1. התובעת הינה אשתו של המנוח יצחק דרוקר ז"ל שבכל זמן רלוונטי לתובענה זו הוא היה חולה במצב סיעודי ונזקק לעובדת זרה בתחום הסיעודי (להלן: "המטופל").

2. הנתבעת הינה לשכה פרטית העוסקת בתיווך והשמה של עובדי סיעוד זרים.

3. הנתבעת סיפקה למטופל מטפלת זרה מתאריך 2/8/15 ועד לתאריך 13/12/15 אשר הוחלפה בעובדת זרה אחרת ממוצא מולדבי הנקראת גרישקא אלנה (להלן: "גב' גרישקא") אשר החלה לעבוד בבית המטופל לאחר מכן.

4. גב' גרישקא פנתה לנתבעת ולתובעת וביקשה לצאת מהארץ לצורך ביקור מולדת וביקשה את הסכמותיהן.

5. לאחר שנתקבלו הסכמות התובעת והנתבעת, גב' גרישקא הפסיקה את עבודתה אצל המטופל ביום 19/10/16.

6. התובעת הגישה תביעה כספית כנגד הנתבעת ע"ס 20,159 ₪ בה נטען:

א. בסוף חודש ספטמבר 2016 גב' גרישקא הודיעה לתובעת ולנתבעת כי היא מתכוונת לצאת למולדוביה ביום 21/10/16 וכי הנתבעת הכינה עבורה את המסמכים הדרושים.

ב. התובעת דרשה מהנתבעת כי תשלח לה מחליפה לעובדת מאחר והיא אינה מסוגלת לטפל בבעלה לבד שמצבו הוא סיעודי מוחלט.

ג. התובעת דיברה אין ספור פעמים עם גב' אולגה (עובדת של הנתבעת) בעניין שיגור מחליפה ואולגה הבטיחה לתובעת כי היא לא תישאר לבד.

ד. גב' גרישקא הפסיקה לעבוד אצל המטופל ביום 19/10/16 ויצאה לחו"ל ועל אף שיחותיה הרבות של התובעת עם גב' אולגה ועם גב' טלי קקון המנכ"לית של הנתבעת, הן לא שלחו לתובעת עובדת מחליפה והתובעת ובעלה נשארו ללא מטפלת.

ה. התובעת נאלצה להעביר את המטופל לבי"ח ש.ה. להורים בע"מ מרכז גריאטרי בו שהה שבועיים וחצי והתובעת שילמה בגין כך סך של 7,589 ₪.

ו. לאחר מכן המטופל חזר לביתו והתובעת נעזרה עם אדם אחר בשעות היום ושילמה לו סך 2,000 ₪ ובשעות הלילה התובעת נעזרה בבנה.

ז. התובעת פנתה לחברת אביטל כ"א שירותי סיעוד בע"מ, אשר סידרה למטופל עובדת זרה ובגין כך התובעת שילמה לחברה הנ"ל סך של 1,000 ₪ בגין דמי תיווך אשר המשיכה לעבוד אצל התובעת עד פטירת בעלה המנוח.

7. התובעת טענה בתביעתה שהנתבעת הפרה את התחייבויותיה כלפיה לספק למטופל מחליפה לגב' גרישקא שנסעה לחו"ל.

התובעת ביקשה בתביעתה לחייב את הנתבעת לשלם לה את הסכומים הבאים:

א. סך של 7,589 ₪ בגין הסכום ששולם לבית החולים.

ב. סך של 2,000 ₪ ששולם עבור האדם האחר.

ג. סך של 1,000 ₪ ששולם לחברת אביטל עבור דמי תיווך.

ד. סך של 2,380 ₪ עבור הוצאות נסיעה לביקור המטופל בבית האבות.

ה. סך של 190 ₪ ששולם ליד שרה.

ו. סך של 7,000 ₪ בגין עוגמת נפש.

8. הנתבעת הגישה כתב הגנה והמנכ"לית העידה וטענה:

א. אכן התובעת פנתה בחודש 10/16 לגב' ליקר –לאה אבריט מסניף חיפה של הנתבעת וביקשה מלוקי למצוא מחליפה לעובדת של המטופל מאחר וגב' גרישקא יוצאת לחו"ל.

ב. ליקי השיבה לתובעת שהיא לא יכולה להבטיח דבר, אך הבטיחה לעשות את מירב המאמצים לחפש.

ג. ליקי הציעה לתובעת מספר עובדות שימלאו את מקומה של העובדת בזמן שהיתה בחו"ל, אך התובעת סירבה לקבלן בתאונות שונות.

