17 מאי 2017

לפני: סגן הנשיאה אילן סופר

פסק דין

1. לפניי ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 09/12/2016, אשר דחתה את ערר המערער, וקבעה כי לא חל שינוי בדרגת הנכות היציבה.

2. הוועדה לעררים נשוא הערעור התכנסה מכוח פסק דין שניתן בהסכמה בתיק בל48165-10-15 ובו נקבע כי:

"עניינו של המערער יושב לוועדה בהרכב אחר על מנת שתמלא אחר פסק הדין בתיק ב"ל 26811-02-14 מיום 3.9.14. בפני הוועדה לא יעמדו הפרוטוקולים מיום 28.1.15 ומיום 14.10.15 וכן הפרוטוקולים מיום 11.8.13 ומיום 29.1.14. הוועדה תזמן את המערער ובאת כוחו לדיון בפניה ותאפשר לטעון טענותיהם בנושאים הנ"ל".

3. למען שלמות התמונה נביא את פסק הדין שניתן בתיק בל 26811-02-14 ובמסגרתו קבע בית-הדין, כדלהלן:

"עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), באותו הרכב על מנת שתתייחס התייחסות עניינית ומנומקת לחוות דעת של פרופ' עטר מיום 24.1.2014; וכן תתייחס בצורה מפורטת ומנומקת לממצאים בבדיקות ההדמיה מהתקופה האחרונה אל מול ממצאי בדיקות ההדמיה מהתקופה הסמוכה למועד הפגיעה, תוך פירוט הממצאים מהתקופה הסמוכה למועד הפגיעה. הוועדה תתייחס אף לבדיקת ה- MRI מיום 4.10.2013.

הוועדה תזמן את המערער ובא כוחו לדיון בפניה, ותאפשר להם לטעון את טענותיהם בנושאים הנ"ל. הוועדה תנמק ותפרט החלטתה באופן שבית הדין יוכל להתחקות אחר הלך מחשבתה".

טענות המערער

4. א. הוועדה לא מילאה אחר הוראות פסק הדין.

ב. מדובר בוועדה בהרכב חדש המתכנסת בעניינו של המערער. וועדות קודמות שנפסלו קבעו למערער הגבלה קלה בעמוד השדרה רק שניסו לייחס את הממצא לעבר קודם. הוועדה טעתה כאשר לא ערכה למערער בדיקה של הגבלות התנועה בעמוד השדרה וזאת עת עמדה בפניה חוות הדעת מאת פרופ' עטר הממליץ להעניק למערער נכות אורטופדית לפי סעיף ליקוי 37 (7) (א). הוועדה לא התייחסה באופן מנומק לחוות הדעת מאת פרופ' עטר.

ג. הוועדה שגתה כשלא ערכה השוואה כנדרש בהוראות פסק הדין בין ממצאי בדיקות ההדמיה המוקדמות לממצאי בדיקות ההדמיה המאוחרות. הוועדה לא פירטה כדבעי את ממצאי הבדיקות, ולא דנה בהבדלים בין הממצאים, וכן בשאלת ההחמרה. הוועדה לא ערכה השוואה בין בדיקת EMG משנת 2007 לבין בדיקת EMG העדכנית.

ד. הוועדה לא התייחסה בצורה עניינית ומפורטת לבדיקת MRI מיום 04/10/2013 כפי שנדרשה בפסק הדין.

טענות המשיב

5. א. לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה. הוועדה התייחסה כדבעי לחוות דעת פרופ' עטר. קביעת הוועדה לפיה הממצא בדבר קרע אולינרי קטן הוא חסר משמעות קלינית, היא בבחינת קביעה רפואית המצויה בתחום המקצועי של הוועדה ואין להתערב בכך.

ב. הוועדה התייחסה לבדיקות הדמיה מהשנים 2007, 2008 ו-2012 וקבעה כי אין שינוי משמעותי בין הבדיקות פרט לשינויים מבניים מפושטים.

