לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הנאשם.

1. לנאשם נרשמה הזמנה לדין שעניינה נהיגה במהירות העולה על המותר בדרך עירונית. ההזמנה נשלחה לכאורה למענו של הנאשם וחזרה בציון "לא נדרש". בעקבות זאת נשפט הנאשם בהיעדרו. הנאשם עותר לביטול פסק הדין בנימוק כי מעיון באישור המסירה עולה כי לא צוין על גביו מתי היה ביקור הדוור בבית הנאשם, מתי התבקש הנאשם לסור לבית הדואר על מנת ליטול את דבר הדואר. בנסיבות אלה, נטען, אין פלא כי דבר הדואר לא נדרש.

3. התביעה מתנגדת לבקשה. לטענתה, הזמנה החוזרת בציון "לא נדרש" היא הזמנה כדין. לבקשה לא צורף תצהיר והעונש שהושת אינו חורג מן הסביר.

דיון והכרעה

4. אכן, בבקשות לביטול פסק דין ראוי ונכון כי הנאשם יתמוך טענות העובדה מטעמו בתצהיר ערוך כדין. אלא שבנסיבותיו של מקרה זה עולה כי פגם זה אינו יורד לשורשו של עניין שכן ברור וגלוי מאישור המסירה כי הנאשם לא דרש את ההזמנה לדיון (שכן זו חזרה בציון "לא נדרש") ולכן לא היה ידוע לו על מועד הדיון בעניינו. מכאן נפנה לבחון את ההזמנה עצמה. בהזמנה לא מצוין כיצד הגיע הדוור למסקנה כי הנאשם נמנע מלדרוש את דבר הדואר. לא מצוין בהזמנה כי הנאשם הוזמן באמצעות הודעה לסור לבית הדואר ליטול דבר דואר הממתין לו ומשכך לא ברור אם אי דרישת ההזמנה לדיון על ידי הנאשם נבעה ממחדלו או שמא ממחדל הדוור. בנסיבות אלה אני סבור שיש לאפשר לנאשם לקבל את יומו בבית המשפט. אני מבטל את פסק הדין וקובע את התיק להקראה ליום 21.5.17 שעה 08.30.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, כ"א טבת תשע"ז, 19 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.