החלטה זו עניינה בבקשת המבקשת לעיכוב ביצוע החלטת בית משפט השלום, כבוד הרשמת הבכירה ורדה שוורץ, מיום 24.11.16 (להלן: "פסק הדין"), בגדרה נדחו "התנגדויות לביצוע שטר", שהגישה המבקשת בגין 5 שיקים, שהגישה המשיבה למימוש בהוצאה לפועל (בשני תיקים שונים) בסך כולל של 907,000 ₪.

1. המבקשת היא חברה העוסקת במתן שירותי כוח אדם וניקיון.
2. המבקשת מסרה לחברת סופר שרות טירה בע"מ (להלן: "הנפרעת") מספר שיקים, ובגינם השיקים מושא הערעור שהם 5 שיקים:

• שיק מספר 3712 בסך של 200,000 ₪, שמועד פירעונו 2.4.16;
• שיק מספר 53713 על סך של 200,000 ₪ שמועד פירעונו 2.5.16;
• שיק מספר 56209 בסך של 200,000 ₪ שמועד פירעונו 12.4.16;
• שיק מספר 56406 בסך של 207,000 ₪ שמועד פירעונו 14.4.16;
• ושיק מספר 56479 על הסך של 100,000 ₪ שמועד פירעונו 14.5.16.