דיון והכרעה

6. החלטת הועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בפני בית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד, וזאת בהתאם לאמור בסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995. עוד נפסק, כי קביעת דרגת נכות היא בסמכותה של ועדה רפואית ולא בסמכות בית הדין.

7. בית הדין, במסגרת סמכותו לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן האם הועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה. היינו, בית הדין נעדר סמכות לדון ולהכריע בהיבט הרפואי של קביעת הנכות.

8. משהוחזר עניינו של המערער על ידי בית הדין לועדה לעררים בצירוף הוראות, על הועדה להתייחס אך ורק לאמור בהחלטת בית הדין, ואל לה לועדה להתייחס לנושאים שלא פורטו באותה החלטה (ראו: דב"ע נא 29-0 מנחם פרנקל - המוסד לביטוח לאומי פד"ע כד' )160.

9. מעיון בפרוטוקול עולה כי הוועדה התכנסה בשני מועדים שונים. במועד התכנסותה הראשון ביום 21/11/2016 נרשם:

"תלונות התובע:

יש לי הגבלות בלבוש. כשאני יושב בשירותים רגל שמאל נרדמת לגמרי, קשה לקום מהאסלה; מגבלה להרים, לרוץ, להתלבש; כשאני הולך ברחוב אני מתעייף. אם יש לי צואה אני חייב מיד שירותים כי זה משתק אותי.

דברי ב"כ הנפגע:

יש לנו בחור שאין לו עבר קודם לפני התאונה ב-2007. הוא עבד כנהג אמבולנס, משקל האלונקה היה עליו. האירוע הוכר כת"ע. פר' עטר נתן חוו"ד.

בהתחלה התפתחו בלטים, ואח"כ קרע אנולרי.

כל הוועדות קבעו עד כה הגבלה קלה.

מבקשים לקבוע נכות כהחמרה לתאונה.

ממצאים בבדיקת הוועדה:
מבחינה נוירולוגית אין תנוחה פרטית, כוח גס 5/5 פרוקסימל ודיסטל ב-4 הגפיים, החזרים גידיים הופקו שווים, מוסר על היפאסטזיה, תחושת רטט ללא פיזור אנטומי, תבנית הליכה תקינה.

אורטופד, מבחן לסג 70⁰ דו"צ, לסג הפוך 90⁰ דו"צ, תנועות בפרקי הירכיים מלאות וחופשיות, מבחני סקרואיליאק לא ניתנים לבדיקה. על מנת לשכב על בטנו קם מהמיטה ורק אז נשכב, סימן מתיחה פמורלי שלילי, קם ויושב בכוחות עצמו. עמידת בהונות ועקבים תקינה. מוסר שאינו יכול להתכופף ע"מ לשרוך שרוכים, הליכה בגלילת רגל מלאה ובקצב אחיד.

סיכום ומסקנות:

הוועדה עיינה בפסק הדין וגם בחוו"ד של פר' עטר עם פיענוח בדיקת CT. מדובר בקרע של האנולוס שזוהי פגיעה שולית ביותר, ולכן על מנת להתייחס ברצינות לחוות הדעת הוועדה מבקשת להמציא לה את אותו תקליטור ה- CT.

הוועדה עיינה בחוו"ד של ד"ר אנגל שניתנה לבית הדין בשלב דמי הפגיעה, על מנת להתייחס גם לחוות דעת זו. הוועדה מבקשת להמציא לה את בדיקות ההדמיה שנעשו מיום לאחר האירוע התאונתי.

התיק יסוכם ללא נוכחות.

מבחינה נוירולוגית אין נכות."

