1. בפני התנגדות לביצוע שיק ע"ס 4,680 ₪, שמסר המבקש למשיב, ואשר חולל והוגש לביצוע בהוצאה לפועל (תיק 510682-11-16).

2. עפ"י התצהיר התומך בהתנגדות, שכר המבקש דירה של אחד, אלברט אפללו, תושב חו"ל, לתקופה ממושכת, וביקש לסיים את הסכם השכירות מוקדם (לטענתו, עקב פגמים בדירה ובציוד שהיה בה). בדירה טיפלו בשם המשכיר שנים: אחד רפי כהן, שהיה אחראי לאחזקה השוטפת, וב"כ המשיב, עו"ד דדי עמרמי, שטיפל בעניינים המשפטיים.

3. לאחר דין ודברים שנוהל בין המבקש לבין רפי כהן, נאות זה האחרון לבטל את הסכם השכירות, כנגד תשלום "דמי יציאה" בסך 6,000 ₪, והשנים חתמו על מסמך סיום שכירות (נספח ג' לתצהיר), מיום 4.7.2016, ובו צוין בין היתר "עם קבלת הכסף אלברט אפללו מחויב לשחרר במיידי את אלחנן פרידמן מחוזה השכירות".

4. אלא, שהמבקש פנה לעו"ד עמרמי בבקשה לקבל בחזרה שטר חוב ושיקים שמסר בידיו (בערבות הוריו), ונתקל בדרישה להוסיף ולשלם גם את הוצאותיו המשפטיות של המשכיר, בסך 4000 ₪ ומע"מ, לידי עוה"ד עמרמי. סירובו לעשות כן הוביל, כך נטען, לפניה של עוה"ד עמרמי להוריו של המבקש, בהתראה כי אם לא ישולם הסכום האמור, יופעל שטר החוב עליו חתמו כערבים. כתוצאה מלחץ זה, נאות המבקש למסור את השיק, כנגד הבטחתו של עו"ד עמרמי למסור את שטר החוב ושיק הביטחון, אך השיקים השוטפים עודם מוחזקים בידיו.

5. המבקש טוען, איפוא, לחוסר תום לב ולעושק, ועותר לרשות להתגונן מפני התביעה השטרית.

6. בדיון שהתקיים, נחקר המבקש על תצהירו, ואישר את חתימתו על הסכם שהוצג לו והוגש לתיק (מש/1), הוא ההסכם השני שחתם במשרדו של עו"ד עמרמי. הוא גם טען, כי למיטב זכרונו ביטל את השיק (הגם שזה חולל ע"י הבנק מסיבת אכ"מ).

7. דין ההתנגדות להתקבל.

8. לפי הוראות סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, תידון התנגדות לביצוע שטר כדרך שדנים בבקשת רשות להתגונן. בית המשפט העליון, בע"א 465/89 בן צבי נ. בנק המזרחי, פ"ד מ"ה (1) 66, מפי כב' השופט (כתוארו אז) דב לוין, סיכם היטב את ההלכה הבסיסית הנוגעת לבקשות רשות להתגונן, והדברים נותרו באיתנותם עד היום (שם, בעמ' 69-70):

"לא במהרה ייעשה שימוש ותוכרע תובענה בסדר דין מקוצר על-פי כתב התביעה ונספחיה בלי לתת לנתבע רשות להתגונן, זאת משום ש'סדר הדין המקוצר משמש את המטרה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו...' ... ולעניין זה, 'אין לקבוע שהענין הוא כך אלא אם תצהיר הנתבע לא גילה "הגנה לכאורה"'... מכיוון שכך: 'די לו (לנתבע - ד' ל') להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן, שאם לא יעשה כן, יכריע למעשה כבר בתובענה גופה והנתבע יצא מקופח'..."

9. אמנם, טענות מסוג עושק וכיו"ב הן טענות קשות לביסוס ולהוכחה, אולם הלכה היא, כי בשלב זה אין בית המשפט בוחן כיצד יוכיח המבקש את טענותיו. זאת ועוד, טענות כגון חוסר תום לב במו"מ (ובטענה זו גלומה, למשל, טענה של ניצול כוח עודף באופן לא הוגן, גם בנסיבות שאינן עולות כדי עושק) קלות יותר להוכחה, ובמקרה דנן לא ניתן להתעלם מהתחייבות המשכיר לשחרר את המבקש מכל התחייבויותיו, כנגד תשלום הסך של 6,000 ₪, שאין ספק ששולם.

10. השיק אמנם ערוך לפקודת המשיב, אולם הוא מהווה, מהותית, תשלום למשכיר עבור שכ"ט עורך-דינו (שכן אין חולק שהמשיב לא היה עורך-דינו של המבקש, ואין ביניהם קשר חוזי ישיר), ומשכך, נראה כי יש אפשרות שתתקבל טענה, כי בעצם הדרישה לקבלת תשלום נוסף לאחר ההסכם הראשון שנחתם עם רפי כהן, פעל המשכיר (באמצעות שלוחו, המשיב) שלא בתום לב.

11. בנסיבות אלה, מן הראוי לאפשר למבקש למצות את יומו בבית המשפט, ועל כן תתקבל ההתנגדות, ולמבקש ניתנת בזה רשות להתגונן, באופן שהתצהיר ישמש כתב הגנה. לאור סכום השיק יידון התיק בסדר דין מהיר.

12. המשיב ישלם את הפרשי האגרה, אם יש, ויגיש תצהיר והשלמת מסמכים מטעמו, בהתאם להוראות תקנה 214ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, תוך 30 יום, עם העתק ישירות למבקש. מבלי שיהא בכך משום הארכת מועד מראש, אבהיר כי אי השלמת האמור תוך 60 יום תביא למחיקת התביעה מחמת חוסר מעש (או מחמת אי-תשלום אגרה מספקת), בלא צורך בהחלטה נוספת (אלא אם יוארך לכך המועד בהחלטה אחרת).

13. המבקש יגיש השלמת מסמכים מטעמו, בהתאם להוראות תקנה 214ב1 האמורה, תוך 30 יום מקבלת מסמכי המשיב, עם העתק ישירות למשיב.

14. תצהירי עדות ראשית, חוות דעת מומחים (ככל שיש), וכן כל בקשה להזמנת עד, שאינו מסכים לתת תצהיר, יוגשו על ידי הצדדים במקביל, תוך 30 יום מהגשת מסמכי המבקש. בקשה כאמור תפרט את זהות העד, מעמדו בקשר לסכסוך, תוכנה הצפוי של עדותו, וכן את הנסיונות שנעשו לקבלת תצהיר. בעל דין שאינו מגיש תצהיר, חוות דעת או בקשה כאמור ייחשב כמסתמך על התצהיר התומך בכתבי הטענות, בלבד.

15. תזכורת פנימית למזכירות ליום 10.7.2018 לשם קביעת התיק לישיבה מקדמית בהתאם, לאחר הגשת מסמכי המשיבה ותשלום הפרשי האגרה, ובכפוף להגשה ולתשלום כאמור, או – לפי המקרה – לשם מחיקת התביעה על פי ההתראה דלעיל, ככל שלא יוגשו המסמכים או לא תשולם האגרה.

ניתנה היום, ט"ז אייר תשע"ח, 01 מאי 2018, בהעדר הצדדים.