1. התובעת הגישה תובענתה דנן ביום 6.12.16 בבקשה למתן צו עשה המורה לנתבע לכנס בעניינה ועדה רפואית לעררים, בגין ערר שהוגש ביום 4.1.16. בתובענה נטען כי ביום 29.3.16 התקיים דיון בעניינה בוועדה לעררים וביום 21.6.16 העבירה התובעת לוועדה, לפי בקשתה, מסמכים נוספים. מאז לא סיכמה הועדה דיוניה.

2. ביום 27.12.16 הודיע הנתבע כי נקבעה לתובעת ליום 2.1.17 בדיקה אצל רופא עיניים לשם עריכת חוות דעת מטעמו. לפיכך ביקש למחוק התובענה.

3. בהודעת התובעת מיום 5.1.17 הודיעה, כי שהתה בחו"ל ביום 2.1.17 וביקשה לחייב הנתבע לכנס בדחיפות ועדה ולחייבו בהוצאות בגין התנהלותו.

4. ביום 8.3.17 הגיש הנתבע בקשה נוספת למחיקת התובענה ובה הסביר כי נקבעה לתובעת בדיקה נוספת ליום 14.3.17. באשר להוצאות נטען, שהנתבע פעל במהירות האפשרית כאשר זימן את התובעת לבדיקה נוספת אצל רופא עיניים, נוכח אי התייצבותה ולכן אין הצדקה לפסיקת הוצאות.

5. בהחלטה מיום 8.3.17 הועברה הבקשה לתגובת התובעת בתוך 7 ימים, אך עד כה לא נמסרה תגובתה.

6. לאחר עיון בכלל האמור לעיל – הרי שהתובענה התייתרה ולכן נמחקת.

7. באשר להוצאות – הנתבע לא התייחס בטענותיו כלל לטענת התובעת בדבר השתהות ממושכת בטיפול בעניינה, מאז הגישה לאחרונה את המסמכים לוועדה ועד הודעתה בדבר זימון לבדיקת רופא – כאשר בין לבין חלפו כ-6 חודשים.

8. בנסיבות האמורות, כאשר נראה בבירור, שהגשת התובענה דנן זירזה את הטיפול בעניינה של התובעת, לאחר פרק זמן ממושך בה לא טופל, ועל כן, ישא הנתבע בהוצאותיה, בסך 500 ₪, בתוך 30 ימים מהיום.

ניתן היום כ"א אדר תשע"ז, 19 מרץ 2017 בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.