10. המערער המציא לוועדה את החומר המבוקש, וביום 9.12.2016 התכנסה הוועדה בשנית לסכם את הדיון בעניינו של המערער. הוועדה קבעה להותיר את נכותו הצמיתה של המערער על כנה – בשיעור 0%, וכי אין החמרה במצב. להלן האמור בפרוטוקול:

התייחסות לממצאי בדיקות וצילומים:

CT מ-21/11/07 עמ"ש מותני, תעלה מרכזית צרה בגובה L3-4 המובנית [?] הדיסקיות נראות תקינות, בליטה אחורית קלה ביותר בגבהים L4, L5, S1. הקוטר הקדמי אחורי באותם הגבהים L3-4 [?] צר ורק במידה קלה בגובה העליון של L4, פרט לכך שינויים ניווניים במפרקים הבין חולייתיים, אין לחץ אחורי אין לחץ משמעותי על השק.

ב- 31/08/08 אין שינוי בעמ"ש המותני או באגן, כאמור בלטים ללא לחץ שורשי וללא לחץ על השק.

אבחנות:

כאבי גב תחתון.

סיכום ומסקנות:

ממצאי בדיקות ההדמיה משנת 2007, 2008, 2012 ללא שינוי משמעותי פרט לשינויים ניווניים מפושטים יותר במפרקים הבין-חולייתיים.

הוועדה עיינה באישור רפואי מטעמו של פרופ' עטר מ- 24/01/14. קרע אנולרי של הדיסקית ב-L5-S1, היא חסרת כל משמעות קלינית. הבדיקה הקלינית והנוירולוגית למרות בדיקת ה- EMG היו תקינים לחלוטין. לפיכך הוועדה דוחה את ערעורו וקובעת שאין החמרה מבחינה קלינית והדמייתית.

11. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובפרוטוקול הוועדה, שוכנעתי כי דין הערעור להתקבל, ואפרט. הוועדה לא התייחסה כדבעי לחוות הדעת מאת פרופ' עטר אשר ערך למערער בדיקה קלינית אורטופדית וציין בחוות הדעת ממצאי טווחי תנועה בעמוד השדרה המותני, וכן המליץ על הענקת נכות אורטופדית לפי סעיף 37 (7) (א). הוועדה לא ערכה למערער בדיקה של הגבלות תנועה בעמוד השדרה המותני שרלוונטית לקביעת הנכות בהתאם לסעיף הליקוי ומכאן שנפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה.

12. מקבל אני את טענת המערער כי הוועדה לא פירטה ונימקה כנדרש החלטתה באשר להשוואה בין ממצאי בדיקות ההדמיה. הוועדה לא התייחסה כלל להבדלים בין ממצאי בדיקת ה-EMG משנת 2007 אל מול בדיקת EMG משנת 2014. הוועדה אף לא התייחסה לבדיקת ה-MRI מיום 04/10/2013 כפי שנדרשה בפסק הדין.

סיכום

13. לאור האמור לעיל, עניינו של המערער יושב לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) באותו הרכב על מנת שתשקול בשנית החלטתה וזאת לאחר שתערוך למערער בדיקה קלינית של טווחי תנועה בעמוד שדרה מותני. הוועדה תתייחס בצורה מפורטת ומנומקת לחוות הדעת מאת ד"ר וולן וכן תתייחס לשוני בין ממצאי בדיקות ההדמיה השונות תוך שתיתן את דעתה לשוני בין בדיקת ה-EMG מיום 23/09/2007 אל מול הבדיקה מיום 21/01/2014. הוועדה מתבקשת להתייחס בצורה מנומקת לבדיקת ה-MRI מיום 04/10/2013. הוועדה תזמן את המערער ובא כוחו לדיון בפניה ותאפשר להם לטעון את טענותיהם בנושאים הנ"ל. הוועדה תפרט ותנמק החלטתה באופן שבית הדין יוכל להתחקות אחר הלך מחשבתה.

14. המשיב ישלם למערער הוצאות משפט בסך 2,500 ש"ח וזאת תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישא סכום זה ריבית והצמדה מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

15. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור תוך 30 יום לנשיא בית הדין הארצי לעבודה, לסגניתו או לשופט שנתמנה לכך על ידי הנשיא.

ניתן היום, כ"א אייר תשע"ז, (17 מאי 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.