<#2#>

נוכחים:

המערער וב"כ עו"ד מיכה הולבינגר

ב"כ המשיבה – עו"ד שגיא שגב

רוטוקול

ב"כ המערער:

חוזר על הודעת הערעור. מפנה את בית המשפט לשני דברים – אחד, ההודעה שעליה מסתמכת התביעה. מדובר בהודעה לקונית. מציג אישורי מסירה ולא מצויין פה שם הדוור אישור לקוני חסר תועלת.

מדובר באדם שגר בפרדס בקלנסווה. זה לא מקום מוסדר וכנראה ההודעה נראית איך שנראית בגלל זה. אמנם עברה תקופה ממושכת ולכן לא מסכימים לעשות הסבה על שם אחר.

אם זו טענה לגרום לאחר עיוות דין לכן יש לנו ביהמ"ש שיחליט.

ההודעה היא כדין ולדעתי נגרם עיוות דין. יש לי תצהיר של בנאדם שלקח העבירה עליו וצירפתי להודעת הערעור. לכן חובת ההוכחה על המאשימה להראות כי אחר קיבל הודעה כדין. אין שום דבר. הודעה לקונית עם חותמת לא נדרש.

לכן אבקש להורות לתביעה לבצע את ההסבה כפי שביקשנו בערעור.

ב"כ המשיבה:

מפנה לתקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי. אין אישור מסירה יותר קונקרטי ואנו לא רואים שגיאה לפיה חזקת המסירה לא נסתרה. המערער לא פירט איך נודע לו על הדו"ח היום. לא הציג נימוק המצדיק שיהוי של הגשת בקשה להארכת מועד במשך 3 שנים.

הטענה שנהג אחר נהג אינן מקימות חשש לעיוות דין, לכן אבקש לדחות הערעור.

ב"כ המערער:

יש פה עיוות דין ובנוסף אני מזכיר כי היום מנפיקים לאדם רישיון נהיגה למשך שנים ובנאדם מעולם לא יכול לדעת מה קרה אם לא קיבל דואר או הודעה. עד שלא ניגשת למשרד הרישוי לבדוק מה הבעיה אי אפשר לדעת כי יש רשיון בתוקף במשך 7 שנים. היום זה ל- 10 שנים. לכן יש משהו בעניין זה.

ב"כ המשיבה:

יש לנו הרבה תיקים כאלה, ערעורים על החלטות שלא לבטל פסק דין וכו'. אנו צריכים לראות מה החובה שמבקש חברי להטיל על המדינה. יש אישור מסירה, מכתב שנשלח למערער לכתובת במשרד הפנים וזה לא נדרש.

ב"כ המערער:

צריך שיהיה שם של דוור, הוא לא גר בת"א או בגבעתיים ששמים הדבקה על הדלת והוא התעלם. לא יודעים מי הדוור שנתן את זה בכלל ואיפה שמו. סתם הודעה עם חותמת לא נדרש, זה אישור מסירה כדין במשפט פלילי?

ב"כ המשיבה:

לא נדרש דינו כדין לא הומצא. דינו של מערער זה לא צריך להיות שונה מדין אחרים. יש חובה לעדכן כתובת כדי לקבל דבר דואר. הוא אזרח בישראל, עליו לספק כתובת כדי לקבל דברי דואר מטעם המדינה. אין טענה שזה לא כתובתו.

<#3#>

פסק דין

1. בפניי הודעת ערעור על החלטת בימ"ש שלום לתעבורה בפתח תקווה מיום 27.10.16 (כב' השו' אורן בועז) – שדחה בקשה להורות על הארכת המועד בגין דו"ח מס' 90501119466 שנשלח למערער.

2. בית משפט קמא ציין בהחלטתו כי לא נסתרה חזקת המסירה באשר הוצג בפניו אישור מסירה לפיו הדו"ח נשלח ביום 29.7.13 לכתובת המגורים הרשומה של המערער והוחזר על ידי המשטרה ביום 22.9.13 בציון המילים "לא נדרש".

עוד קבע כב' השו' בועז כי לא ייגרם עיוות דין למערער בשל העובדה כי לטענתו אחר נהג ברכב.

3. ב"כ המערער שב על טיעוניו כמפורט בהודעת הערעור על כי המערער גר בקלנסווה שבמשולש באזור בו אין ת.ד. או אפשרות לקבל דואר בצורה מסודרת, וכן צירף תצהיר של מר מרעי עבד אלהאדי, ת.ז. 028303378 לפיו הוא זה שנהג ביום 16.1.13 ברכב כעולה מהעובדות המפורטות בכתב האישום שנשלח למערער מכוח הבעלות ברכב מספר 1644966.

4. יצוין כי באישור המסירה שחזר כ"לא נדרש" מצוינת ת.ד. של המערער מספר 3133 – אך אין כל התייחסות לתאריך המסירה, חתימתו של הדוור, שמו, או כל פרט מזהה אחר שניתן היה להתחקות אחריו.

5. בנסיבות אלה ולאחר שעיינתי ונדרשתי לטיעוני הצדדים, אני סבורה כי יש חוסר באישור המסירה שהוצג כנ"ל, וכן הנני סבורה כי יחול עיוות דין במקרה בו יידון אחר במקום זה שנהג בפועל.

לא נעלמו מעיניי החלטתו של כב' השו' בועז בהפנותו לרע"פ 9580/11 אייל יוסף נ' מ"י, וכמו כן לא לשיהוי הארוך עד הגשת הבקשה למתן הארכת מועד- אך בשקלול הנתונים אני סבורה כי יש מקום להיעתר לבקשה המונחת בפניי ולאפשר הארכת מועד להישפט.

6. נוכח כל האמור הערעור מתקבל – וניתנת כנדרש הארכת מועד להישפט.

<#4#>

ניתן והודע היום כ' שבט תשע"ז, 16/02/2017 במעמד הנוכחים.