1. יוער כי בגין שיקים מספר 56209, 56406, 56479, על סך כולל של 507,000 ₪, הוגשה גם התנגדות על ידי מנהל המבקשת, מר יוסף יעקב, אשר היה חתום על השיקים כערב לפירעונם. במסגרת ת"ט 35404-06-16 התקבלה התנגדותו של מנהל המבקשת וזאת בכפוף להפקדת סך של 180,000 ₪ בתיק בית המשפט. עוד יוער, כי בין מנהל המבקשת ובין המשיבה מתנהלים הליכים נוספים אשר במסגרתם הוגשו שיקים נוספים, אשר אינם מושא הערעור, כאשר אף בגין שיקים אלו הוגשה התנגדות, אשר התקבלה על ידי בית המשפט בכפוף להפקדת ערבויות.
2. הנפרעת היא חברת שירותי כוח אדם וניקיון אשר שימשה במשך מספר שנים קבלן משנה לאספקת כוח אדם ללקוחותיה של המבקשת. הנפרעת היא זו שנשאה בכל ההוצאות להעסקת העובדים ובכלל זה בשכרם, והמבקשת הייתה משלמת לנפרעת את עלות שכר העבודה בצירוף עמלה. מפסק הדין עלה כי עמלה בסך של 200,000 ₪ לחודש שולמה במועד דחוי (שוטף+30), כאשר סכום משכורות העובדים, אשר עלה לסך של כמיליון ₪ לחודש, שולם מראש לידי הנפרעת.
3. מחקירת מנהל המבקשת עולה, כי הנפרעת נמצאת כיום בפירוק, כאשר הבקשה לפירוק הוגשה על ידי המבקשת ועובדים של הנפרעת והפירוק ניתן באוקטובר 2016 (ראו חקירה מיום 22.11.16 עמ' 7 שורות 14-15).
4. בהתנגדות, אשר הוגשה על ידי המבקשת, נטען כי הנפרעת ביקשה להקדים תשלומים בעקבות קשיים כלכליים אליהם נקלעה על כן הועברו לנפרעת מספר המחאות על חשבון שירותים, שיסופקו בחודש לאחריו ואף המחאות דחויות לגבי שירותים בחודשים הבאים. עוד נטען כי בחודש פברואר 2016 חדלה הנפרעת לשלם משכורות לעובדיה והפרה את חוזה ההתקשרות עם המבקשת לאספקת כוח אדם, אף כי המשיכה לקבל תשלום. לטענת המבקשת, השיקים בוטלו מאחר והנפרעת הפכה מוגבלת בחשבון הבנק שלה ולא יכלה עוד לשלם משכורות לעובדיה, ובכך הפרה את ההסכם עם המבקשת בהפרה יסודית. לטענת המבקשת השיקים בוטלו מאחר ולא סופקה בגינן תמורה מאת הנפרעת. עוד טענה, כי ביטלה את השיקים, שכן שילמה את משכורות העובדים בסך של 255,723 ₪ במקום הנפרעת ואין מקום לחייבה בתשלום כפול.
5. עוד טענה המבקשת כי בהתאם למסמך התחייבות, שנחתם ביולי 2015 על ידי אחיו של בעלי המשיבה, ואשר הצהיר כי הוא מורשה חתימה בנפרעת, התחייב זה להמציא ערבות אישית שלו ושל בעלת המניות השנייה בנפרעת בסך של 700,000 ₪, כאשר בהתאם להתחייבות זו תוכל המבקשת לבטל השיקים, אשר ניתנו לנפרעת ולא ניתנה בגינם תמורה.
6. עוד טענה המבקשת, כי המשיבה הייתה שותפה בנפרעת החל מסוף 2012 אך מכרה את מניותיה בנפרעת מבלי להודיע למבקשת. לטענת המבקשת הסכם מכירת המניות לא בוצע בפועל, שכן כספים לא שולמו, ולמרות זאת המשיבה המשיכה לנכות שיקים של הנפרעת וזאת עד לקריסתה של הנפרעת. עוד נטען כי מנהלי המשיבה המשיכו לקבל כספים מהנפרעת ולהשתמש ברכביה התנהלות המעידה על היותה שותפה בנפרעת.
7. עוד טענה המבקשת בהתנגדות שהוגשה על ידה כי אחיו של בעלי המשיבה ומנהל הנפרעת פנו למנהל המבקשת ביולי 2015, ובקשו ממנו הלוואה בסך 2.4 מיליון ₪ שתוחזר באמצעות קיזוז התשלומים שעל המבקשת לשלם לנפרעת מדי חודש בסך 200,000 ₪ כל חודש. לטענת מנהל המבקשת, ההלוואה ניתנה על בסיס מעורבותה של המשיבה בנפרעת כשותפה ועל סמך מסמך ההתחייבות המפורט לעיל. ההלוואה ניתנה בסדרת המחאות עתידיות של המבקשת בסך כולל של 2.4 מיליון ₪ וכנגדן מסרה הנפרעת המחאות שלה להבטחת פירעון ההלוואה. הנפרעת עמדה בתשלומיה ושילמה כל חודש 200,000 ₪ עד אוקטובר 2015, מועד בו טענה כי אינה יכולה לעמוד בתשלומים אלה.
8. לטענת המבקשת המדובר בהונאה, אשר מטרתה להוציא מהמבקשת כספים תוך שיתוף פעולה בין המשיבה לנפרעת, כאשר המשיבה מרוקנת את הנפרעת מנכסיה במטרה למנוע מהמבקשת לגבות את המגיע לה מהנפרעת ובמקביל להוציא מהמבקשת כספים במרמה. הקשר המשפחתי בין בעליה של המשיבה ולבעליה לשעבר של הנפרעת מעיד, לטענת המבקשת, כי המשיבה ידעה את מצבה הכלכלי של הנפרעת עת ניכתה עבורה את השקים וידעה כי לא ניתנה תמורה בגין השקים.
9. במסגרת החלטת בית המשפט מיום 24.11.16, נדחו ההתנגדויות, שהוגשו על ידי המבקשת תוך שבית המשפט קבע כי הגנת המבקשת היא הגנת בדים והורה על המשך הליכי הוצאה לפועל לגביית השיקים כנגד המבקשת.
10. ביום 2.12.16 עתרה המבקשת בבית משפט קמא לעיכוב ביצוע ההחלטה וזאת עד לאחר הדיון בערעור שיוגש על ידי המבקשת. הבקשה התקבלה בהחלטת הרשמת הבכירה שוורץ מיום 2.12.16 וזאת בכפוף להפקדת סך של 20,000 ₪ בקופת בית המשפט.
11. בנוסף הגישה המבקשת בקשה לביטול עיקולים, אשר נדחתה בהחלטת כבוד הרשמת הבכירה שוורץ מיום 19.12.16, אשר קבעה כי בקשה מסוג זה תידון על ידי רשם ההוצאה לפועל.
12. ביום 19.12.16 הורתה כבוד הרשמת שוורץ על ביטול עיכוב ביצוע ההחלטה, ונקבע כי הצו יבוטל תוך 7 ימים ככל שלא תובא החלטה אחרת של ערכאת הערעור לעיונה.
13. ביום 29.12.16 הגישה המבקשת הבקשה מושא ההליך הנדון, לעיכוב ביצוע פסק הדין. ביום 29.12.16 התקבלה הבקשה וניתן צו עיכוב ביצוע ארעי וזאת בכפוף להפקדת התחייבות עצמית וסך של 50,000 ₪ בקופת בית משפט.

הבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין

1. המבקשת עותרת לעיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור. לטענתה, אם לא יבוטלו העיקולים התלויים ועומדים אצל חברת שופרסל ייגרם לה נזק בלתי הפיך, וסביר כי היא תקרוס ויחד אתה יאבדו את מקור פרנסתם 650 עובדים. לחילופין עתרה המבקשת להפקדת עירבון בסך שלא יעלה על 150,000 ₪ כחלופה לביטול העיקולים וזאת בנוסף לעובדה כי בתיק מקביל הופקד סך של 180,000 ₪ בעבור חלק מאותם השיקים ובגין ערבותו של מנהל המבקשת.
2. לטענת המבקשת טענותיה לעניין כישלון תמורה מלא והעדר מעמד של אוחז כשורה וזאת בשל חוסר תום לב, הטעייה מכוונת ומעשי הונאה ומרמה הביאו לכך, שהתנגדויות אשר הוגשו בשלושה תיקים נוספים הקשורים באותה מסכת עובדתית, ובגין אותם שיקים בדיוק, וזאת למול מותבים שונים - התקבלו. דבר המעיד כי יש לה הגנה חזקה, אשר יש לבררה על ידי שמיעת עדויות, וזאת גם אם עדות העד מטעם המבקשת במסגרת הדיון לקבלת ההתנגדות נתפסה על ידי בית המשפט כמבולבלת וחסרת קוהרנטיות וזאת לאור הלחץ בו היה שרוי במהלך הדיון. לעניין זה הוסיפה המבקשת כי דחיית בקשת המבקשת לרשות להתגונן מובילה לתוצאה אבסורדית ועשויה להוביל למסקנה משפטית הפוכה מהמסקנה אליה הגיע בית המשפט בהחלטה מושא הערעור.
3. המבקשת צירפה חוות דעת רו"ח באשר למצבה הכלכלי. לטענתה חלקם הארי של הסכומים המעוקלים בחברת שופרסל הם כספי שכר של עובדים ולא כספה של המבקשת, כאשר מתוך העיקול בסך של 900,000 ₪ חלקה הוא לכל היותר 7%, וייתרת הסכום שייכת לעובדי המבקשת. על כן עתרה המבקשת כי יוותר עיקול על סך של 7% בלבד מהסכום שעוקל.
4. עוד טענה המבקשת כי בשנים האחרונות התמודדה עם קשיים כלכליים רבים: חובות ענק במע"מ שהותיר בעליה הקודמים של המבקשת, אשר נפטר, קריסתה של רשת מגה בשנת 2015 אשר נותרה חייבת למבקשת חובות עתק בסך של 839,000 ₪ (כאשר גובה תשלום החוב אשר ישולם על ידי הנאמן לא יעלה על 55%) ובנוסף אף קרס קבלן המשנה, היא הנפרעת, וכי בגין קריסה זו נאלצה ליטול אחריות בגין העובדים ולשלם סך של 600,000 ₪ בגין הפרשות, זאת מעבר לתשלום שכרם בסך של 255,723 ₪, ואף שילמה במקום הנפרעת חובות מע"מ בסך של 250,000 ₪.
5. לטענת המבקשת בהתאם לכרטסת הנהלת החשבונות של הנפרעת אצל המבקשת עולה כי הנפרעת נותרה חייבת לה סך של 2,950,000 ₪.
6. עוד ציינה המבקשת כי הגיעה עם מע"מ להסדר לתשלום סך של 1.3 מיליון ₪ אשר הוזרמו למבקשת על ידי בעליה.
7. לטענת המבקשת נוכח כל האמור, הותרת העיקולים על המבקשת תביא לקריסתה, וכי המבקשת לא תוכל לשלם לעובדיה, שהם 400 עובדים ישירים ועוד 250 עובדי חברות בנות.

