בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוגשה לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

רישיון הנהיגה של המבקש נפסל ביום 18.12 למשך 60 יום לאחר שהיה מעורב בתאונת דרכים.

כידוע, בעת דיון בבקשה מסוג זה, יש לבחון שתי שאלות: הראשונה, האם קיים בשלב זה חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת המבקש בעבירה המיוחסת לו, וזאת להבדיל מהוכחת האשמה מעבר לכל ספק סביר הנדרשת בעת הדיון באישום לגופו; השניה, האם המשך נהיגתו של המבקש מסכן את שלום הציבור כאשר שאלה זו נבחנת בהתחשב עברו התעבורתי של המבקש ובנסיבות האירוע הספציפי.

עיינתי בנסיבות המקרה, ובשלב זה של הדיון נראה כי קיימות ראיות לכאורה. מחומר הראיות עולה כי רכבו של המבקש נכנס לצומת בניגוד לאור אדום ברמזור ופגע ברכב אחר שהגיע לצומת. מעדותו של הנהג המעורב מר נדב עולה כי רכב הנאשם נכנס לצומת במהירות, תוך שהוא עולה על אי התנועה המפריד בין נתיבי הנסיעה ועוקף רכב אחר שעמד בצומת.

המבקש עצמו לא חלק בהודעתו במשטרה על כך שנכנס לצומת באור אדום, אלא שטען כי רכב סנע מאחורי הבהב לו באורות והוא רצה לפנות את נתיב הנסיעה, בלם ועלה אי התנועה. המבקש אישר בחקירתו כי הגיע לצומת במהירות גבוהה, וזאת על אף היות הכביש רטוב עקב הגשם.

בדיון בפניי טען הסנגור כי המבקש ניסה למנוע תאונה עם הרכב שהגיע מאחוריו ולכן עקף את הרכב שעצר ברמזור אדום ו"נהייתה לו בעייה בבלמים".

המדובר בגרסאות לא ברורות של המבקש, אשר מצביעות לכאורה על נהיגה רשלנית שגרמה לתאונה.

לגבי המסוכנות, הרי שמנסיבות המקרה דנן עוהל מסוכנות גבוהה לכאורה שהביאה לכניסה לצומת ברזמור אדום תוך נסיעה במהירות גבוהה לקראת צומת בכביש רטוב. המבקש קיבל רשיון נהיגה לפני כארבע שנים וכבר הספיק לצבור חמש הרשעות קודמות. אמנם מדובר בעבירות מסוג ברירת משפט, אשר כשלעצמן אינן מלמדות על מסוכנות גבוהה, אולם כאשר אני מצרף אותן לנסיבות המקרה שבפניי, סבורני בסך הכל מלמדות הנסיבות על מסוכנות לא מבוטלת.

לאור כל האמור לעיל, לאחר ששקלתי את טענות בעלי הדין ובחנתי את החומר שהוצג בפניי, הגעתי למסקנה לפיה התקיימו התנאים לקיום סמכותו של קצין המשטרה עפ"י סעיף 47 לפקודת התעבורה וכי המשך נהיגתו של המבקש תסכן את שלום הציבור, לפיכך הנני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, כ"ז כסלו תשע"ז, 27 דצמבר 2016.