשאלה מדוע שרכב התובע ייסע בשוליים כשהכביש פנוי (עמ' 9 שורות 8-11 לפרוטוקול).

אוסיף, כי אף אם כטענת הנתבעים בתמונות שהציגו רואים "סימני חריטה של הגלגל הימני הקדמי" של רכב התובע על הכביש (עמ' 9 שורה 25 לפרוטוקול), הרי שלא מצאתי כי יש בכך חיזוק לגרסתם ביחס לאופן התרחשות התאונה אלא דווקא חיזוק לטענת התובעים, שכן אם אכן עקף רכב התובע את מערבל הבטון מצד ימין, כטענת הנתבעים, לא ברור מדוע זה נדרש לעשות כן בצורה כה חדה, שתותיר סימני חריטה על הכביש.

8. בשים לב לאמור לעיל, אני קובעת כי התאונה ארעה עת מערבל הבטון סטה לנתיב נסיעת רכב התובע, שנסע בנתיבו כדין, ופגע בו.

9. טענות הנתבעים לפיהן הנזקים הנתבעים "מוגזמים ומופרזים " לא הוכחו, כאשר מנגד הוגשה חוות דעת שמאי מטעם התובעים בה פורט הנזק שנגרם לרכב התובע. אוסיף, כי הנתבעים אף לא ביקשו לחקור את השמאי שחוות דעתו צורפה לכתב התביעה.

10. בהינתן האמור, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעים לשלם לתובעת 1 סך של

7,279 ₪ בצירוף הוצאות בסך של 725 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך של 1,800 ₪.

כמו כן, ישלמו הנתבעים לתובע 2 סך של 332 ₪.

הסכומים המפורטים לעיל ישולמו תוך 30 ימים מעת המצאת פסק הדין לידי הנתבעים, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

ערעור בזכות לבית המשפט המחוזי מרכז – לוד תוך 45 ימים.

ניתן היום, ה' חשוון תשע"ט, 14 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.