תגובת המשיבה

1. לטענת המשיבה יש לדחות את בקשת המבקשת. העיקולים אותם היא מבקשת לבטל רשומים כבר 8 חודשים, לא ננקטו כדין הליכים לביטולם במועדים הקבועים בתקנות, וכעת היא עותרת לביטולם בטענות לקריסתה.
2. עוד טוענת המשיבה כי לבקשה לעיכוב ביצוע נוספו פרטים חדשים אשר לא בא זכרם במסגרת ההתנגדויות המתוקנות שהוגשו על ידי המבקשת.
3. לטענת המשיבה המבקשת משכה שיקים לפקודת הנפרעת בידיעה מוחלטת כי שיקים אלו נמסרו לניכיון אצל המשיבה אשר נתנה בעדם תמורה מלאה בתום לב. לטענתה כי יחד עם שיקים אלו נמסרו למשיבה שיקים נוספים בסכום כולל העולה על מיליון ₪ מחברות שלובות וקשורות עם המבקשת, המנוהלות על ידי בעל השליטה במבקשת ובנו, סך החובות של החברות האלו למשיבה בתיקי ההוצל"פ עולה לסך של 2.5 מיליון ₪.
4. לטענת המשיבה, בית המשפט, אשר אפשר למבקשת באופן חריג לתקן את ההתנגדויות, דחה אותן בהחלטה מנומקת ותוך ניתוח ענייני של טענות המבקשת. לטענתה המדובר בתיק פשוט בו חוללו שיקים על ידי ביטולם, למרות שהמבקשת ידעה כי השיקים מועברים לנכיון אצל המשיבה המשלמת עבורם תמורה מלאה.
5. לטענת המשיבה נסיבות העניין אינן מצדיקות עיכוב ביצוע פסק הדין שכן בהתאם לפסיקה מצבו הכלכלי של המבקש אינו מהווה שיקול במסגרת בקשה לעיכוב ביצוע.
6. עוד נטען כי המבקשת אינה מוכיחה כי לא ניתן יהיה להשיב המצב לקדמותו ככל שישולמו כספים למשיבה. עוד מוסיפה המשיבה וטוענת כי לבעלי המבקשת ולבנו יש מספר חברות המניידות עובדים ביניהן וזה כל עיסוקן, שכן אחרת איך הייתה המבקשת מסתדרת עם העיקולים המוטלים עליה מזה 8 חודשים. לטענת המשיבה דווקא התנהלות זו של המבקשת באמצעות חברות השלובות עמה מחזקת את ההכרח בביצוע פעולה מהירה לגביית החוב ולמימוש עיקולים.
7. עוד מוסיפה המשיבה כי אם יעוכב הביצוע, המבקשת תנייד את עובדיה לחברות אחרות, תיפסק זרימת הכספים אליה, הנושים יבקשו לגבות את החוב, כאשר חוב של 28 מיליון ₪ לרשויות המס בגין חשבוניות פיקטיביות אינו חוב קטן, ובכך תעמוד המשיבה מול שוקת שבורה.
8. המשיבה העלתה טענות ביחס לדוח רו"ח אשר צורף על ידי המבקשת וטענה כי אין בו כדי להצביע על מצבה האמתי של המבקשת. עוד מוסיפה המשיבה כי מתשובת שופרסל לעיקולים עולה כי בארבעת החודשים האחרונים של השנה התנהל מחזור כספי בין המבקשת לשופרסל בסך של כ- 6 מיליון ₪.
9. באשר לסיכויי הערעור נטען כי המדובר בערעור אשר סיכוייו קלושים. לטענת המשיבה במסגרת התנגדות אשר הגיש בעלי המבקשת, ונדון בפני כבוד השופט יריב, ביקש כבוד השופט יריב להמתין לדיון בפני כבוד הרשמת שוורץ, אך יחד עם זאת התייחס לטענות ההגנה של בעל השליטה במבקשת וקבע כי ההגנה המבוססת על כישלון תמורה מלא היא הגנת בדים.
10. עוד טוענת המשיבה כי בית המשפט דחה את ההתנגדויות על סמך עדותו של בעל השליטה במבקשת, וכי כעת אין מקום לקבל את טענות המבקשת לעניין "בלבול" בעדותו של בעל השליטה, וזאת בשים לב לכך שהמדובר באיש עסקים מזה 30 שנה המנהל מספר חברות, והמנהל הליכים שונים בפני ערכאות בית משפט.
11. באשר להצעת המבקשת להפקדת ערובה בסך של 150,000 ₪ כתנאי לעיכוב הביצוע טוענת המשיבה כי יש לדחות אף הפקדה של מלוא סכום השיקים. לטענתה אם מחר תונף החרב של כתב אישום על סך של 28 מיליון ₪ המשיבה לא תקבל את כספה. כמו כן גם נושים אחרים כגון רשויות המס יעוטו על הסכום המופקד ויעקלו אותו, כך שהמשיבה תיוותר בידיים ריקות.

