הזוכה הגישה לביצוע, כנגד החייב (כמו גם כנגד החייבת 01, נדיר קלאסיק בע"מ ח"פ 511484255), ארבעה שטרי חוב ע"ס 25,000 ₪ וכן שטר חוב ע"ס 50,000₪ שעשתה חברת נדיר קלאסיק בע"מ לפקודת הזוכה, בבית חנניה, בחמישה מועדי פירעון זהים זה לזה, ביום 8/5/2016 (כך נחזה מהעתק השטר שצורף לבקשת הביצוע).

החייב עפ"י השטרות הנ"ל, ערב כסכום כל שטר, לחובותיה של עושה השטר בערבות אישית קבועה, בלתי חוזרת ומוגבלת בסכום אשר תחול על החובות וההתחייבויות הקיימות, העתידיות ואחרות כלפי הזוכה (כך רשום בשטרות).

החייבת 01 לא הגישה התנגדות, אלא אך המבקש הנ"ל, כעולה מהרישא של התנגדותו.

ההתנגדות הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין והיא נסמכת בתצהיר המבקש.

סעיף 5 של התצהיר מגלה, כי לחייבת 1 מונה מפרק והמצהיר מצהיר, כי הוא משתף עמו פעולה.

הזוכה עפ"י המוצהר ידעה על מינוי המפרק, אך לא טרחה ליידע את רשם ההוצל"פ.

לכן, מצהיר המבקש בסעיף 7 "אני מוצא לנכון לצין שאני מכחיש את הסכום לו טוענת הזוכה כחוב שחייבת לה החייבת שבפירוק". המצהיר מצין, כי מדובר בחוב דימיוני, נטול גיבוי ממוסמך.

בסעיף 11 מאשר המצהיר, כי ביחס לשני שטרי חוב אלו מיום 11/1/2015 ומיום 28/1/2015 כי הם נחתמו על ידו כערב, הגם שחתימתו לא אומתה עליהם.

עם זאת, על שאר שטרי החוב שהוגשו מתנוסס אימות חתימה, אולם אלו שבידי המבקש נעדרים אימות (נספח ג' של ההתנגדות).

המבקש מצהיר, כי אימות חתימתו נעשה זמן רב ממועד חתימתו ולא בנוכחתו ומכל מקום, מאשר הוא את חתימתו על שניים משטרי החוב ומכחיש שלוש אחרות כמפורט בסעיף 14 לתצהירו.

החוב הנטען ע"י המבקשת עפ"י המוצהר ע"י המבקש עומד על 50 אלף ₪ בלבד (לא ננקב תאריך כלשהו).

ביום 23/4/2017 עמד המבקש לחקירה נגדית על תצהירו בראשיתה אישר, כי הוא היה מנכ"ל החייבת 1, לא ידע לומר מה הוא התאריך בו נוצר חוב בגין רכישות בחודשים ינואר, פברואר 2016 וכשהוצג לו כרטיס (אחרי שהתריס בתשובתו כי אינו יודע כיון שלא צורף כרטיס – ש.ר) ענה, כי היה על הזוכה להגיש את המסמך יחד עם בקשת הביצוע.

מכל מקום העיד, כי מעת שנודע לו על פירוקה הזמני של החייבת 1 לא יכול היה לגשת להנהלת החשבונות וכל זאת אירע ב-11/4/2016.

כאשר נאמר לו במסגרת שאלה, כי אנחנו מדברים על שנת 2015 ענה "ברגע שלקחו את כל החומר..."

כשהוצגו לו 10 המחאות חוזרות של החברה שחוללו בשל א.כ.מ שב ואמר, כי מאותו יום (11/4/2016) מעת שהחברה נכנסה לפירוק זמני (פירוק הקובע אירע ביום 13/7/2016) אין לו גישה לבנק.

כשהוצגו לו שקים חתומים ע"י החברה החייבת ולצד חותמה אישר, כי אלו השקים ואינו אומר שלא ניתנו.

העד העיד, כי לא התלונן על זיוף במשטרה (חרף טענתו לזיוף חתימתו על גבי שלושה מחמישה שטרי החוב שהוגשו לביצוע).

סיכומי המבקש היו קצרים, בראשיתם ציין בא כוחו, כי לא הוגשה תלונה על זיוף, אך עודו עומד על טענתו, כי שלושה שטרי חוב לא נחתמו ע"י המבקש והשניים האחרים מיום 11/1/2015 ומיום 28/1/2015, כן נחתמו.

