<#2#>

נוכחים:

ב"כ העותר עו"ד שמעון חוג'ה

ב"כ המשיב עו"ד אוהד בוזי

פרוטוקול

ב"כ העותר: חוזר על העתירה.

ב"כ המשיב: מדובר במי שמרצה את מאסרו הראשון למשך 20 חודשים, עבירות סמים. תחילת מאסר ביום 18.7.16. תום מאסר ביום 17.3.18.

מדובר בהחלטה של ועדת מיון למיין את העותר לבית סוהר אלה. העותר היה בכלא רימונים כעצור.

מפנה לפרוטוקול ועדת המיון, פסקה אחרונה.

לעותר הוצעו במהלך המיון כמה אפשרויות, אמרו לו שלא ניתן לשלב אותו כאסיר עבודה. רימונים זה בית סוהר שלא אפשר לשלב אותו שם בגלל רמת האבטחה. כנ"ל גם באיילון. בבתי סוהר אלה יש שפוטים לתקופה ארוכה יותר. בבית סוהר אלה נאמר לו ששם יש תאים קטנים יותר, ושם יהיה מועסק בעבודה. העותר הסכים לכך. לאור זאת מוין לבית סוהר אלה.

ברור שהשיבוץ של אסיר הוא בליבת שיקול הדעת המנהלית. כרגע הנימוק למה לא לשלב אותו בדרום אלא במרכז זה בגלל החברה שמבקרת אותו, וברור ששיקולי נוחות לא אמורים להישקל במקרה כזה על ידי הגורם המוסמך.

ב"כ העותר: העותר מרצה מאסר ראשון. מדובר בעותר שעלה לארץ בגיל 19. אין לו משפחה זולת אח שנמצא עכשיו בהליכי עלייה לארץ, שחולה המופיליה ולא נייד, ואותה חברה.

אני מסכים שההחלטה נמצאת בליבת שיקול הדעת של המשיב.

אני תוהה האם לא ניתן להקל ברצונו של העותר ולשבץ אותו לבית סוהר במרכז. העותר היה עצור באבו כביר, הועבר לאיילון ולרימונים. יש מקום עבור העותר.

אני מקבל את המלצת בית המשפט וחוזר מהעתירה תוך שמירת זכותי לבקש העברת העותר מכלא אלה בתום 3 חודשים לשהותו שם.

<#3#>

החלטה

בהסכמת ב"כ העותר, שקיבל את המלצת בית המשפט, אני דוחה את העתירה.

ב"כ העותר רשאי לבקש העברת העותר מכלא אלה בתום 3 חודשים לשהותו שם.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ט"ו כסלו תשע"ז, 15/12/2016 במעמד ב"כ הצדדים.