הזוכה הגישה לביצוע כנגד החייב 7 שקים בסדרה, 5 מהם על סך 3,000 ₪ והשניים הנותרים 4,500 ₪. מועדי הפירעון הם ב-30/9/2010 עד 30/1/2011 וכן 28/02/2011 ו-30/3/2011, ביחס לשני השקים האחרונים הנ"ל.

המבקש הגיש התנגדות בתוך המועד שבחוק והיא נסמכת בתצהירו, בו מצהיר הוא בסעיף 4, כי חתימת המושך אינה חתימתו כי אם זיוף חתימתו.

עוד מצהיר הוא, כי כל הכיתובים על גבי ההמחאות אינם בכתב ידו.

בסעיף 7 מוצהר, כי אין למבקש ידיעה כיצד הגיעו השקים אל המשיבה, הוא אינו מכיר אותה ולא קיבל ממנה כל תמורה.

ביום 6/2/2017 עמד המצהיר לחקירה נגדית על תצהירו ובראשית הדיון הוצגו השקים המקוריים מהם עולה, כי כולם חוללו באי פירעון בשל היות החשבון ממנו נמשכו – חשבון מוגבל.

המבקש אישר, כי הוא חתום על התצהיר שהגיש, כי הוא נוהג לחתום בחתימה אחת וכשהוצגו לו 4 מסמכים שונים עליהם חתם הוא נשאל, מדוע אין זהות בין החתימות וענה כי החתימות על התצהיר ועל יפוי הכוח שמקורם בתיק זה, הן חתימותיו ואילו על אישור מסירה המופנה לאביו אינו חתום. העתקים מיפוי הכוח והתצהיר שהחתימה בהם אושרה ע"י המבקש הוגשו בהסכמה כמוצגים מב/1 א' וב'.

בלא הסכמה הוגשו שני אישורי מסירה שהחתימה הנחזית להיות חתימתה מבקש הוכחשה על ידו ואלו סומנו מב/2 א' וב'.

המבקש העיד, כי את השקים נהג לשמור במגירה בביתו ולראשונה נודע לו, כי פלוני נטל אותם משם כאשר צילם את העתקי השקים מתיק ההוצל"פ.

המבקש לא ידע ולא זכר האם בין השנים 2010, 2017 בדק את פנקס השקים שלו במגירה.

ב- 7 השנים הנ"ל לא בדק את חשבון הבנק שלו, כפי שהעיד .

המבקש בן 26, בשנת 2010 עבד במפעל פלסטיק יחד עם אביו כחודש ימים. אח"כ עבד בגז. אביו אינו עובד למן שנת 2010.

כשנשאל, מה מצב החשבון הבנק שלו, ענה, כי אין לו חשבון בנק וכשנשאל מי מטפל בחשבון הבנק אמר אף אחד לא מטפל בחשבון הבנק שלי.

כשנשאל, מי הזמין פנקס שקים מהבנק ענה ,כי היה זה הוא עצמו. לא זכר אם הזמין פנקס אחד או שניים, אך ידע לומר כי בכל פנקס יש 25 שקים.

כשנאמר לו כי שיק מס' 64 הוא מפנקס שלישי ענה "אני לא יודע על תיק ההוצל"פ".

העד נשאל שוב, האם החתימה על השקים היא חתימתו והשיב בשלילה וכשנשאל האם נתן לאביו הרשאה להשתמש בשקים שלו השיב בחיוב.

כשנשאל האם נתן שקים לאביו השיב בשלילה, ולאחר מכן השיב כשאביו צריך היה שקים היה חותם עליהם ומוסר לו, אך לא זה המצב ביחס לשקים נשוא ההתנגדות.

כשנשאל ע"י ביהמ"ש, האם ידוע לו למי מסר אביו את השקים ענה בשלילה והוסיף, כי השקים נחתמו על החלק.

העד הכחיש, כי השקים מולאו ונחתמו על ידו בנוכחותו במשרדי המשיבה.

כשהוצג לו כתב יד של אביו ענה, כי אינו מזהה את כתב היד של אביו.

סיכומי המבקש הוגשו ביום 22/2/2017 אלו מגדירים את המחלוקת בתיק בסוגיית חתימת המושך על השקים וזו נותרה שנויה במחלוקת גם לאחר החקירה הנגדית.

סיכומי המשיב מיום 14/3/2017 מגדירים את המחלוקת באופן זהה.

סיכומי תשובה לא הוגשו.

כעולה מהודעת המזכירות מהיום, סיכומי המשיבה הומצאו לב"כ המבקש באמצעות אתר נט המשפט והוא צפה בהם עוד ביום 27/11/2017.

שני הצדדים הגיעו לאותה הגדרה של אותה מחלוקת ומסכים אני עם המבקש, כי גם לאחר החקירה הנגדית לא נמצא מענה להיות חתימה הנטענת על גבי השקים של המבקש חתימתו.

כיון שלא נטען לחתימה מכוח הרשאה ואף המבקש לא אישר, כי כך היה, לא נותר לי אלא ליתן למבקש הרשות להתגונן מפני התובענה.

נתונה למבקש הרשות להתגונן.

נוכח שווי התובענה (אינה עולה על 75,000.00₪) תתברר התובענה בסדר דין מהיר, בפני כב' הרשמת הבכירה, קרן מרגולין פלדמן.

החלטה זו תועבר אל כב' הרשמת.

בהוצאות ההתדיינות עד כה, בסך 1,500.00 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לפירעון בפועל – יישא מי אשר יצא מבימ"ש השלום בחדרה וידו על התחתונה.

ניתנה היום, ח' טבת תשע"ח, 26 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.