סיכומי המשיבה מציינים, כי תיק ההוצל"פ נפתח ביום 20/9/20/6 בגין חמישה שטרי חוב וכי החייבת לא הגישה התנגדות.

הבקשה מציינת, כי המבקש חתום כערב והוא צורף ביום 21/9/2016 כחייב בתיק לאור ערבותו ועפ"י החלטת רשם ההוצל"פ.

למבקש אין כל טענת התנגדות, טענותיו מכוונות כנגד צירופו כערב וזו אינה טענת התנגדות.

טענותיו גם אינן מגלות סיכויי הצלחה בתיק אף לא לכאורה.

המבקש כלל אינו טוען ביחס לחוב עצמו, טענותיו בעלמא, בלא תאריכים, בהכחשת הסכום הנתבע, אולם הכחשה אינה טענת הגנה נגד תביעה שטרית.

המבקש העיד על עצמו כי הוא מנכ"ל החיבת 1, העיד, כי הוא חתום לצד חותמה על השקים בהם אוחזת הזוכה.

בבקשת המבקש לעיון חוזר מיום 20/2/2017 בסעיף 2 ציין הוא, כי שטר החוב נחתם ע"י עושה השטר והערבים כאשר במעמד החתימה נכח נציג המשיב, מר חן נחמן, היינו, מודה הוא כי חתם על שטרי החוב בנוכחות נציג המשיבה.

בתצהיר ההתנגדות בסעיף 11, הודה כי הוא חתום על שתי שטרי חוב כמפורט שם בסכום כולל ונומינאלי בן 75,000 ₪.

טענתו לעניין זיוף חתימתו על גבי שלושה שטרי החוב הנותרים סותרת את האמור על ידו בבקשה לעיון חוזר.

בסיכומי התשובה מציין ב"כ המבקש, כי אכן המבקש הודה, כי חתם על שני שטרי החוב בהם הודה ואין להכניס לפיו, כי חתם גם על יתר השטרות.

אציין כבר עתה, כפי שציינתי על גבי הזימון לדיון, כי תיק ההוצל"פ אינו מונח לנגד עיני ביהמ"ש ודברי הזוכה לעניין צירוף המבקש כחייב עפ"י החלטת רשם ההוצל"פ אינה מצויה בפני מן המקור.

מכל מקום, מסכים אני עם הזוכה, כי בפי המבקש אין כל הכחשה של החוב המיוחס לחייבת בבקשת הביצוע. לכל היותר יש בבקשתו הכחשה ביחס לשלושה שטרי חוב עליהם טען והתמיד בכך, כי אין הוא חתום כערב.

איני שותף לטענות המבקש, כי על הזוכה מגיש שטר לביצוע לצרף כרטיס הנהלת חשבונות.

דיני השטרות יוצרים חזקה, לפיה, הניכר מפני השטר הוא המבטא אך המצב לאשורו וכל הטוען אחרת, עליו נטל ההוכחה.

הגם שאיננו עסוקים בהוכחות, אין החייב יכול לצאת לידי חובתו בהכחשת החוב המיוחס לו, שעה שאינו כופר בחתימתו על שניים משטרי החוב ועל החוב בכללו אלא בהכחשה סתמית ובלתי מעוגנת במסמך כלשהו.

בנסיבות אלו, דומני, כי יהא זה נכון וצודק להתנות את מתן הרשות להתגונן ביחס לשלושה וחמישה שטרות שהוגשו לביצוע בהפקדת סכומם הנומניאלי של שני שטרי חוב שהמבקש הודה, כי הוא החתום עליהם כערב לעושה השטר.

הרשות להתגונן ביחס לשטרות שחתימת החייב מוכחשת על ידו, מותנית בהפקדתם של 75,000 ₪, כעירבון, בתיק ההוצל"פ שבכותרת.

ההפקדה תהא בתוך 30 ימים מיום המצאת החלטה זו לב"כ החייב.

בד בבד עם ההפקדה, יוגש העתק מקבלה המעידה על כך לתיק זה ותינתן החלטה אודות המשך ההתדיינות או סיומה, בהתאם לנסיבות כפי שיהיו, כמו גם, בסוגיית ההוצאות ומיהות הנושא בהן.

ת.פ ללא נוכחות הצדדים, ביום 28/5/2017.

ניתנה היום, ד' אייר תשע"ז, 30 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.