בפני בקשה לפסול מסמך שנשלח למומחה הרפואי מטעם בית המשפט ולהורות לו להתעלם ממנו.

1. ביום 25/6/16 נפגע התובע בתאונת דרכים, עת נהג על אופנוע, כתוצאה מהתאונה גרמו לתובע חבלות רבות.

2. ד"ר גפטלר, מומחה בית המשפט בתחום האורתופדי, קבע לתובע את הנכויות הבאות:-

15% בגין הגבלות בעמוד השדה הצווארי.

10% בגין כל אחת מהידיים עקב השברים והגבלת התנועות בכתפיים.

10% בגין הצלקות.

5% בגין החבלה בברך

סה"כ נכות משוקללת 41.13%.

3. המומחה הוסיף וקבע בחוות דעתו כי קיים סיכוי לשיפור במצבו של התובע (חוות הדעת ניתנה בטרם עברה שנה מיום התאונה) , ולפיכך פנה אליו בית המשפט בשאלת הבהרה ולפיה התבקש להבהיר מתי, אם בכלל, יש מקום לערוך בדיקה חוזרת.

4. בנסיבות אלו פנה התובע אל המומחה, ולפנייתו צירף חומר רפואי, הכולל (בין היתר) מכתב מהמרפאה התעסוקתית במקום עבודתו של התובע המופנה אל "מרפאת כאב/בי"ח סורוקה באר שבע".

5. הנתבעת עותרת לכך שבית המשפט יורה על פסילת המסמך ויתן הנחיה למומחה הרפואי שלא להתייחס למסמך זה אלא לגרוס אותו, כמו כן מציינת כי מאחר והמסמך כבר הועבר לעיונו של המומחה הרי שהיא שומרת על זכותה לטעון בעתיד לפסלות המומחה עקב כך.

6. המסמך המדובר הינו מיום 22/6/17 (חוו"ד הינה מיום 18/5/17) והוא חתום על ידי רופא תעסוקתי במקום עבודתו של התובע ומופנה אל מרפאת הכאב.

המכתב מציין כי התובע עבר טיפול פיזיוטרפי וכי בכוונתו לחדש טיפול זה בעצת האורתופד.

המכתב מוסיף ומציין כי התובע עובד 5 שעות ביום.

יש תיארו של תלונות התובע וכן ממצאי הדמיה ובדיקות עזר, המכתב סוקר את הטיפול הרפואי שעבר התובע וכן את השפעת הפגיעות על מצב רוחו.

המכתב מסתיים בשורה:- "בניסיון להפחית את חומרת תופעות הלוואי הומלץ לעובד שימוש בקנביס רפואי, ואני מקווה שהטיפול ישפר את תפקודו בעבודה ובחברה".

8. תקנה 8(א) לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז – 1986 קובעת במפורש כי:-

"תוך חמישה עשר ימים מיום שהודע לנפגע על מינויו של מומחה, ימציא הנפגע למומחה ולכל בעלי הדין האחרים את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לענין שבמחלוקת, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית"

9. ברע"א 5662/08 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' אפרים חנסב, (פורסם במאגרים המשפטיים) קבע כב' השופט ריבלין כי בכל הקשור למומחים בתחום הנפשי קיימת הגמשה בהוראות סעיף 8 (א) לתקנות אולם עדיין על בית המשפט לבחון שלוש שאלות:-

א. האם מדובר בגוף בלתי תלוי?

ב. האם הפניה לאותו הגוף נעשתה שלא ביזמתם של בעלי הדין?

ג. האם המסמך משקף שלב טבעי בטיפול בניזוק?

בית המשפט הדגיש כי עדיין יש צורך שהמסמך יהווה חלק מההליך הטיפולי ולצורך כך יש הכרח שהדבר יהווה החלק הדומיננטי במפגש עם הרופא שהוליד את המסמך.

10. ברע"א 5270/09 דוד פרז נ' יעקב תורג'מן (פורסם במאגרים המשפטיים) הרחיב עניין זה כב' השופט ריבלין וקבע כי:-

"הפסיקה עסקה רבות בפרשנות הוראה זו ובאיזון האינטרסים המגולם בה – איזון בין הרצון להניח לפני המומחה תשתית עובדתית מלאה כדי שיוכל ליתן חוות-דעת רצינית ומקצועית, לבין השאיפה לשמור על האובייקטיביות של המומחה ועל עצמאות שיקול הדעת שלו. בהתאם לאיזון זה ולנסיבות החיים המורכבות, התייחסותה של הפסיקה לסוגיה זו לא הייתה נוקשה אלא גמישה. קיימת למעשה "סקאלה" של מסמכים, כשבקצה האחד מסמכים פסולים-בבירור (כגון חוות-דעת של מומחה "מטעם"), בקצה האחר מסמכים מותרים-בבירור (כגון מסמכי אשפוז), ובתווך מסמכי-ביניים שיש בהם מזה וגם מזה. על בית המשפט להכריע בכל מקרה ומקרה מהו השיקול שגובר. לכל אלה מתווספת חזקה, שאינה חלוטה אך יש לה משקל, כי ניתן לסמוך על המומחה המקצועי והמנוסה, זרועו הארוכה של בית המשפט, שיידע להפריד את המוץ מן התבן, ולשמור על עצמאות שיקול דעתו והתרשמותו גם אל-מול "מקצת-חוות-דעת""