ד. גב' טלי קקון, שהעידה מטעם הנתבעת, הגישה העתק מהנוהל של משרד הפנים ושל רשות ההגירה וטענה כי עפ"י הוראות הנוהל אין חובה על הלשכה הפרטית לדאוג לשיוך עובד חלופי למעסיק במשך התקופה בה שוהה העובד זר בחו"ל, אולם היא רשאית לעשות כן.

ה. במסמך הנקרא זכותון עליו התובעת חתומה אין כל התחייבות מטעם הנתבעת לדאוג לעובדת מחליפה למקרה שהעובדת נוסעת לביקור מולדת.

ו. גב' קקון העידה שלא תמיד הנתבעת יכולה למצוא עובדת מחליפה לתקופה קצרה ולכן מראש הנתבעת אינה מתחייבת למצוא עובדת מחליפה.

ז. הטענה אשר לפיה הנתבעת התחייבה לתובעת לספק עובדת מחליפה הינה טענה בעל פה ואינה יכולה להיות נכונה וכי הנתבעת לא יכולה להתחייב על דבר שלא תמיד יכולה לעשות ולכן הנתבעת מתחייבת להשתדל ולעשות כל מאמץ לדאוג לעובדת מחליפה.

9. השאלה העיקרית המחייבת הכרעה בתיק זה הינה: האם הנתבעת התחייבה לספק לתובעת עובדת זרה מחליפה למשך התקופה שהעובדת גרישקא תשהה בחו"ל?

דיון והכרעה:

10. לאחר ששקלתי את נסיבות המקרה ואת טענות הצדדים, ביהמ"ש קובע שלא היתה התחייבות מטעם הנתבעת לספק למטופל עובדת חילופית במובן של הסכם מחייב, ומקבל את גרסת הנתבעת שהיתה הבטחה מטעם עובדיה להשתדל ולעשות מאמץ למצוא למטופל עובדת מחליפה שלא הגיעה לרמה של התחייבות מחייבת וזאת מהנימוקים המפורטים להלן:

א. בהסכם שנערך בין הצדדים לא קיימת כל הוראה המחייבת את הנתבעת לספק למטופל עובדת מחליפה בכל מקרה שהעובדת תיעדר מעבודתה, בניגוד לנטען בסעיף 3 של כתב התביעה.

ב. בסעיף 8 של כתב התביעה התובעת בעצמה ציינה שהעובדת מטעם הנתבעת הבטיחה לתובעת כי היא לא תישאר לבד.

צויין "הבטיחה" ולא נאמר התחייבה.

ג. במידה והיתה התחייבות מחייבת מטעם הנתבעת, לא ברור מדוע התובעת לא ביקשה שהתחייבות הנ"ל תעלה על הכתב.

ד. גרסת הנתבעת נראית בעיני ביהמ"ש כסבירה יותר, מאחר ועניין השגת עובדת זרה הוא עניין מסורבל וכרוך בהרבה מאמצים ואישורים ואין מדובר בהיצע רב ובלתי מוגבל ולא נראה סביר שהנתבעת תתחייב בצורה מחייבת למצוא עובדת מחליפה בכל זמן נתון.

ה. ברור שקיים אינטרס לנתבעת לסדר עובדת מחליפה עבור המטופל, מאחר והיא היתה גובה ממנו דמי תיווך או דמי השמה.

ו. לא שוכנעתי בקיום הסכם מחייב בין הצדדים המחייב את הנתבעת בהשגת עובדת מחליפה לגב' גרישקא.

ז. הוכח שהנתבעת עשתה מאמץ לסדר למטופל עובד/עובדת מחליף/מחליפה, אולם העובדים שהוצעו ע"י הנתבעת סורבו מטעם התובעת.

10. בהעדר קיום הסכם ו/או התחייבות מפורשת ומחייבת את הנתבעת להעמיד עובדת זרה חליפה למטופל, דין התביעה להידחות.

11. אעיר שהתובעת תבעה את הסכומים שצוינו בתביעה מבלי לקחת בחשבון שהיא חסכה 4,400 ₪ לחודש בגין המשכורת של העובדת.

12. לסיכום ולאור מה שנקבע לעיל, אני מורה על דחיית התביעה ובנסיבות המקרה אינני עושה צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתק מפסק דין זה לב"כ הצדדים ותסרוק את המוצגים ת/1, נ/1-נ/2 בתיק.

ניתן היום, ד' אב תשע"ט, 05 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.