1. ביום 6/12/16 נפתחה בבית משפט זה בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות שניתן במעמד צד אחד ביום 17/11/16 בת"ק 13458-04-16.

2. בפסק הדין נכתב מפורשות (סעיף 4) כי הואיל ופסק הדין ניתן במעמד צד אחד, ניתן להגיש בקשה לביטולו בתוך 7 ימים ממועד קבלתו.

3. במסמך שנפתח כבקשת רשות ערעור (רת"ק) נכתב:

"לכבוד

בית משפט לתביעות קטנות בת"א יפו לידי כבוד השופט דניאל הורביץ".

ובמסגרתו מבוקש "מכבוד השופט לבטל את פסק הדין ולזמן אותי למשפט חוזר:

4. בהחלטתי מיום 6/12/16 קבעתי:

"נראה כי זו בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, המופנית לבית המשפט לתביעות קטנות, וכי אין מדובר כלל בבקשת רשות ערעור.

המבקש יבהיר בתוך 7 ימים אם בכוונתו היה להגיש בקשת רשות ערעור כל עוד לא מיצה ההליך בבית המשפט לתביעות קטנות.

בהיעדר הבהרה כאמור, תמחק בקשת רשות הערעור".

סברתי כי בטעות הוגשה הבקשה לבית המשפט המחוזי. במקום להעביר הבקשה לבית משפט קמא, רציתי לוודא כי אכן מדובר בטעות וכי הבקשה לא היתה צריכה להיות מוגשת לבית משפט זה.

5. ביום 14/12/16 הוגש מסמך המיועד לבית המשפט המחוזי ובמסגרתו מבוקש לאשר בקשת רשות ערעור, לבטל את פסק הדין ולנהל המשפט מחדש.

כלומר – לא מבוקש לתקן הטעות ולהעביר הבקשה לבית משפט לתביעות קטנות.

על כן, אינני מעבירה הבקשה לבית המשפט לתביעות קטנות.

6. אין מקום ליתן רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט קמא.

המבקש טרם מיצה ההליך בבית משפט לתביעות קטנות. לא הגיש שם בקשה לביטול פסק דין וממילא לא ניתנה החלטה לגופו של עניין בבקשה לביטול פסק דין.

על כן, אין עסקינן במקרה החריג שבו תתערב ערכאת ערעור בפסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות.

וראה לעניין זה: רע"א 2095/15 אולמי נפטון בת ים בע"מ נ' משיח (20/5/15).

7. לאור האמור לעיל הבקשה נדחית.

המבקש רשאי כמובן להגיש בקשות מתאימות לבית משפט לתביעות קטנות.

8. משלא התבקשה תגובת המשיבים , אין צו להוצאות.

9. המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ח כסלו תשע"ז, 18 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.