11. וכפי שסיכם זאת כב' השופט זילברטל ברע"א 3528/12 פלוני נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח (פורסם במאגרים):-

"הנה כי כן, אין מדובר בסוגיה של "שחור – לבן", אלא ניכרים בה גווני האפור, ובחינת השאלה האם מדובר במסמך אסור בהצגה למומחה בהיותו בעל סממנים של חוות דעת, צריכה לעשות כל פעם מחדש, במיוחד כשאין מדובר במסמך המצוי על אחת מקצות ה"סקאלה" האמורה".

12. נכון כי הפסיקה עסקה בעיקר במסמכים בתחום בריאות הנפש, אולם בענייננו יש לגזור גזירה שווה כאשר עסקינן ברופא תעסוקתי.

13. יש לזכור, רופא תעסוקתי לעולם יקבל אדם לצורך בחינת כושרו לעבוד והתאמתו למקום עבודתו, ישנם מקומות עבודה השולחים לרופא תעסוקתי בקופת החולים, וישנם מקומות עבודה, כמקום עבודת התובע, המחזיקים רופא תעסוקתי בתוך ה"בית", גם זה וגם זה משרתים את אותה מטרה והיא בחינת כושר העבודה של העובד ומדובר בחלק מהטיפול שמקבל התובע לאחר התאונה.

14. משכך, לעולם מכתביו של הרופא התעסוקתי יחוו דעה לגבי הכושר והיכולת לעבוד, ואישורים של רופאי תעסוקה העובדים בקופת החולים מוגשים לעיון המומחים

"כך גם כך, אין מניעה בהמצאת תיק הרופא התעסוקתי של התובעת אשר אין בו כדי להטות או להשפיע על חוות דעתו דעתו האובייקטיבית של המומחה הרפואי. תיק הרופא התעסוקתי הוא חלק מהליך הטיפול שקיבלה התובעת לאחר התאונה, אשר נערך ע"י גורם אובייקטיבי ובלתי תלוי ומשכך אינו אסור בהמצאה".

ת.א. 30447-08-11 עינת יצחקי נ' כל חברה לביטוח (החלטה מיום 5/7/12 – פורסמה במאגרים המשפטיים)

15. גם בחינת האישור מלמדת כי הוא אינו כולל אלמנטים של חוות דעת, מדובר למעשה בסיכום תלונות ובדיקות של התובע, שנערך על ידי המרפאה התעסוקתית המטפלת בו ומופנית למרפאת הכאב בבית חולים סורוקה.

מדובר בגוף בלתי תלוי בתובע, מדובר בגוף אשר בודק את התובע מטעם מקום עבודתו ואין מדובר בפניה יזומה של בעלי הדין לצורך ההליך המשפט, הבדיקה והמעקב הינם חלק טבעי בטיפול הכולל בניזוק עד להחלמתו המלאה.

16. נכון כי המסמך נערך לאחר חוות הדעת, אולם כאמור חוות הדעת אינה סופית ולמעשה יש צורך בבדיקה חוזרת של התובע לבחון האם ישנה הטבה במצבו, ועל כן ישנה חשיבות למסמכים שמתעדים מהלך טיפולי בתובע לאחר חוות הדעת ועד לבדיקה החוזרת.

17. הנתבעת מציינת בתשובתה כי למסמך "אלמנטים" של חוות דעת, אולם היא כשלעצמה אינה מפרטת מהם אותם אלמנטים ולא בכדי, אין במסמך כל המלצה לא לאחוזי נכות, לא להגבלות אחרות יש תיעוד של המצב ותו לא.

18. משכך, סבור אני כי גם אם מדובר במסמך אשר נוצר על ידי הרופא התעסוקתי במקום עבודת התובע ולא בקופת החלים, אין בכך בכדי לפגום ולפסול אותו ואני דוחה את הבקשה.

19. על המומחה להשיב לשאלה מתי יש לבדוק את התובע בשנית וזאת עד ליום 29/10/17, ב"כ התובע יודיע זאת למומחה.

אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ת.פ. 30/10/17

ניתנה היום, ח' תשרי תשע"ח, 28 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.