בפני בקשה לחייב את בנו של החייב וחברה בבעלותו בתשלום של מיליון ₪ לקופת פשיטת הרגל של החייב מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט.

1. ביום 30.1.17 ניתן כנגד החייב צו כינוס במסגרת בקשה נושה.
2. ביום 20.10.17 הוכרז החייב כפושט רגל.

כנגד החייב הוגשו 28 תביעות חוב, ולאחר בדיקה אושר סכום של כ-2.8 מליון ₪ (בדיקת חוב בודדת טרם נבדקה על סך 53,000 ₪).

נכון להיום הצטבר בקופת הכינוס סך של 147,000 ₪.

החייב ורעייתו מתגוררים בדירה שכורה, והוברר כי אין בבעלותם נכסים.

החייב מוכר על ידי המל"ל בדרגת אי כושר של 100%, ומתקיים מקצבת נכות.

1. עובר לפתיחת ההליך הקים החייב חברה בשם ח.ש מעליות שלום בע"מ. החברה עסקה בהתקנת מעליות, ומתן שירות ללקוחות שרכשו מעלית.

נטען כי מחקירת החייב בפני הנאמן עלה כי במקביל להפסקת פעילותה של החברה של החייב, הוקמה ביום 25.11.15 חברה בעלת שם דומה – מ. שלום שירותי התקנה והחזקה בע"מ, אשר בעליה הוא בנו של החייב. עוד נטען כי כל המלאי של החברה הישנה הועבר לחברה החדשה, כמו גם תיק שירות לקוחות וציוד ומלאי.

עוד נטען כי הפעילות הרווחית של החברה הישנה (חוזי השירות), הועתקו לחברה החדשה כאשר מדובר בסכום העולה על מיליון ₪.

יצוין כי החייב מועסק על ידי בנו בחברה החדשה שהוקמה.

בחקירה נוספת של החייב אצל הנאמן, ציין החייב כי הוא לא עסק בפעילות שוטפת של מתן שירות ותחזוקה של מעליות אלא בהתקנות בלבד.

1. הנאמן הגיש בקשה בה נטען כי נוכח האמור לעיל, וכתוצאה ממעשי החייב ובנו, רוקנה החברה הישנה מכל המלאי והלקוחות, כאשר שוויה נאמד בסכום העולה על מיליון ₪, ומכאן שמדובר בהתעשרות שלא כדין שבאה על חשבון נושי החייב, כך שיש לחייב את הבן והחברה בבעלותו בהשבת הסכום מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט.

הנאמן צירף לבקשתו חוות דעת מומחה (רואה חשבון בועז צוקר) מיום 31.10.21.

המומחה הבהיר כי על מנת לקבוע את הערך של העברת הלקוחות יש להעריך את שווי החברה הישנה. נקבע כי שוויה נכון ליום 31.12.12 עמד על 1.785 מיליון ₪, ובהנחה של צמיחה בת 3% לשנה, שווי החברה נכון ליום 31.12.15 עומד על 1.894 מיליון ₪.

מאחר שערך הנכסים של החברה, ללא רכוש קבוע ובניכוי התחייבויות, קרוב לאפס, אזי נטען כי ניתן לייחס את השווי כאמור לערך העברת הפעילות בין החברות שבוצעה באמצעות העברת הלקוחות לחברה החדשה שהקים הבן.

הרכוש הקבוע של החברה הישנה שכולל בעיקר כלי רכב פרטיים, וציוד משרדי, ובהינתן פחת נוסף למשך שנתיים בסכום של כ-100,000 ₪ לשנה, הרי שאין בה כדי להשפיע מהותית על שווי הפעילות המיוחסת להעברת הלקוחות לחברה החדשה, וגם אם הועברו רק מחצית מהלקוחות, אזי מדובר בשווי של כ-950,000 ₪.

המומחה ציין כי לא הועמדו בפניו מלוא הנתונים (דוחות מבוקרים לשנים 2014-2015 לא עמדו בפניו) ועל כן ההערכה שניתנה בחוות הדעת הינה קירוב סביר ביחס לשווי הלקוחות שהועברו לחברה החדשה.

נקבע כי בהסתמך על העובדה כי חלק מלקוחות החברה הישנה עברו לטיפול החברה החדשה, אזי יש לתת לדבר שווי כספי המוערך ב – 1.89 מיליון ₪ כאמור לעיל.

בנוגע למלאי, נקבע כי בספרי החברה הישנה רשום סכום מלאי עבודות בביצוע בשנת 2013 על סך של 1,497,857 ₪, ומלאי חלפים בסכום של 250,000 ₪, כאשר בחברה החדשה לא מופיע סעיף מלאי בכלל. כך גם לא מופיע בדוחות החברה הישנה מלאי חלפים שנמכר על ידי החייב לחברה הישנה בחודש יולי 2012, כאשר העדר מלאי תמוה היות ומלאי חלפים דרוש למתן שירות שוטף למעליות. עוד נקבע כי לא ברור מה עלה בגורלו של מלאי החלפים והעבודות בביצוע לאחר הפסקת הפעילות בחברה הישנה: לא ברור האם הושלמו העבודות בביצוע ומי גבה כספים עבורן.