דיון והכרעה

1. בהתאם להלכה הפסוקה בעל דין זכאי, ככלל, ליהנות מפירות זכייתו בסמוך לאחר מתן פסק-הדין, ואין בהגשת ערעור על פסק הדין כדי לעכב את ביצועו. הגישה במקרים מסוג זה נוטה, אפוא, שלא לעכב את הביצוע, להוציא מצבים חריגים ויוצאי דופן. החריג מתממש כאשר עולה בידו של מי שחויב בביצועו של פסק הדין לשכנע כי מתקיימים שני תנאים מצטברים: האחד, כי סיכויי הערעור להתקבל טובים, והשני, כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובתו, במובן זה שקיים חשש של ממש שאם המבקש יזכה בערעור הוא לא יוכל לגבות בחזרה את כספו (ראו עא 5333/14 ‏ ‏ נאות חן הנדסה וייזום בע"מ נ' לזרוב אדמונד, מיום 13.1014, להלן: "ההחלטה בעניין נאות חן", וכן ספרו של אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, 675 (מהדורה עשירית, 2009). בין שני השיקולים הנ"ל מתקיים יחס של מעין "כלים שלובים", או "מקבילית כוחות", משמע, ככל שסיכויי הערעור נראים מוצקים יותר, כך ניתן להקל בדרישה שמאזן הנוחות ינוע לכיוון המבקש, ולהפך, כאשר המדובר בתנאים מצטברים.
2. באשר לעיכוב ביצוע של פסק דין כספי, על מבקש העיכוב, לשכנע כי קיים חשש ממשי שהוא לא יוכל לגבות בחזרה את הכספים שישולמו על ידו מכוח פסק הדין, באם ערעורו יתקבל. לעניין זה אין די בהעלאת טענות בעלמא, אלא יש לפרט באופן ממצה, תוך הנחת תשתית עובדתית מספקת, מהו הבסיס ממנו ניתן ללמוד על היעדר היכולת הכלכלית להשיב את הכסף (ראו ההחלטה בעניין נאות חן).
3. במקרה הנדון המבקשת אינה טוענת כי אם תשלם למשיבה, אזי אם יתקבל הערעור לא ניתן יהיה להשיב המצב לקדמותו, אלא טענתה היא כי מצבה הכלכלי הוא שדורש עיכוב ביצוע פסק הדין. לעניין זה טענה המבקשת כי ככל שהעיקול אשר הוטל כל כספיה אצל חברת שופרסל יוותר על כנו הדבר יוביל לקריסתה.
4. באשר לטענת המבקשת כי ככל שלא יעוכב ביצועו של פסק הדין יוביל הדבר לקריסתה, אזי לעניין טענות מסוג זה נקבע בפסיקה כדלקמן:

"הכלל הבסיסי הוא כי מצבו הכלכלי של המערער שהוטל עליו חיוב כספי אינו מהווה שיקול במסגרת הבקשה לעיכוב ביצוע. יחד עם זאת, יש מקרים שבהם יש לשקול את האפשרות כי אי העיכוב יביא להתמוטטות כלכלית, ולהורות על עיכוב ביצוע, וזאת בכפוף לשלושה תנאים מצטברים: ראשית, על המבקש להניח, באמצעות תצהיר, תשתית עובדתית מספקת לטענותיו באשר לנזקים שייגרמו לו כתוצאה ממימוש פסק הדין, למהותם ולאפשרות תיקונם; שנית, עליו לשכנע את בית המשפט בכך שלכאורה יש לערעורו סיכויים טובים להתקבל; ושלישית, יש להתחשב גם בפגיעה האפשרית העלולה להיגרם לזוכה מן העיכוב (ראו: בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד שומה חיפה, פ"ד נ(5) 403 (1997))". רע"א 6280/14 שרית טישלר נ' יוסי חטיאל (06.10.2014)

