<#2#>

נוכחים:

העותר ובאת כוחו עו"ד רלי אבישר-רווה

ב"כ המשיב 2 עו"ד אלון טנקג'י

פרוטוקול

ב"כ העותר: חוזרת על העתירה.

ב"כ המשיב 2: מגיש כתב תשובה בצירוף חלק חסוי של ועדת אלמ"ב, מידעים ועמדת נפגעי העבירה.

ב"כ העותר: עיינתי בכתב התשובה. מסכימה להגשת המידעים והדו"ח החסוי של ועדת אלמ"ב.

החלטת הוועדה למעשה התבססה, ואני מפנה לעמוד האחרון שבו כתוב שהאסיר לא היה בטיפול ייעודי, כאשר בעמוד קודם לכן הוועדה כותבת שהיה סיפק בידי האסיר לעבור טיפול ייעודי אם רצה בכך.

לפני שהעותר סיים את הקבוצה הפסיכו חינוכית בחודש אוגוסט 2015, כאשר הוא היה בקבוצה הפסיכו חינוכית הראשונה, צוין שהוא ללא יתרת מאסר מספקת לצורך קבלת טיפול ייעודי. גם אם הוא היה נתרם מהקבוצה, עוד לפני שהסתיימה הקבוצה נאמר לנו שיתרת מאסרו אינה מספקת. העותר לא נתרם מהקבוצה שהסתיימה בסוף אוגוסט 2015. אנו פנינו במספר עתירות והעמדה של גורמי הטיפול הייתה שלאור העובדה שהוא לא נתרם מהקבוצה הראשונה, הם החליטו לשלב אותו וכאשר הגענו לעתירה, הם אמרו שהוא לא נתרם בקבוצה הראשונה ולכן הם לא ישלבו אותו בקבוצה אחרת. העותר עבר עוד שתי קבוצות במסגרת החינוך, הוא השתתף בקבוצת "לגעת ברגש", כאשר אז היו חוות דעת מאוד חיוביות לגביו.

חוות דעת העו"ס האחרונה מיום 19.10.16 אומרת שהעותר ללא עבירות משמעת. העותר עבר בית סוהר כדי לקבל טיפול. הרי במסגרת אחת העתירות בית מהשפט אמר שאם הוא רוצה לעבור ממעשיהו לצורך קבלת טיפול, שיעשו את זה, ו אכן העותר הועבר לכלא רימונים. העותר הסכים לעבור לכלא רימונים, כאשר הייתה החלטה של כב' השופטת ברנט לשלבו במחלקה לטיפול בעברייני מין, שם נאמר לו שיתרת המאסר שלו לא מספקת כדי להשתלב בקבוצה ייעודית לעברייני מין. הוא ביקש לעבור כל טיפול. הרי יש גם טיפול למכחישים. אי אפשר להגיד שאילו הוא רק רצה הוא יכול היה להשתלב בטיפול ייעודי כאשר לאורך כל המאסר, כאשר רק בחודש ינואר פנינו בבקשה לשלבו בטיפול ייעודי, ואז צוין שיתרת המאסר שלו לא מספיקה.

בדו"ח הסוציאלי האחרון מציינים שהוא מביע מוטיבציה מילולית אבל הוא לא עומד בקריטריונים בגלל יתרת מאסר לא מספקת.

אני סבורה ששגתה הוועדה כאשר לקחה את העובדה הזו לחובתו וציינה שהשילוב בטיפול הייעודי היה תלוי בו. המעבר לבית סוהר רימונים גם לא הועיל לו, לא בגלל העדר רצון, אלא בגלל יתרת מאסר קצרה.

כאשר אנו מעיינים בחוות דעת וג"ע העדכנית אנו רואים שלא עולה פה כל מסוכנות ספציפית כלפי המתלוננת.