עוד נקבע כי סביר להניח שמלאי החלפים שדרוש לפעילות השוטפת היה קיים בחברה הישנה, ולא מן הנמנע כי מלאי זה עבר לחברה החדשה ושימש אותה.

נוכח העובדה כי לקוחות החברה הישנה עברו לחברה החדשה, לרבות מלאי עבודות בביצוע ומלאי חלפים שלא נמדד בדוחות הכספיים, נקבע כי ניתן לאמוד השווי שלהם כשווי החברה הישנה, דהיינו, 1.89 מיליון ₪.

1. המשיבים לא הגיבו לבקשת הנאמן בכתב, ואף ויתרו על חקירת המומחה שחוות דעתו הוגשה מטעם הנאמן.

בישיבה שהתקיימה טען ב"כ המשיבים בע"פ.

ב"כ המשיבים אישר כי אכן היו לקוחות של החברה הישנה שהייתה בבעלות החייב אשר עברו לחברה החדשה שהקים הבן (יצוין כי לפי האמור בחוות הדעת מדובר ב - 69 לקוחות, וב"כ המשיבים לא הבהיר כמה לקוחות לשיטת המשיבים אכן עברו), ואולם נטען על ידו כי על אף המעבר, הלקוחות שעברו לא שילמו לבן, אלא רק גרמו לחובות. עוד נטען כי מדובר בלקוחות שקיבלו שירות תיקונים בלבד ולא התקנות, ואילו הכנסות המשיבים היו נמוכות מאוד, והמשיב נאלץ לקבל את הלקוחות בחוסר ברירה.

כן טען ב"כ המשיבים כי גם בנו של החייב מצוי בהליכי חדלות פירעון אשר נפתחו על ידו לפני מספר חודשים.

1. ב"כ החייב טענה כי אין בחוות הדעת כל חידוש, וכי היא מבוססת על השערות בלבד. כן אישרה כי אכן מספר לקוחות נקלטו בחברת הבן אבל לא ניתנה על ידם כל תמורה, מה גם שבנו של החייב עסק במתן שירות ולא התקנה.
2. הכרעה:

לאחר ששקלתי טענות הצדדים ועיינתי בחוות הדעת ובמסמכים שצורפו לה דין בקשת הנאמן להתקבל.

האמור בחוות דעת המומחה לא נסתר, שכן המומחה לא נחקר ע"י ב"כ המשיבים, ולא הוצגו מסמכים כלשהם לתמוך בטענות הבן.

בנוסף לא הובאו ראיות כלשהן לתמוך בטענות כי הלקוחות שהועברו לחברת הבן לא שלמו כספים כלשהם – טענה שעל פניה תמוהה כשלעצמה.

יובהר כי תחום העיסוק של שתי החברות דומה מאוד (בין אם מדובר ביצור/התקנה/אחזקה), ואין חולק כי לקוחות החברה הישנה עברו (לפחות בחלקם) לחברה החדשה.

מחוות דעת המומחה, שלא נסתרה כאמור לעיל, ניתן לקבוע כי הפעילות של החברה הישנה של החייב הועברה/הועתקה למעשה לחברה החדשה שהקים הבן, במהלך שנועד לרוקן מתוכן את החברה הישנה, ולהעמיד הנושים בפני שוקת שבורה, כאשר לא הועברה מצד הבן ו/או החברה שהקים כל תמורה כספית בגין העברת הלקוחות והמלאי.

ניתן לראות במעין "עסקה" זו כעסקה הנוגדת תקנת הציבור, בלתי חוקית ופסולה, ועל כן בין בדרך של הרמת מסך בין החברות באופן שנראה בהן יחידה כלכלית אחת (ולא נעלם מעיני כי לא מדובר בחברות קשורות המהוות קונצרן אם כי מהותית נראה כי בעל השליטה המהותי הוא החייב), ובין בדרך של הפעלת עקרון דיני עשיית עושר ולא במשפט, יש מקום לקבל הבקשה ולחייב את בן החייב והחברה בבעלותו בתשלום הסכום שהתקבל בדרך העברת הלקוחות והמלאי, מבלי שנתנה כל תמורה, ויש מקום לקבוע כי הקמת החברה החדשה בבעלות בן החייב הוקמה ונוהלה לצורך הברחת נכסי החברה הישנה (לקוחות ומלאי).

בהתאם לסכומים הנקובים בחוות דעת המומחה, ונוכח בקשת הנאמן לחיוב בסכום נמוך מהאמור בחוות דעת המומחה, אני מחייבת את המשיבים בתשלום מיליון ₪ לקופת הכינוס של החייב.

מאחר והוברר כי בן החייב מצוי אף הוא בהליך פשיטת רגל, יפעל הנאמן להגשת תביעת חוב בתיק הבן.

הנאמן מתבקש להבהיר בתוך 30 יום כיצד והאם ניתן להתקדם בתיק זה בשים לב לכלל נתוני החייב.

ניתנה היום, ב' אייר תשפ"ב, 03 מאי 2022, בהעדר הצדדים.