1. במקרה זה עולה מתגובת המשיבה כי המדובר בעיקול, אשר הוטל כבר לפני 8 חודשים, אשר המבקשת לא עתרה לקביעת דיון בבקשה לביטולו, ואשר לא ברור כיצד דווקא עכשיו ואחרי 8 חודשים יש בו כדי להוביל לקריסתה.
2. באשר למצבה הכלכלי של המבקשת, אזי בהתייחס לטענה לעניין הסיכון לקריסתה של המבקשת, אני מקבלת את טענת המשיבה כי אין בחוות הדעת שצורפה לבקשת העיכוב ביצוע כדי לסייע למבקשת, שכן אין בה כל התייחסות לנכסיה של המבקשת ואף לא צורפו מאזנים של המבקשת, וכאשר אף עולה מחוות הדעת (סעיף 12) כי המבקשת התקשרה בהסכם לעבודות ניקיון בקניון רננים בהיקף מחזור של 5 מיליון ₪.
3. בנסיבות אלו אין בטענות המבקשת כדי להצדיק עיכוב ביצוע מלא פסק הדין. יחד עם זאת ובהתייחס לסיכויי הערעור, אני סבורה כי יש למבקשת טענות המטות את הכף לטובת עיכוב חלקי של פסק הדין.
4. ראשית, אין מחלוקת בין הצדדים כי במסגרת כל ההליכים נוספים, אשר ננקטו נגד מנהל המבקשת בגין ערבותו לחלק מהשיקים מושא ההליך הנדון ניתנה לו רשות להתגונן, וזאת בכפוף להפקדת ערבויות כספיות. על כן לכאורה יש ממש בטענת המבקשת כי דחיית ההתנגדות בתיק מושא ההליך ומתן רשות להתגונן בתיקים אחרים עלולה להוביל למצב של הכרעות סותרות, מצב שאין לאפשרו.
5. שנית, ובהתאם להלכה פסוקה בבוא בית המשפט להחליט בבקשה למתן רשות להתגונן, הוא אינו בודק את אמתותן של העובדות הנטענות בתצהיר, אלא יוצא מההנחה, שהאמור בתצהיר אמת. כך ייטה להיעתר לבקשה בכל מקרה בו מגלה התצהיר הגנה אפשרית בפני התביעה, גם אם מדובר בהגנה דחוקה ( ראו בע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ ובע"א 9654/02 חברת האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל פ"ד נט(3), 41. בנסיבות אלו, עולה לכאורה כי בית המשפט הכריע לגופו של עניין בטענות ההגנה שהועלו על ידי המבקשת, אף כי המדובר בשלב מקדמי, במסגרתו כל שנדרש לבדוק הוא האם יש למבקשת הגנה ולו "הגנה דחוקה". על כן, ובשים לב לטענות שהועלו על ידי המבקשת, אזי לכאורה יש ממש בטענתה של המבקשת כי עצם מורכבות טענות המבקשת יש בה כדי להצדיק ניהול ההליך לגופו של עניין.
6. על כן ובבחינת "מקבילית הכוחות" הנני סבורה כי יש מקום לעכב ביצוע של חלק מפסק הדין, כך שסך של 500,000 ₪ יעוכבו, וזאת בכפוף להפקדת סך של 100,000 ₪ בקופת בית המשפט, וזאת בנוסף לסך של 50,000 ₪, אשר הופקדו בהתאם להחלטתי מיום 29.12.16. אציין כי במסגרת שיקולי לעניין הסכום שיופקד הבאתי בחשבון כי מנהל המבקשת כבר הפקיד סך של 180,000 ₪, בגין עיכוב ביצוע השיקים המפורטים בסעיף 3 להחלטה זו.
7. עוד אעיר בשולי הדברים, לטענת המשיבה לעניין עיקול אפשרי, כי מבלי לקבוע מסמרות לגבי נסיבות תיק זה וסוגי נושים שונים, הרי לכאורה עיקול הסכום המופקד יגיע למימוש רק ככל שייקבע כי יש להשיב הכספים שהפקידה המבקשת לידיה [ראו ע"א (מחוזי תל אביב-יפו) 3253/06 חנית גל נ' עו"ד יגאל לונגו (29.01.2009), וכן פסק הדין עליו הוא מסתמך ע"א 2082/06 בן עמי נ' עוה"ד מ. קידר – מפרק החברה (ט.פ. מיום 18.6.07)].
8. הסך של 100,000 ₪ יופקד תוך 7 ימים מקבלת ההחלטה.

ניתנה היום, כ"ד טבת תשע"ז, 22 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.