בהתאם להסכמת הצדדים כאמור בפרוטוקול הדיון מיום 24.7.17, ולסמכותי לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד- 1984, החלטתי לדחות את התביעה.

המדובר בגרסה מול גרסה: התובע טען כי עמד עם רכבו, במקום המותר לחנייה ברחוב רוטשילד בראשון לציון, ואוטובוס נהוג ע"י הנתבע 2, אשר נאלץ ככל הנראה לסטות קמעה ימינה מנתיב נסיעתו, נוכח רכב שהחל ביציאה מחניה בנתיב הנסיעה הנגדי, פגע, כתוצאה מאותה סטייה, בחלקו השמאלי קדמי של מגן הרכב וגרם לו לשפשוף ונזקים נשוא התביעה דנן.

מנגד, גרס הנתבע 2 כי התובע עמד עם רכבו במפרץ חניה המיועד לעצירת אוטובוסים בלבד. הנתבע 2 עצר את האוטובוס, תוך שמירת מרחק מרכבו של התובע. לאחר שסיים להוריד נוסעים, החל בנסיעה ולפתע שמע רעש מחלקו האחורי של האוטובוס והבחין ברכבו של התובע אשר פגע באוטובוס. לטענת הנתבע החל התובע בנסיעתו מבלי להתחשב באוטובוס שהחל בנסיעה, ומבלי להסתכל במראה ולפיכך פגע רכבו של התובע באוטובוס בחלקו הימני האחורי.

הצדדים הדגימו בפני את אופן קרות התאונה באמצעות דגמי מכוניות.

כמו כן הוצגו בפני תמונות המתעדות את הנזקים שנגרמו לרכבו של התובע.

שתי הגרסאות הגיוניות וסבירות, אולם בסופו של דבר- כשבאתי להכריע ביניהן, ובפרט בשים לב לתמונות אשר תיעדו את הנזק אשר נגרם לרכבו של התובע, ראיתי להעדיף את גרסת הנתבע.

התמונות בהן תועד רכבו של התובע מלמדות כי לפחות חלק מנקודת האימפקט בין רכבו של התובע לאוטובוס, הייתה בחזית המגן הקדמי של רכב התובע, ומכאן, ברי כי תיאור פגיעת האוטובוס כנטען ע"י התובע, אינו עולה בקנה אחד עם הממצאים כאמור.

סוף דבר, אני מורה בזאת על דחיית התביעה.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, א' אב תשע"ז, 24 יולי 2017, בהעדר הצדדים.