יש מידע חסוי אחד לגבי אביה של המתלוננת. אני יודעת מה נאמר לעותר מקצין המודיעין. נטען בוועדה שאביה של המתלוננת, שהוא האב של גרושתו, שאיתה הוא מנהל מחלוקות ממוניות, המשפחה בסופו של יום נרתמה בצורה כזו או אחרת לטובת הגרושה, שהגישה תלונות נגדו בגין אלימות כלפי ילדים, תיקים שנגנזו וקבעו שלא ניתן לתת אמון בדברי האם. אנו צריכים לבחון את הדברים בקפידה. גם אחרי שהוא הוסגר, לטענתו הוא הסגיר את עצמו. גם כשהוא היה שם, והוא עזב בגלל שגרושתו הגישה נגדו עשרות תלונות שהופרכו, הוא נסע לחו"ל וחשש שאשתו תערים עליו קשיים. גם לאחר שהוא הוסגר, בית המשפט המחוזי שחרר אותו ונתן בו אמון. הוא גר שני רחובות מהמתלוננת ומעולם לא נטען שהוא איים עליה.

העותר פיצה ב-150,000 ₪ את המתלוננת.

אני סבורה שהוועדה שגתה כאשר לא בחנה את סבירות ההחלטה. יש חוות דעת מב"ן ש מגלמת בתוכה את עיוותי החשיבה וקובעת מסוכנות נמוכה פעם אחר פעם. הם לקחו בחשבון שמדובר בעבירה שבוצעה לפני 13 שנים, שבוצעו על רקע אישי ספציפי ונקודתי. מפנה לחוות דעת מב"ן. לכן המסוכנות שנקבעה היא נמוכה. זה מתיישב עם מכלול הנתונים.

בניגוד לאמירה שהוא לא מבטא אמפתיה, בדו"ח העו"ס מיום 20.3 צוין שבמהלך השיחות הוא גילה אמפתיה מסוימת לנפגעת העבירה וצוין שהוא הציע לשלם על טיפולים נפשיים אם תזדקק להם. הוא מודע לבעיה. גם בדיון בפני הוועדה העותר הביע אמפתיה. לכל עבריין מין יש עיוותי חשיבה. זו נקודת המוצא. כאשר בוחנים האם הוא ראוי לשחרור מוקדם, העותר לא יוצא לחופשות בגלל וג"ע. אנו נלחמנו על טיפול והגשנו 3 עתירות ובסופו של יום צריך לתת לו הזדמנות. אי אפשר להגיד שהוא לא נתרם. הוא עתיד להשתחרר שחרור מלא בעוד 5 חודשים. צו פיקוח לא יינתן לו לאור מסוכנותו. הוועדה הייתה צריכה לקבוע את שני הפרמטרים שנקבעו בפסיקה. בהליך הטיפולי יש כדי לעלות בקנה אחד עם הדרישה בעניין זה. מפנה לתוכנית של מרכז "התחלה חדשה" שמתייחסת למסוכנות שלו. מפנה לסעיף 31 ו-33 כאשר הסיבה שהוא לא התקבל לרש"א היא סיבה לא נכונה מבחינה מקצועית.

באשר לתגובת המשיב – העותר ביקש להשתלב בטיפול. המעשים הופסקו בשנת 2004, כאשר עוד היה נשוי, על אף שעל פניו ניתן היה להמשיכם. אני סבורה שבנסיבות האלה יש לתת מעמד בכורה לגורמי המקצוע שזה חוות דעת מב"ן שקבעו מסוכנות נמוכה ולתת דגש לכך שחלפו 12 שנה מאז ביצוע העבירות ועד שנכנס למאסר, כאשר בכל התקופה היה משוחרר.

לאחר הפסקה

ב"כ העותר: העותר מקבל את המלצת בית המשפט לדחיית העתירה.

<#5#>

פסק דין

בהסכמת העותר, שקיבל את המלצת בית המשפט באמצעות באת כוחו ובנוכחותו, אנו דוחים את העתירה.

#3#>

ניתן והודע היום ט' שבט תשע"ז, 05/02/2017 במעמד ב"כ הצדדים והעותר.